פסיכולוגיה עברית

×Depose
Depose ©
זכור אותי

כתבות שטח

לפעמים הים סוער ויש גלים - סקירת יום עיון בנושא הפרעת קשב וריכוז

ביום העיון שאורגן על ידי מרכז 'הורות בקשב' עסקו מרצים שונים במאפייניה והשלכותיה של הפרעת קשב וריכוז בילדות ובבגרות. איזה תרופות נוהגים פסיכיאטרים 'לרשום' לילדים הסובלים מההפרעה? מהם השיקולים בבחירת התרופה המתאימה? וגם - האם ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז יכולים לגדול להיות מבוגרים מצליחים? שאלות אלה ואחרות נדונו בכנס ומובאות בסקירה

מתפרסם מ 17/1/2013 | 7,782 צפיות

תגיות: |

 

לפעמים הים סוער ויש גלים 

סקירת יום עיון להורים ולאנשי מקצוע בנושא הפרעת קשב וריכוז

מאת אלי עמבר

 

סקירת יום העיון 'הפרעת קשב- סיפור משפחתי' שאורגן על ידי מרכז 'הורות בקשב' , 1.1.2013, 'בית השחמט', תל אביב

 

מאז היותי נער ועד היום, התרפיה הפרטית שלי, על מנת להירגע, היא ללכת לים. במהלך השנים, אפילו מצאתי חוף ים שקט שכמעט ולא מגיעים אליו אנשים. אני הולך לשם, בוהה שעה קלה בכחול העמוק, נרגע, מחדש אנרגיות, וחוזר לעיסוקיי השונים. ישנן תקופות בהן אני מגיע לשם יומ-יום, ובתקופות אחרות אני ממעט לבקר בים - הביקורים משתנים בהתאם למצב רוחי ולתחושה שמלווה אותי. עבורי, אחד הדברים המדהימים בנוגע לים הוא שגם כאשר הים שקט וגם כאשר הוא רועש-גועש והגלים מתנפצים בכוח אדיר, הוא תמיד מרגיע אותי וממלא את האנרגיות שלי מחדש.

לפני שהגעתי ליום העיון שאלתי את עצמי האם הפרעת הקשב יכולה להיות כמו הים? האם כשאנחנו או ילדינו לא מצליחים להתרכז, כשמתחוללת בתוכנו סערה פנימית, קיימת אפשרות שלמרות הסערה נצליח למצוא את השלווה הפנימית, אפילו במצבים שזו נראית בלתי אפשרית? את התשובות הלכתי לחפש ביום העיון.

יום העיון שנערך על ידי ארגון 'הורות בקשב' בארגונה המצוין של אסנת דרי, התקיים בבית השחמט ברמת אביב, וכלל שלוש הרצאות עוקבות. את יום העיון פתח ד"ר אריה אשכנזי, סגן מנהלת המכון להתפתחות הילד בבית החולים תל השומר, מומחה לנוירולוגית ילדים ול - ADHD. ד"ר אשכנזי, הציג את עצמו בקצרה, סיפר שחזר לארץ לפני כשנה וחצי, לאחר 18 שנה בארצות הברית, ושיתף אותנו בכך ששניים משלושת ילדיו סובלים אף הם מהפרעת קשב וריכוז.

הוא פתח בסקירה קצרה של תסמיני הפרעת הקשב והריכוז הכוללים היפראקטיביות, אימפולסיביות, וקשיי קשב וריכוז ועשה אבחנה בין אימפולסיביות להיפראקטיביות. בעוד שההתנהגות העיקרית המאפיינת את הסובלים מאימפולסיביות הינה ביצוע פעולות שונות מבלי לחשוב על השלכות הפעולה על האדם ועל הסביבה (לא סופרים עד 10 לפני שעושים משהו). התסמינים העיקריים של היפראקטיביות, הם תסמינים של פעלתנות יתר (חוסר שקט עצבנות וכד'). אשכנזי ציין שהתסמין ששכיחותו היא הגבוהה ביותר בקרב ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז הוא לקות למידה. קשיי הקשב והריכוז עצמם זכו להתייחסות פחותה, מאחר וקל יותר להבין את משמעותם מהכתוב, והם מתאפיינים באופן כללי, בירידה ביכולת ההקשבה והריכוז.

ד"ר אשכנזי התמקד בהרצאתו בעיקר בטיפול התרופתי, אך ציין כי הטיפול התרופתי, חייב להתקיים כחלק ממענה רב מערכתי, הכולל בין היתר טיפול פסיכולוגי ותזונה נכונה. לדבריו, התרופות יעילות ב-80% מהמקרים, אך עם זאת, עבודת הרופא בהתאמת התרופה הספציפית ובמציאת המינון הנכון היא חשובה ביותר. בהסבריו התמקד במספר תרופות ספציפיות הניתנות לאלו הסובלים מהפרעת הקשב והריכוז:

1. ריטלין – תרופה הפעילה ל-4 שעות

2. ריטלין LA – תרופה הפעילה ל- 8 שעות

3. מדבקת ריטלין – מדביקות הפעילות מעל ל-9 שעות, לא מאושרות לשימוש בארץ.

4. קונצרטה - הוכנסה לשימוש בשנת 2000 , פעילה ל-12 שעות.

בסקירת התרופות ציין ד"ר אשכנזי, כי כיום ממעטים להשתמש בריטלין רגיל משום שהתפוגגות ההשפעה לאחר ארבע שעות בלבד מאלצת את הילד לקחת במהלך יום הלימודים כדור נוסף. חשיפת השימוש בריטלין בפני שאר חברי הכיתה עלולה, לדברי אשכנזי, לתייג את הילד כחריג, ועל כן קיימת עדיפות לשימוש בריטלין LA. יתרון נוסף של ריטלין LA הוא שאין הכרח לבלוע אותו, אפשר לפתוח את הקפסולה ולפזר את האבקה על המזון, כך שילדים המתקשים או לא מסוגלים לבלוע כדור, אינם צריכים לעשות זאת.

לדברי דוקטור אשכנזי, מדבקות הריטלין שאינן מאושרות לשימוש בארץ, אינן בהכרח טובות יותר רק משום שהן "תרופות חו"ל", אך עם זאת הן מגדילות את מרחב האפשרויות לרופאים, ולכן מבחינתו מהוות יתרון. הקונצרטה שהוכנסה לשימוש בשנת 2000 חוללה לדבריו מהפך בתחום התרופות בכך שהאריכה את טווח ההשפעה של התרופה אף יותר מריטלין LA.

העלאת מינון התרופות מתבצע על ידי ניסוי וטעייה. לדוגמא: בתחילה הילד מקבל 18 מ"ג קונצרטה ובוחנים אם חל שיפור במצבו. במידה וחושבים שיש מקום לשיפור נוסף, מעלים את המינון ל-36 מ"ג, אם לא נצפה שינוי, חוזרים ומקטינים את המינון, אך במידה וישנו שיפור מעלים פעם נוספת את המינון ל-56 מ"ג ובוחנים מחדש את תפקודו של הילד, כשהמטרה היא שהילד יגיע לתפקוד אופטימלי בעזרת התרופה.

לתרופות הניתנות ישנן תופעות לוואי שהנפוצות בהן הן ירידה בתאבון, כאבי בטן וקשיים בהירדמות. תופעות נדירות יותר הן עלייה בדופק ולחץ דם. תופעות הלוואי חולפות בדרך כלל לאחר מספר חודשים אם ישנו שימוש קבוע בתרופה, מאחר והגוף מסתגל לתרופה. ד"ר אשכנזי התייחס גם למחקרים הגורסים כי השימוש בתרופה כריטלין פוגע בתהליך הגדילה של ילדים. הוא ציין שאכן הנושא נבדק, ונמצא כי ישנם הבדלים של 2-3 סנטימטר בגובה, בין אלו שהשתמשו בתרופות ואלו שלא, אבל הוסיף שאם השיקול הוא לתת לילד ריטלין, או לחלופין, שהוא יהיה 1.78 מטר במקום 1.80, אין ספק שעדיף לתת לו את הריטלין.

במהלך ההרצאה העיר ד"ר אשכנזי שתי הערות, שלעניות דעתי יש לתת עליהן את הדעת באופן מיוחד:

1. התרופות הניתנות במקרים של אבחון הפרעת קשב וריכוז פותרות אך ורק את הפרעת הקשב, אך אינן עוזרות לפתור את לקות הלמידה שדורשת התיחסות נפרדת ומיוחדת מצד ההורים וגורמי הטיפול.

2. צויין כי התרופות השונות הניתנות לבעלי הפרעת קשב וריכוז יכולות לשפר את יכולתו של כל אדם, גם אם הוא לא סובל מהפרעת קשב וריכוז. לדעתי, יש לשים לב לבעייתיות הטמונה בעובדה זו. אנשים ללא הפרעת קשב וריכוז, עלולים להציג מצג שווא בו הם מציינים כי הם סובלים מההפרעה ולקבל מרשם לתרופות למרות שהם אינן זקוקים לתרופה. גם בשל מקרים כאלה, חשובה מאוד יכולתו הגבוהה של הרופא לאבחן נכון את הבעיה, ולא 'לרשום' את הריטלין לכל מאן דבעי המעוניין לשפר את יכולותיו בעזרת כדורים שאין לו צורך בהם. בנוסף, יש לקחת בחשבון שלא קיימים עדיין מחקרים שבוחנים כיצד השימוש בריטלין משפיע לטווח הארוך על אנשים שאינם סובלים מהפרעת קשב וריכוז ולוקחים את התרופה ואני נוטה להאמין שעדיין לא הומצאה תרופת הפלא שהופכת אותנו לכל יכולים.

את החלק השני של יום העיון העבירה ד"ר רונית פלוטניק, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית בכירה ומנחת קורסים להורים ואנשי מקצוע במרכז 'הורות בקשב'. בהרצאתה עסקה פלוטניק במערכת היחסים בין הורה עם הפרעת קשב לילדיו הסובלים אף הם מהפרעות קשב, ובהמשך הציגה את מערכת היחסים במשפחה הגרעינית והמורחבת. פלוטניק סקרה בהרחבה את הנושא והעשירה את הסקירה בדוגמאות רבות וסיפורים רבים מהשטח. עם זאת, נותרתי בתחושה שחסר בהרצאתה מעט יותר עיסוק באלמנטים אופרטיביים, כאלה שיעזרו להורים להתמודד עם גידול ילד עם הפרעת קשב וריכוז ולאנשי המקצוע שישבו בקהל, לסייע לילד ולמשפחתו באופן יעיל.

ההרצאה האחרונה ביום העיון הייתה של אורלי צדוק, פסיכולוגית תעסוקתית בכירה וזכתה לשם 'סודות של מבוגרים מצליחים עם הפרעות קשב'. צדוק, שנדמה היה לי בתחילת ההרצאה שהתרגשה מעט מן המעמד, הציגה את הנושא בצורה מצוינת, המצגת הייתה מובנית היטב, ולמרות שכולם כבר היו עייפים, הצליחה בהרצאתה לעורר עניין.

צדוק פתחה את ההרצאה בהקראת קטע שירה של המשוררת אגי משעול, שנקרא 'אווזים' אשר קושר היטב עם נושא ההרצאה. בקטע מסופר על תלמידה שבילדותה המורה למתמטיקה לעג על יכולותיה בפתרון בעיות במתמטיקה, ושלח אותה לרעות אווזים. לאחר שנים כשהתבגרה- באמת גידלה אווזים בהם טיפלה תחת עץ הדקל בביתה. מה שהתחיל בזלזול של המורה התפתח ב'הפוך על הפוך' למקום שבו יכלה הילדה-אישה לשגשג ולהרגיש טוב. כאמור, דרך השיר נעשה חיבור מצוין לנושא ההרצאה, ובפרשנות שלי וייתכן שגם של המרצה: ילדה בעלת הפרעת קשב וריכוז, שאפילו מוריה לעגו לה, הופכת למבוגרת מצליחה בכל תחומי החיים.

אחרי שההרצאה נפתחה בנימה אופטימית שכזו, הוצגו נתונים ממחקרים, שהיו הרבה פחות אופטימיים. הנתונים הצביעו על כך שעובדים בעלי הפרעות קשב, עובדים במשרות בעלות סטאטוס ושכר נמוכים יחסית לשאר האוכלוסיה, עובדים בעבודות שאינן תואמות את כישוריהם, רמת האבטלה בקרב חברי קבוצה זו גבוהה בהשוואה לאוכלוסייה, הם מפוטרים יותר ממקומות העבודה מקודמים ומתקדמים פחות. בעצם אפשר לומר כי הממצאים לגבי מדדים שונים הקשורים לעולם העבודה מסמנים כי הסובל מלקות הינו בעל סיכויי הצלחה נמוכים יותר לעומת אדם שלא סובל ממנה.

היה אפשר להרגיש את תחושת האכזבה של הקהל, אלא שאז הציגה אורלי מחקרים אחרים שנערכו, ולהפתעתנו היו מנוגדים למחקרים הקודמים. בין הממצאים שהוצגו אפשר למנות את הנתונים המשמעותיים הבאים לפיהם 75% מהסובלים מהפרעת קשב וריכוז מועסקים לאחר סיום הלימודים, אחוז גבוה מהמועסקים בעלי הלקות עוסק בתחום העסקים והיזמות, שיעור הפיטורין כמו גם שיעור הגירושין באוכלוסיה זו הינו זהה באוכלוסיה הכללית, ורוב הסובלים מהלקות מעידים כי הם סופקים מעבודתם.

אז מה הם המחקרים המציגים את ה'אמת' לגבי הסובלים מהפרעת הקשב והריכוז? האם שירה של אגי משעול, אכן מסמל סיפור הצלחה מדהים בו הבחורה שהמורה למתמטיקה צחק על יכולותיה לפתור בעיות, הצליחה להפוך לאשת מקצוע מצליחה, למרות הלקות? או שהתמונה האמיתית היא שגם בבגרותה הפרעת הקשב והריכוז של רועת האווזים לא אפשרה לה לשגשג ולהצליח בחיים בכוחות עצמה, והיא פשוט התחתנה עם מיליונר או קיבלה ירושה מדודה שלא שמעה עליה מעולם?

בסיום יום העיון המוצלח חשבתי לעצמי שהתשובה נמצאת כנראה היכן שהוא באמצע, אבל עד שלא יהיו מחקרים מבוססים שיציירו תמונה מדויקת יותר, נשאר עם סימן שאלה בעניין. וכמו הים שלעיתים סוער ולעיתים רגוע, ובו רב הנסתר על הגלוי, כנראה שגם אנחנו בני האדם, יודעים אומנם לאבחן את ההפרעה, אך לצערנו עדיין לא יכולים לספק 100% הצלחה בטיפול בה.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

אלי, ע. (2013). לפעמים הים סוער ויש גלים - סקירת יום עיון בנושא הפרעת קשב וריכוז. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 22/4/2019, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2909

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות למאמר זה.