פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

מורטוריום / שלומית מירון

ספרים | 15/10/2015 | 4,128

קרן אביגיל, רווקה צינית, מקבלת מתנה מחברותיה ליום הולדתה ה־37, ביקור אצל אסטרולוגית ידועה. זו מנבאת לה שינוי דרמטי בכול היבטי חייה, לצד אזהרה לשמור על ההיריון הצפוי לה. לתדהמתה של קרן, מרגע זה מתחילה שורה של אירועים שהופכים את חייה על פיהם, בדיוק בהתאם לתחזית. בשלב מסוים, עקב כניסתה להריון, היא חוזרת לאסטרולוגית לקבל תשובות, ומגלה שחל בלבול ושהתחזית כלל אינה שלה.

מורטוריום / שלומית מירון 
 
שלומית מירון
מורטוריום
 
 
מרקם
 
 
 
 
קרן אביגיל, רווקה צינית, מקבלת מתנה מחברותיה ליום הולדתה ה־37, ביקור אצל אסטרולוגית ידועה. זו מנבאת לה שינוי דרמטי בכול היבטי חייה, לצד אזהרה לשמור על ההיריון הצפוי לה. לתדהמתה של קרן, מרגע זה מתחילה שורה של אירועים שהופכים את חייה על פיהם, בדיוק בהתאם לתחזית. בשלב מסוים, עקב כניסתה להריון, היא חוזרת לאסטרולוגית לקבל תשובות, ומגלה שחל בלבול ושהתחזית כלל אינה שלה.
קרן הולכת ומתערערת עד שהיא מגיעה למורטוריום – מרכז אוונגרדי לשיקום נשים שהקימה עובדת סוציאלית ערביה המצניעה את כוחה בראיית הנסתר.
הרומן מתכתב עם פילוסופיות חיים שונות, תפיסות ואמונות, מגיה ומיסטיקה. הוא מלווה אישה מבולבלת אחת בהריון ממשי ומטפורי, המהלכת על הגבול המפוקפק בין המציאות הגלויה לסמויה, בין מה שאפשר להבין בחיים האלה לבין מה שנשאר לפליאה.

"מהרגע ששמעה על המערה, מפי עמיתה למקצוע, היא לא יכלה להפסיק לדמיין אותה. משהו התלהט בה. גץ חבוי נענה לרוחות התקווה וקם כעוף החול ממרבצו הכבוי, העשן. המסתורין סביב המקום רק הגביר את סקרנותה, את תשוקתה להגיע אליו. היא לא העזה לקוות, אבל משאלותיה קמו עליה. המערה הזאת התיישבה בדמיונה, לחשה באוזנה מילים לא הגיוניות: בואי, בואי אלי. אנחנו שייכות זו לזו. אני מחכה לך." (מתוך הספר)

"זהו סיפור מרתק על התפתחותה של הנפש מעולם דטרמיניסטי של גזירה אל מקום שבו האני אינו מנסה עוד לפענח בכוח את העתיד אלא מכבד את המסתורין." (רולי צור אריאלי – משוררת)
 
שלומית מירון – מנחה סדנאות לכתיבה אינטואיטיבית ואת הסדנה הוותיקה "סיפור חיים". מחברת הספר "ככה נראה אושר – סיפורים מאמצע החיים" וספרי ילדים ובהם: "המוצץ שלי והמוצץ של אבא – סיפורו של מסע גמילה משפחתי" שתורגם לשפות זרות ונבחר על ידי המכון לתרגום ספרות עברית. סיפוריה הקצרים ושיריה מפורסמים בכתב העת האקדמי לספרות ולהגות יהודית "מראה" ובאתר "פסיכולוגיה עברית".
 
 
 
לפניכם פרק מתוך הספר באדיבות המחברת וההוצאה לאור:
 
 

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ישע ספקטורישע ספקטור23/2/2016

מורטוריום - מסתורין או אולי לא ? בכל מקרה מהפנט, מרתק והופך קרביים. סיימתי לקרוא את 'מורטוריום' בדמעות....
וואו. איך להתחיל לכתוב ?
אז ככה:
פעם למדתי אמנות. היה לי מורה מוזר ומשוגע אבל הוא לימד שבכלל לא משנה מה הערך הכספי של יצירה, או מי האמן שיצר אותה. הוא לימד שאין לשפוט יצירה עם העיניים - אלא רק עם הבטן... אם היצירה שווה מיליונים אבל לא עושה לך כלום בבטן -
אין לה כל ערך...
ולמדתי. והפנמתי. וככה היצירה הזאת 'מורטוריום'
פשוט עשתה לי משהו בבטן.
בקטעים רבים הרגשתי שהיא בעצם כתובה עלי.
שאני אישית הדמות הזאת או הזאת או הזאת.
חייתי את רכבת ההרים הרגשית יחד עם הגיבורות.
מעט מאוד פעמים אני מסיימת לקרוא ספר ואומרת לעצמי - טוב... זאת היתה רק הפעם הראשונה.
ברור לי שאקרא את הספר הזה שוב, ושוב ושוב.