לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
הלשנות

הלשנות

גבי בונויט | 24/10/2020 | הרשמו כמנויים

בזמן אחרון מתרבים המקרים בהם מתועדת פעולה של איש ציבור או פוליטיקאי שעוברים על תקנות הקורונה. ברור שאין שמחה כמו שמחה לאיד אבל:

יש כאן בעיה:

בספרו של הנס פאלאדה, לבד בברלין, מתאר הסופר את חייו של האזרח הגרמני הפשוט בברלין בזמן מלחמת העולם השנייה. בין היתר, הוא מתאר את מערכת ההלשנות שבנה המשטר הנאצי. המלשינים היו בדרך כלל פושעים קטנים או סתם אנשים החיים בשולי החברה. המערכת הזאת פוררה את הלכידות החברתית והתפרים הנעלמים שמחזיקים חברה נפרמו. התוצאה היא אזרחים מפוחדים שאינם מאמינים זה לזה, לעיתים אף במעגלים המשפחתיים והחברתיים הכי אינטימיים.

יש לי חברה שחייתה חלק משמעותי בחייה במזרח ברלין. השטאזי החזיק תיק עב כרס עליה, ובו נאספו עובדות, חלקן הגדול חסר משמעות לחלוטין, אולם אלה נערמו בקפידה במערכת בירוקרטית עצומה. העובדות שנאספו בתיקים עבי הכרס אינן העניין, מה שחשוב הוא שנוצרה רשת חברתית שנוצרה ונשלטה על ידי המשטר ושבעצם קיומה מתקיפה את הנחות היסוד שמאפשרות את האמון החברתי הבסיסי בכך שהיא יוצרת תאים קטנים שהקשר בניהם מושתת על חשדנות והעדר אמון.

לאחר נפילת החומה קיבלה חברתי אישור לקבל לידיה את התיק עליה. כשפתחה את התיק נדהמה לראות את רשימת המלשינים: חברים קרובים, בני משפחה; אפילו דודה, אח של אביה, היה בין המלשינים.

מה קורה לחברה שטווה קורי מלשינים? בשטחים הכבושים מתרחשת תופעה דומה. מדינת ישראל טוותה רשת הלשנות (משתפ"ים) באופן שריסק לחלוטין את כל הסולידריות הפלסטינית והרס כל אפשרות לבנות מנהיגות חברתית ופוליטית המושתתת על סולידריות ואימון.

כיום אין צורך בהלשנות. היום מרחבי האינטרנט והמדיה החברתית מציגים אינסוף אפשרויות לבנות "תיקים" על כל אחד מאיתנו, ויש לא מעט יחידים וחברות שזו משימתם.

התוצאה היא אותה תוצאה: פרימת התשתית החברתית ופגיעה אנושה בפוטנציאל האמון וההכרה החברתית ההדדית. החברה התפצלה לשבטים שבטים, מין לטיפונדות חברתיות שנלחמות זו בזו באלימות ובשנאה. התופעה הזאת היא גם הסיבה וגם התוצאה של חברה בעלת מקדם לכידות נמוך, שבה מידת ההזדהות עם הריבון הולכת ופוחתת ואיתה גם הנכונות להתגייס לטובת מטרות לאומיות.


- פרסומת -

האם אנחנו עדים לתופעה הזאת גם בישראל? האם תופעת המשת"פיות איננה מכירה עוד בקו הירוק? האם נבנית לה רשת חברתית שתפקידה הוא הלשנות? האם גם כאן יש סימנים של איבוד לדעת חברתי שמתנהל ממש בימים אלה?

האם פרימת התפרים החברתיים בישראל, העדר האמון הן כלפי הסמכות והמנהיגות והן בין "השבטים השונים" הם הסימנים או הכתובת על הקיר?

האם הקושי הגדול להתמודד עם מגפת הקורונה והשלכותיה קשור לתופעות אלה?

אני חושש שהתשובה היא חיובית.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
ד"ר סמדר דה לנגה
ד"ר סמדר דה לנגה
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, חיפה והכרמל, מודיעין והסביבה
כרסטין בג'אלי וטפא
כרסטין בג'אלי וטפא
פסיכולוגית
כרמיאל והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), עכו והסביבה
יוסף אלישביץ
יוסף אלישביץ
פסיכולוג
תל אביב והסביבה
גאלה גרין
גאלה גרין
עובדת סוציאלית
באר שבע והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
ד"ר ליעד רוימי
ד"ר ליעד רוימי
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
אבשלום כהן
אבשלום כהן
מוסמך (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
רחובות והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של גבי בונויט

יצאתי הבוקר לצעידה היומית שלי. מין סדר בסיסי שכזה ששומר על שפיותי. העיר ריקה לגמרי. יכולתי לצעוד באמצע...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.