מקורות

בראיון עמו לפני שנים אחדות אמר ברגמן כי לקולנוע שתי משימות : האחת – לגרום לקהל להיות מאושר ולשכוח את צרותיו, והשנייה, להראות את הבלתי נסבל והמבעית באופן שאפשר יהיה לשאת זאת וללמוד מזה. הסרט "תותי בר" כמו "החותם השביעי" הסרט שקדם לו, שיכים למשימה השנייה. בשניהם מדובר במפגש עם המוות. ב"החותם השביעי" המוות הוא האימה המוחלטת, הקוצר עם המגל האכזרי, כמו בבלדה או במחזה אלגורי ההתרחשות היא סמלית, גדולה מהחיים, ארכיטיפית. ב"תותי בר" לעומת זאת מדובר באיש זקן אחד ובמותו הפרטי, אך כל מפגש עם המוות הוא חוויה ארכיטיפית ואישית כאחד.

 

הבנה טובה יותר של מצבים חריגים בשינה, כגון נרקולפסיה או שיתוק שינה, נוסף על הבנת החלומות השכיחים או המיוחדים דוגמת חלומות צלולים, יכולה לקדם אותנו בהבנה של מצבי התודעה השונים. יתרה מזו, האנליזה של תכונותיהם השונות של מצבי תודעה אלו והקבלתם לשינויים נוירופסיכולוגיים יכולות לשפוך אור על המנגנונים המוחיים של מצבי התודעה. הופיע בגלילאו ומתפרסם באתר תורת החלומות.

 

תיאורי התגלות וחזיונות מוכרים מתרבויות שונות ובכללן האיסלאם. מתקופה מוקדמת למדי בתולדות הכתיבה בערבית מתארים המקורות חלומות, לעיתים באיזכור חפוז ולעיתים בפירוט רב. מקורות מוסלמים רבים מכילים תיאורי חלומות בהם מספרים חולמים כי חזו בנביא מוחמד ושוחחו עמו. המאמר מציג מספר דוגמאות לתוכנם של דיווחי חלומות אשר מצויים בכרוניקות ומיומני חלומות אשר נכתבו בתקופה הממלוכית במצרים וסוריה (1250-1517). מטרתו לחשוף פן של תרבות עבר אשר לא איבדה מחיוניותה גם בימים אלה. מתוך האתר "תורת החלומות וחקר החלימה".

 

בספר 'הנפש בלילה' מתוארת ההיסטוריה של חקר החלומות ונסקרות התובנות המדעיות אליהן הגיעו עד כה, תוך ניסיון לדון באופן מעמיק בשאלות של איך, למה ומדוע בעצם אנחנו חולמים; הן מההיבט הביולוגי – אבולוציוני, והן מההיבט הפסיכולוגי –אנליטי. מוצגות דוגמאות למקרים יוצאי דופן ולמחקרים מעניינים מעולם החי מתוך מאמץ לחבר את הפאזל של חידת הנפש החולמת. מתוך כך, עולות שוב ושוב הסוגיות של הקשר בין הגוף והנפש (התודעה). הספר כתוב בצורה רהוטה (מובן גם למי שלא מגיע מתחום מדעי המוח), והוא אינו פוסח על סיפורם המרתק לא פחות, של המדענים שחוללו את המהפכה בתחום

 

תורת החלום של פרויד עוררה מלכתחילה מספר בעיות ומחלוקות, שנגעו בעיקר לשלושה שטחים: א) מהותה של "עבודת החלום" – כלומר, מהם התהליכים אשר הופכים את חומר הגלם הלא מודע (או "החלום הסמוי") ל"חלום הגלוי" המופיע תוך שינה על צג התודעה; ב) הקביעה שיש לחפש משמעות רק ב"חלום הסמוי" בעוד של"חלום הגלוי" אין שום משמעות; ג) ההתעקשות על ההנחה שכל חלום מבטא "מילוי משאלה" יצרית, הנחה שעוד בחייו של פרויד זכתה לביקורת רבה מצד אלה שגרסו שלחלום יש גם פונקציות אחרות בנוסף לסיפוק-בדמיון של המשאלות האסורות לביטוי. טבעי היה לצפות שפיתוח פסיכולוגית האני על-ידי פרויד בשנות ה- 20 תהיה מלווה גם ברביזיה של תורת החלום, אלא שפרויד, לא רק שלא הציע שום רביזיה כזו, אלא עמד במפורש על-כך שאין בה כלל צורך. השינויים העיקריים חלו רק בתקופת פסיכולוגית האני שלאחר פרויד, והם מתוארים במאמר זה. מתוך אתר "תורת החלומות והחלימה".

 

The aim of the current paper is to touch upon the affinity between dreams and folklore, or more specifically - the fairy tale genre. The claim for such an affinity was first presented more than a century ago, with the beginning of psychoanalytic theory, but up until now, the studies that have demonstrated it lacked the tools and methods taken from the newer folk literature discipline.

 

מחקר זה עוסק בחלומות של מטפלים בפסיכותרפיה אודות מטופליהם מזוויות ראיה של הפסיכולוגיה האנליטית-יונגיאנית ושל הגישה ההתייחסותית בפסיכואנליזה. בספרות המקצועית קיימות התייחסויות קליניות ואמפיריות ספורות בלבד לנושא זה. שאלות המחקר היו: 1. מה התימות המופיעות בתוכן הגלוי בחלומות של מטפלים אודות מטופליהם? ונבדקו: תימות משותפות לחלומות שונים וכן תימות שהוגדרו מראש לכל החלומות. 2. מה המשמעויות המתקבלות מניתוח חלומות מטפלים אודות מטופליהם מתוך גישה יונגיאנית? 3. באיזו מידה תכנים מזוכיסטיים מקבלים ביטוי בתוכן הגלוי בחלומות אלו?

 

המאמר עוסק בשאלה כיצד התייחסו הדורות הבאים של הפסיכואנליטיקאים למודל של פרויד, כפי שהותווה ב"פירוש החלום"? - פרופ' רבקה אייפרמן עומדת על יחסם של הפסיכואנליטיקאים שלאחר פרויד למודל זה, תוך התיחסות לכמה התפתחויות שחלו בהשקפות על מהות החלום, ובדרכי העבודה על חלומות בעת טיפול. המאמר ראה אור כסוף דבר לתירגום החדש של ד"ר רות גינזבורג לספר "פירוש החלום" בהוצאת עם עובד, והתפרסם באתר "תורת החלומות והחלימה".

 

במאמר מבקשת ד"ר רות גינזבורג (מתרגמת "פירוש החלום" של פרויד), לעמוד על טיבו של הזמן המורכב הנחווה בחלום. היא מראה שזמן החלום הוא זמן "בין הזמנים" מכמה בחינות: הוא בין הזמנים של עֵרות ושינה, הוא בין הזמנים של מודע ולא-מודע והוא בין הזמנים של הווה ועבר. זמן החלום -- שאינו מודע ואינו לא-מודע, שבו "אני ישנה ולבי ער" -- נחווה כרגע נוכח, מורחב ו"ממורחב" [spatialized], הסופֵח אל קרבו רגעי עבר שונים ומשונים. לכאורה, הד צלילו של העבר שולט באקורד המסיים את ספרו של פרויד. שכן, במשפטים ספורים אלה, שאינם נעדרי דרמה, פרויד מציג את החלום כצומת נפשי המעוצב על ידי יחס זמנים לא-מקובל הכפוף לעבר. אין בו סדר זמנים כרונולוגי המוליך מן העבר אל ההווה וממנו אל העתיד. זמנו של החולֵם הוא הווה שבו העתיד שבוי בעבר, ללא מוצא...

 

על פי הגישה היונגיאנית, אין בחלום ניסיון לעוות או לטשטש משאלות אסורות, אלא קיימת מגמה להנחות את האגו להתייחסות מאוזנת, בצורה המאפשרת ביטוי למכלול הצרכים הנפשיים של החולם. כך החלום יכול לשמש כמדריך פנימי וקול מוסרי במצבים קונפליקטואליים.

 

התייחסות לחלימה באמנות הינה עתיקה כמו האמנות עצמה. החלום והיצירה נובעים שניהם ממעמקי הנפש, מתוך חלקים לא-מודעים, ראשוניים ולא רציונליים של האישיות, ומתוך גלי מוח דומים. בתולדות האמנות, כל זרם ואמן שהתייחסו לחלום, הדגישו את המאפיינים והפנים והמתאימים להם. המאמר יסקור בקצרה את הזרמים והאמנים המרכזיים שהתייחסו לחלום ביצירתם. התנועה הרומנטית הדגישה את מקומם של רגשות, השראה ואינטואיציה לא רציונליים בקיומו של האדם, כפי שבאים לידי שיא בתופעת החלום. ציור החלום נתפס כביטוי למוזה, השראה והיצירתיות של האמן.

 

נקודת מוצא בחקר טראומה נפשית היא שהנפגע ממנה נושא את השפעותיה הקשות גם זמן רב לאחר תום האירוע. בטראומה שהשפעותיה נמשכות אין לאדם המשאבים המספיקים להתמודדות פעילה והתוצאה היא תחושת חוסר אונים קשה. התנסות חוזרת ונשנית של חוויית הטראומה במצבי ערות ושינה (חלומות) - עשויה להיות מובנת כניסיון אוטונומי של המערך הנפשי לשינוי מצבו של הנפגע מקורבן פסיבי למתמודד אקטיבי ובעל יכולת שליטה ברגשותיו, במחשבותיו ובהתנהגותו. הנטייה להתמודדות פעילה מוגדרת באופן כללי כמוכנות להתמודד באופן פעיל עם דרישות המצב, לרבות מצבי משבר וטראומה והנטייה לגייס אנרגיה נפשית.