"...כיצד כותבים על אמא, כיצד יש לכתוב על אמא, בשירה המתעדת והמעבדת באורח פרטי ופרטני, מצד אחד, ובמאמץ פנומנולוגי, מהותי, אכזמפלרי, מצד שני, תהליך אינדיווידואציה קשה, לא תקין, של אישה, ילדה, בת; בשירה המעבה, חרף התפרסותה על פני טווחי זמן ניכרים, חלוקתה לשלבים מובחנים ושינוייה התמטיים, קול נשי ייחודי, מובחן, שאינו לאה לחקור לנבכי מציאותו הממשית והפנטזמטית? שכן, למרות שהשירים מדברים בקולות רבים, ניתן להצביע על פיגורה נשית דומיננטית, בעלת אפיונים מסוימים, מזוהים. פיגורה פיוטית, יש להטעים, שאינה בהכרח זו הביוגרפית של המשוררת....
בחלק הראשון של המסה אנסה לברר את הבחירה במחזה מדיאה מאת אוריפידס כציר המיתולוגי-דרמטי של הדיאלוג, למרות שהאנלוגיות בין התמונה העולה מן השיר לבין המחזה אינן מובנות מאליהן. בחלקים השני והשלישי אתבונן מחדש בשיר, ודרכו בשירים נוספים, "בובה ממוכנת" (מאהבת תפוח הזהב) ו"פורטרט" השייך לאותו קובץ, ואציע שתי קריאות הסותרות זו את זו, מבעד לתיאור התפתחות המרחב הנפשי של היחיד שפרשה מלאני קליין...."
המאמר מופיע באתר הוצאת רסלינג.
| 1047 צפיות |
הוסף למועדפים