מקורות

פרק מס' 25 מתוך הספר "המסע אל תבונת הנסתר" מאת שלי ברעם, העוסק בתופעת ההערצה על היבטיה השונים.

 

על האפיונים הרגשיים הנלווים לצפיה בתכניות ריאליטי - אשר ניתן לדמותם לדפוסים של התנהגות בולמית.

 

מאמר המספר את תהליך איבוד השיער שלי במהלך טיפולים כימותרפיים

 

During the course of a group workshop that deals with dreams, one of the participants related the following dream: " I'm walking with somebody, I don't know who it is, on some kind of road, maybe in a forest, when suddenly we come to a house, made of sweets and goodies. We eat the sweets with great pleasure" .

 

שיעור הנשירה מהלימודים במדינת ישראל עומד על ממוצע ארצי של כ-5% בקרב תלמידי כיתות ט'-י"ב. שיעור זה משתנה בקרב בני אוכלוסיות שונות; בקרב העולים החדשים למשל, שיעור הנשירה עומד על 8.7% בממוצע בגילאי החטיבה העליונה (מערכת החינוך בראי המספרים, 2003), שיעור שהוא גבוה בהשוואה לשיעור הנשירה של ילידי הארץ (3.9%).העבודה הנוכחית עוסקת בנושא הנשירה, אולם בניגוד למרבית המחקרים אשר מתמקדים בנושרים, מתמקדת העבודה הנוכחית בתלמידים שאינם נושרים, לאמור, אותם תלמידים אשר משקיעים מאמצים בלימודים ומתמידים בהם.

 

עולם העבודה תפס תמיד מקום מרכזי בחיינו הבוגרים, ואליו גם מכוונים מרבית מאמצנו בדרך אל עולם המבוגרים. השאלה, האם בישראל נעשה משהו להכנתו של הבוגר לעולם העבודה והתעסוקה העתידי? איך ולמה צריך להכין את הבוגר של מערכת החינוך לקראת המעבר לעבודה כמבוגר? מי צריך לקחת את אחריות על הנושא, ואיך, ניתן לעשות זאת על רקע הדינאמיקה וההשתנות הגבוהה שמאפיינת את עולם התעסוקה?.

 

הביטוי הלטיני autismus נטבע על ידי הפסיכיאטר השוויצרי Bleuler בשנת 1910, והוא שאוב מהמילה היווניתautos שפירושה "עצמי", ובא לשקף מצב של "התעסקות עם העצמי", או "פרישה אל תוך הפנטסיוֹת העצמיוֹת, כאשר כל השפעה חיצונית נתפסת כהפרעה בלתי נסבלת". בשנת 1938 היה זה רופא הילדים האוסטרי Hans Asperger שאימץ את המושג אוטיזם במובן המודרני שלו, ולֶאוֹ קָנֶר פסיכיאטר ילדים אמריקני שדיווח בשנת 1943 על 11 ילדים עם התנהגות מאוד אופיינית ודומה טבע את המושג "אוטיזם של הגיל רך", והשתמש בביטויים "התבודדות אוטיסטית" (autistic aloneness) וכן "התעקשות וחזרה על אותו הדבר" (insistence of sameness).

 

היכולת לקרוא בשטף, כלומר: במהירות, בדיוק ובאינטונציה מתאימה, היא יכולת חשובה עבור כלל התלמידים. תלמידים הקוראים באופן איטי ובלתי רציף לעיתים תכופות יתקשו להבין את מה שקראו. תוכניות התערבות המבוססות על קריאה חוזרת של אותו טקסט מספר פעמים נמצאו כיעילות בשיפור שטף הקריאה, בקרב תלמידים אלו. במאמר זה, נגדיר מהו 'שטף קריאה' ונסביר את חשיבותו בהשגת המטרה העיקרית של הקריאה- הבנת הנקרא. בהמשך נתייחס לקשר שבין לקויי למידה לבין בעיות בשטף הקריאה, נפרט מדוע חשוב לאבחן ולטפל בקשיי קריאה בשלב מוקדם ולבסוף, נתאר שיטות לשיפור שטף הקריאה בקרב תלמידים מתקשים.

 

המושג שטף קריאה מתייחס ליכולת לקרוא טקסט במדויק, במהירות ובהגייה הנכונה. ידיעת היכולת הזאת של כל תלמיד ותלמידה מאפשרת להם ולמוריהם להקצות את הזמן ואת המשאבים, הדרושים להם להבנת הנקרא (Meyer & Felton, 1999). האתר מכיל טקסטים קצרים ב-4 רמות קושי. הטקסטים מתאימים לקוראים מכיתה ג עד כיתה יב. רמות הקושי נקבעו, בין היתר, על-פי אורך הטקסט, מורכבותו והנושא הנדון בו. הסוגות ונושאי הטקסטים רבים ומגוונים, וכך התלמידים יכולים לבחור נושא שמעניין אותם. האתר מבית מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית

 

פודקאסט (מצגת אור-קולית), המסכמת את היתרונות והחסרונות שבדיבור-יתר ובעשיית-יתר מנקודת מבט טיפולית ומגדרית. במרכז ההרצאה עומד המושג rumination ("חפירה"), שהוא נושא מחקרה העיקרי של פרופ' סוזן נולן-הוקסמה מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, שמצאה שמחשבות-יתר ודיבור-יתר מונעים מאנשים (ובעיקר מנשים) לפעול ומחמירים מצבי דיכאון וחרדה. מוצגות הגישות המרכזיות בפסיכותרפיה, משנתה של נולן-הוקסמה ומיון הגישות הטיפוליות העיקריות על הרצף שבין עשייה לדיבור, תוך הדגשת ההיבט המגדרי. הערה: טעינת הקובץ נמשכת מספר דקות

 

המאמר בודק את הייחודיות שבשילוב יצירה במדבקות בתוך מסגרת טיפול בהבעה ויצירה

 

ריכוז של מידע רלוונטי ומגוון אודות מגמות התואר השני בארץ. המידע מאורגן לפי חטיבות הפסיכולוגיה השונות ומציג פרטים על מוסדות הלימוד השונים: תיאור כללי של המגמה, קישור לאתר האינטרנט, תנאי קבלה, ועוד. מתוך אתר אופק מתא"ם