פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
למידה מרחוק בחברה הערבית - רחוקה יותר ממה שחשבנולמידה מרחוק בחברה הערבית - רחוקה יותר ממה שחשבנו
למידה מרחוק בחברה הערבית - רחוקה יותר ממה שחשבנו

למידה מרחוק בחברה הערבית - רחוקה יותר ממה שחשבנו

דעות | 10/11/2020 | 2,369

מגפת הקורונה, שהפתיעה את החברה הישראלית כולה ואת החברה הערבית במיוחד, הפתיעה גם את מערכת החינוך בחברה הערבית. נוכחות הקורונה הבליטה את היעדר המשאבים של מערכת החינוך הערבית, ואף ערערה את החוסן הנפשי של קהילות בתי הספר. הלמידה מרחוק מציבה אתגרים מורכבים במיוחד עבור החברה הערבית, ואלה נידונים בטור דעה שלפניכם.

למידה מרחוק בחברה הערבית - רחוקה יותר ממה שחשבנו

מאת רשאד אלקרינאוי

 

 

בין בשל חוסר מזל ובין אם בגלל היעדר תשתיות ומשאבים, החברה הערבית תמיד מוצאת את עצמה בראש הסולם לכל דבר שלילי ובתחתית הסולם לכל דבר חיובי. לגבי נתוני האבטלה, העוני, האלימות, סגירת עסקים, צפיפות בכיתות ונתוני התחלואה – החברה הערבית מובילה ויושבת לה בראש הפירמידה בקביעות. מצד שני, ביחס לציוני הבגרות, הפיז"ה, ההשכלה הגבוהה וההשתלבות בתעסוקה, אנו אומרים בצער רב כי החברה הערבית נמצאת לרוב בתחתית הטבלה. נתונים אלה אמורים להדאיג כל בר דעת בארץ והם אינם גזרה משמיים אלא יש להם סיבות רבות, שעיקרן בשנים רבות של הזנחה וקיפוח.

אין זה סוד, כי הלמידה וההשכלה בחברה הערבית הינן הדרך הבטוחה ביותר לתעסוקה וקידום בחברה, והמציאות כיום, בה ישנם הישגים נמוכים במבחני הבגרות ומבחן הפיז"ה, לא מבשרים טובות. החברה הערבית עוברת תהליכי שינוי איטיים מאוד, ומערכת החינוך היא גורם מרכזי שמניע אותם. מגפת הקורונה, שהפתיעה את החברה הישראלית כולה ואת החברה הערבית במיוחד, הפתיעה גם את מערכת החינוך בחברה הערבית, שלא ציפתה ליום כזה ולא הייתה מוכנה אליו. נוכחות הקורונה הבליטה את היעדר המשאבים של מערכת החינוך הערבית, ואף ערערה את החוסן הנפשי של קהילות בתי הספר.

המגפה גרמה לבלבול רב בקרב מקבלי ההחלטות והשאירה דילמה פתוחה לגבי השאלה איזה נזק חמור יותר – הנזק הפיזיולוגי של הווירוס או הנזק הפסיכולוגי שמתבטא בחוסר ודאות, תסכול קולקטיבי, חוסר מסוגלות, וערעור החוסן הנפשי. אולם נראה שהפגיעה הלימודית לא נלקחה בחשבון באופן מספק: לא ניתן להתעלם מהנזק הלימודי-קוגניטיבי בקרב התלמידים, שגורם להגדלת הפערים הלימודים בינם לבין התלמידים באוכלוסייה הכללית, ותלמידים ברחבי העולם.

התלמידים נדחקו בין הפטיש לסדן: הם נקלעו למצב שבו קובעי המדיניות רוצים ירידה במספר החולים גם אם זה בא על חשבון הלימודים, ותוך התעלמות מהאתגרים של הלמידה מרחוק בחברה הערבית; ומנגד החברה הערבית עצמה העדיפה לקיים חתונות המוניות, גם כאשר היה ידוע שזה עלול לגרום להשבתת מערכת החינוך ולמעבר ללמידה מרחוק בעקבות ריבוי מקרי הקורונה.


- פרסומת -

הלמידה מרחוק מציבה אתגרים מורכבים במיוחד עבור החברה הערבית, כמו עבור אוכלוסיות מוחלשות נוספות. מבחינתנו, הלמידה אינה רק מרחוק, אלא היא גם רחוקה מאוד –

האתגר הראשון שעומד מול מערכת החינוך הוא ההתייחסות לנתונים שמצביעים על אלפי תלמידים וילדים בחברה הערבית, ובמיוחד תושבי הפזורה הבדואית, שאין להם גישה למחשב ולאינטרנט, ואין להם כל דרך ללמוד בזמן סגירת מערכת החינוך. חשוב מאוד להנגיש את הלמידה לתלמידים אלה.

אתגר נוסף הוא הכמות הגדולה של מורים שלא מכירים את מערכות הלמידה מרחוק או שלא השתמשו בה. גם חלק גדול מההורים מעולם לא שמע על המערכות הללו, וזאת בנוסף לחסמים הפסיכולוגיים בשימוש במערכות חדשות, וריבוי הילדים שממתינים שנים רבות למחשב בשביל לשחק וליהנות, לפני הלמידה מרחוק והקורונה...

בעיות רבות ואתגרים רבים עומדים מול מערכת החינוך הערבית, שלא ידעה יום אחד של מנוחה. בזמן שמדברים על סגר ועל סגירת בתי ספר, התלמיד הערבי נמצא מבחינתו שוב בחופש הגדול, או אפילו בחופש הארוך והמשעמם ביותר. מאז חודש מרץ לא הייתה למידה יציבה, והדבר מציב אתגר גדול, כיצד לבנות שגרת לימודית בבית. התלמידים התרגלו לאווירה בבית ללא תוכנית שעתית, ללא מטרות ברורות וללא קווים מנחים של למידה והתנהגות. הישיבה בבית גורמת לרגשות שליליים, חרדה ודאגות של התלמידים והוריהם בנוסף לפגיעה הלימודית בהם. כדי לאפשר קיום של הלמידה מרחוק, נדרש מאמץ רב מההורים שיעודדו את התלמיד להשתתף בפעילות, ומאמץ מהמורים להציע שיעורים מרתקים ומעניינים לתלמיד.

מכיוון שהמשאבים ללמידה מרחוק חסרים במיוחד בחברה הבדואית ואצל תלמידים ממשפחות עניות, ניתן לשער כי תקופת הלמידה מרחוק תגדיל עוד יותר את הפערים בין תלמידים ממשפחות עשירות ומשכילות לבין תלמידים שאינם ממשפחות כאלה. התלמידים ממשפחות עשירות ומשכילות ילמדו יותר מתלמידים למשפחות עניות ולא משכילות, כי יש להם גישה ללמידה מרחוק וגם המודעות היא גבוהה יותר, ומצד שני במשפחות ואזורי העוני לא תהיה למידה כנדרש, ולא יהיה חינוך כמצופה. התלמידים המתקשים יתקשו עוד יותר, כי אין למידה מתווכת על ידי מורה או הורה משכיל ואין למידת עמיתים.

בנוסף, הלמידה באמצעות וידאו דורשת לעתים קרובות הפעלת מצלמה, דבר שגורם לבושה בקרב תלמידים ממשפחות עוני, שלא ירצו לחשוף את החדר שלהם לשאר התלמידים ולמורה באמצעות מצלמת הזום ואולי אף יעדיפו להיעדר מהפגישה בשל כך.

לא נעמיק כאן אודות בפגיעה הפיזית הקשה של הלמידה מרחוק בתלמידים שיושבים שעות רבות מול המחשב כדרך ללמידה – שעות שנוספות על השעות הרבות שהם בכל מקרה יושבים ומשחקים בטלפון או במחשב.

אתגר נוסף שהלמידה מרחוק מציבה בפני המורים הוא אתגר פסיכולוגי: המוכנות הנפשית של המורה להתמודד עם אתגר לימודי חדש, שדורש הכנה מחדש של כל החומר, תוך כדי שמירה על מוטיבציה גבוהה. המורה גם לא יכול לנהל את הלמידה בכיתה כפי שהוא רגיל בשיעור פרונטלי: הוא לא יכול לעקוב באופן ישיר אחר כלל התלמידים ולהבחין בהתנהגויות חריגות שלהם, כגון בעיות קשב, שעמום, עצב ועוד, ולא יכול להדריך את התלמידים באופן אישי וישיר.

ישנם גורמי תמיכה נפשית נוספים בבית הספר מלבד המורה – לדוגמא, התמיכה הישירה של היועצת ושל הפסיכולוג בבית הספר ושל העמיתים. היעדר תמיכה זו משאירה פצע נפשי נוסף שכרגע הוא עדיין פתוח, ולא ידוע מתי ייסגר.

שיטת הלמידה מרחוק דורשת מהתלמיד להתמודד לבד עם שיטות הוראה חדשות, שדורשות ממנו להיות יותר עצמאי ויוזם, ולהכין את החומר לבד ללא תלות במורה. הדבר גורם לתלמידים לתסכולים רבים, כשהם לא יכולים להיעזר במורה כמו המצב הלמידה הרגיל בכיתה. מן הצד השני, התקשורת החד-צדדית בלמידה מרחוק יוצרת לעתים דווקא פאסיביות של התלמיד, שהוא צופה לא פעיל, שכל הלמידה שלו בנויה על תגובה ולא יוזמה.


- פרסומת -

גם בעלי מוגבלויות המשולבים בכיתות רגילות שאינם נמצאים בחינוך המיוחד, יתקשו מאוד להתמודד עם סיטואציות כאלה לבד בתקופת הסגר ללא למידה מתווכת.

ביחס לגיל הרך הבעיה גדולה יותר, שכן למידה מרחוק כמעט בלתי אפשרית, להורים אין את הכלים והמשאבים שיעזרו לילדיהם ללמוד בגיל הרך, והתלמידים לא זוכים לחוויות הגן שמפתחות אותם מבחינה רגשית, חברתית וקוגניטיבית.

לסיכום, אל נהיה מופתעים מהגדלת הפערים הלימודיים בתוך החברה הערבית וגם בתוך החברה הישראלית בעקבות המשבר. התלמידים המתקשים יתקשו יותר, המשפחות העניות והלא משכילות יסבלו יותר, וההשלכות יורגשו בעוד מספר שנים – כי אם יתפספס בסיס הלמידה יהיו פחות בגרויות ופחות הצלחה בפיז"ה, פחות אנשים משולבים בתעסוקה ויותר אנשים צורכי אבטלה – ויותר עוני.

עבור רבים בקרב האוכלוסיות המוחלשות, הבעיה העיקרית בלמידה מרחוק היא לא הלמידה עצמה, אלא היכולת להשתמש בכלי הטכנולוגיים הנדרשים. חשוב ביותר לעבוד באופן מידי על חלופות שיצליחו להנגיש את הלמידה לתלמידים ולאוכלוסיות המוחלשות, כך שהלמידה לא תישאר רחוקה מהישג ידם. חשוב להחזיר מייד לבית הספר במיוחד תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות, ולפחות באופן חלקי, שכן הפערים הלימודיים שהצטברו לא פחות מסוכנים מהקורונה. עלינו לפעול עכשיו כדי למנוע, לצד התפשטות הקורונה, גם את התפשטות הנזקים הפסיכולוגיים והקוגניטיביים - וכדי שהלמידה מרחוק לא תהיה רחוקה מהישג יד.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

אלקרינאוי, ר. (2020). למידה מרחוק בחברה הערבית - רחוקה יותר ממה שחשבנו. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4063

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.