הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, או בקיצור הפרעת קשב ADHD, Attention Deficit Hyperactivity) Disorder) היא הפרעה נוירו-התפתחותית שתסמיני הליבה שלה הם קשיי קשב וקשיי ריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר), ואימפולסיביות. בנוסף לתסמיני הליבה שלה, הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלווית משמעותית, למשל: הפרעות שינה, בעיות רגשיות, דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה ועוד. על אף שהיא מוכרת בציבור באופן סטריאוטיפי כ"הפרעת בית ספר", הפרעת קשב וריכוז שכיחה ביותר באוכלוסייה (כ-7%-10%) קיימת בכלל שכבות הגיל ועשויה לבוא לידי ביטוי בכלל תחומי החיים: לימודים, עבודה, יחסים בין אישיים, הטיפול העצמי ועוד. על אף השכיחות הגבוהה והתסמינים המשמעותיים נפוצות תפיסות חברתיות שגויות על המתמודדים עם ההפרעה; אלה מובילות לקשיים בסביבה החברתית בקבלת התנהלותם הייחודית של אנשים עם הפרעת קשב, ונטייה לייחס את התנהגותם לגורמים אחרים.
רשימה זו עוסקת בהפרעת קשב וריכוז מזוויות שונות ומפתיעות: הזווית האבחונית של הפרעת קשב וריכוז והשלכותיו; בחינת האטיולוגיה של הפרעת הקשב, החל מהבסיס הנוירולוגי ועד מקורות אפשריים נוספים; נקודת מבט דינמית על הפרעת הקשב והשפעותיה על התפתחות האישיות ועל הדינמיקה המשפחתית, הזוגית והמינית; לבסוף, מבט על הוויכוח הנוגע לעצם קיומה של הפרעת הקשב משתי נקודות מבט מנוגדות.
אבחון של הפרעת קשב וריכוז
נופר ישי-קרין ועדי פרי | 12/11/2002
הפרעת קשב וריכוז נקראת גם ADHD – ראשי תיבות של Attention Deficit Hyperactivity Disorder. כלומר, הפרעת קשב ופעלתנות יתר. ישנם ילדים שיש להם רק ADD, כלומר, הפרעת קשב ללא פעלתנות יתר. באופן תאורטי קיימת גם הפרעה בשם HDD שכוללת רק פעלתנות יתר ללא בעיית קשב, אולם רבים חולקים על קיומה בשטח. לשני שליש מהילדים עם הפרעת קשב יש גם פעלתנות יתר.
מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)?
ד"ר אלון אבישר | 8/5/2010
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו-פסיכיאטרית שכיחה בקרב ילדים, המאופיינת בסימפטומים התנהגותיים של חוסר קשב ולעתים גם באימפולסיביות ובהיפראקטיביות. המחקר בשלושים שנה האחרונות בתחום הנוירו-פסיכולוגיה התמקד בזיהוי התהליכים המנטאליים-קוגניטיביים הלקויים הקשורים לסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD. במאמר זה נסקור את התיאוריות והממצאים העיקריים בנושא, ונעמוד על סוגיות מרכזיות שעדיין לא פתורות בנוגע ללקות הנוירו-פסיכולוגית של ADHD. בתוך כך נעמוד על ההבחנה בין הסימפטומים ההתנהגותיים של ADHD לבין לקויות בפונקציות קוגניטיביות הנמדדות באמצעות מטלות נוירו-פסיכולוגיות.
להקשיב לקשב - מקורות שונים לתסמיני הפרעת קשב וריכוז
אודליה אלקובי | 6/23/2015
רבים עסקו בסוגיית הקשב על היבטיה השונים ומתוך מצוקת התלמידים והשטח. נראה כי לרוב הפתרון האולטימטיבי הינו הפנייה לנוירולוג או לפסיכיאטר לשם הבחנת בעיית קשב וריכוז על בסיס נוירולוגי, זאת מתוך חשד לקיומה של בעיה במערכת העצבים שלא מאפשרת לילד את הפניות, הריכוז והרגיעה. אך מה עם אותם ילדים שהטיפול הפסיכיאטרי או הנוירולוגי לא עונה על צרכיהם? מה עם אותם ילדים שהטיפול התרופתי לא מסייע להם? ישנם ילדים שאינם קשובים או לחלופין בעלי תסמינים של הפרעות קשב וריכוז שאינם על בסיס נוירולוגי. אלו נובעים מגורמים נוספים להפרעות קשב, אשר תסמיניהם זהים לאלו הסובלים מהפרעת קשב וריכוז על בסיס נוירולוגי: הפרעות בשינה, בעיות בדם, לקות בשמיעה וגורמים רגשיים. ההיכרות עם הפרעות אלו תאפשר לאנשי החינוך ואנשי הטיפול לסייע באופן מיטיב יותר לאלו הסובלים מתסמינים של הפרעת קשב וריכוז. אז בואו ונקשיב לקשב.
הפרעת קשב והשפעתה על התפתחות האישיות
ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין | 1/7/2014
הפרעת קשב וריכוז הפכה לאחת ההפרעות הנפוצות ביותר. עולם בו ילדים ומבוגרים נדרשים להתמודד עם כמות רבה של גירויים המגיעים אל המערכת המנטאלית בו זמנית, ללא יכולת יעילה לסנן אותם ולארגן אותם, עלול להביא למצוקה בהיבטים רבים של החיים - ולא רק בתחום הלימודי. במצבים אלה, ארגון החוויה הפנימית כך שתהיה קוהרנטית עשוי לפתח את יכולות המנטליזציה וההבנה החברתית ולהפחית תחושות חרדה ודיכאון.
ילדים מיוחדים: המפגש של ילדים היפראקטיביים (ADHD) ולקויי למידה עם מערכת החינוך ע"פי תאורית העצמי
נופר ישי-קרין | 9/18/2006
המאמר הוא חלק מסידרה. הוא עוסק בתאורית העצמי במערכת החינוך. רבים מהילדים המאובחנים או מאופיינים כילדים היפראקטיבים או הסובלים מלקויות למידה שונות, הופכים להיות נטל קשה על המערכת החינוכית כיוון שאנו יוצרים איתם אינטראקציות שליליות ובלתי מותאמות. אנו דורשים מהם ללמוד באופן שאינו טבעי להם, ודורש מהם מאמץ רב, אנו מעריכים ומקדשים התנהגויות ויכולות שאינן עולות בקנה אחד עם ההתנהגיות והיכולות שהם חזקים בהם, ולבסוף קובעים שהם "לא תקינים" וזקוקים להכוונה, לטיפול, ולתמיכה. עמדה זו אינה לוקחת בחשבון את מקומה של המערכת החינוכית ביצירת הקושי ואת תפקידה לא רק לאבחן את הקושי שנוצר, אלא גם למצוא ולהכשיר מחנכים ללמד בגישות שהן יותר מותאמות למי שלומד דרך גופו, דרך קשר, דרך חשיבה ודרך ההתנסות והחוויה. אם נצליח להבין יותר טוב כיצד מרגישים ופועלים ילדים אלו, נוכל ליצור עבורם סביבות למידה מותאמות ואינטראקציות חינוכיות חיוביות.
על לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה
ד"ר חנה דויד | 12/15/2010
המאמר עוסק בהתמודדות עם ילדים בעלי אינטילגנציה גבוהה במיוחד, שבמקביל הם בעלי לקויות למידה, ובפרט הפרעת קשב וריכוז. מודגשת החשיבות של מודעות המשפחה לקבלת ייעוץ מתאים ושל התערבות מוקדמת, ומוצגים שני מקרים הממחישים זאת.
משפחה בהפרעת קשב
רונית פלוטניק | 2/19/2013
מאמר זה עוסק בטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז, בפרספקטיבה משפחתית. ראשית נדון בדינמיקה הייחודית של משפחות שבהן גם אחד מההורים סובל מהפרעת קשב וריכוז. הורות לילד עם הפרעת קשב וריכוז היא מורכבת ולעתים קשה, אולם כאשר להורה הפרעת קשב בעצמו, מתגלה הבעיה במלוא חומרתה. שנית, נעסוק במקומה של המשפחה הגרעינית והמורחבת. מטפל המתגייס לעזרתה של משפחה כזו נדרש לא רק לסייע לילד עצמו, אלא עליו להרחיב את היקף הטיפול ולהתערב בדינמיקה המשפחתית.
הפרעת קשב וחיי מין: מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן
אילנה רייטקופ | 2/16/2012
רוב הנשים עם הפרעת קשב וריכוז אינן מודעות להשלכות של הפרעת הקשב על חיי המין שלהן, ולכן רבות מהן חוות חוויות מיניות מתסכלות ובלתי מספקות, מבלי לדעת שחוויות אלה הן תוצאה של הפרעת הקשב שלהן. הן אינן יודעות שהמוסחות השמיעתית, החזותית והמחשבתית שהן חוות בחיי היומיום משפיעה גם על היכולת שלהן לחוות הנאה מינית, כפי שהן אינן יודעות שלקושי שלהן להתמודד עם שעמום ושגרה יש השלכה ישירה על חיי המין שלהן. כדי שתוכלנה ליהנות מחיי מין מספקים, חשוב להגדיר עבור נשים אלה את ההשלכות של הפרעת הקשב על חיי המין שלהן. מידע זה יאפשר להן ליצור תקשורת טובה יותר עם בני הזוג שלהן, וכך להגיע לחיי מין טובים יותר.
"30 סיבות למה": הפרעת קשב סובלת מבעיות מהימנות ותוקף שמחייבות את הוצאתה ממדריך האבחנות הפסיכיאטרי
יעקב אופיר | 1/9/2020
המאמר הנוכחי משרטט ביקורת מדעית מפורטת שבאה לערער על המבנה התיאורטי הקרוי 'הפרעת קשב'. ביקורת זו חושפת לפחות 30 ליקויים מתודולוגיים ומאפיינים ייחודים של ההפרעה שפוגעים באופן חמור במהימנות ובסוגי התוקף השונים של האבחנה. בהעדר תוקף מדעי מספק, נטען במאמר כי הפרעת הקשב אינה ראויה להיכלל במדריך האבחנות הפסיכיאטרי וכי יש לשקול מחדש את הטיפול הנפוץ בה, באמצעות תרופות פסיכוטרופיות ממריצות.
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) - חשיבות האיבחון המוקדם
אבי שפירא | 5/26/2004
הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה. בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה, נגד העלייה במספר הילדים המאובחנים, נגד השימוש המסיבי בריטלין, נגד חברות התרופות והרופאים שמפזרים, כביכול, את התרופות שלא מאינטרסים מקצועיים. קיימת תחושה בציבור, שבחלקה היא נכונה, שהטיפול התרופתי לא תמיד ניתן לאחר הערכה מדוקדקת ומקיפה המורכבת מפרמטרים רבים שאותם אדגיש בהמשך. בכתבה זו אני מקווה להפריך טענות שונות הנובעות, לפי דעתי, משיקולים זרים שאינם ממין העניין. יש לזכור כי המפסידים הגדולים, ומי שנשאר חסר אונים, הם הילדים הסובלים.
