מדע האין-אני

שפיות זמנית | 9/9/2012 | 5,308 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בבלוג המעניין "לולאת האל" פרסם זה מכבר תומר פריסקו ראיון עם תומס מטצינגר, פילוסוף ותיאורטיקן של מדעי הקוגניציה והכרה, בנושא עצמיות. מצינגר הוא אחד מחוקרי התודעה/מוח/קוגניציה החשובים בעולם, בעבר כיהן כנשיא אגודת מדעי המוח של גרמניה, ובהווה הוא פרופ' לפילוסופיה תיאורטית באוניברסיטת יוהנס גוטנברג במיינץ.

" הרעיון שאין 'אני' הוא כמובן לא חדש". כותב פריסקו. "הבודהה טען כך בהודו כבר לפני 2500 שנה. גם במערב היו שהסכימו: למשל דיויד יום, הפילוסוף הסקוטי מהמאה השמונה עשרה, כתב שאנשים 'אינם אלא מקבץ או אוסף של תפיסות חושיות שונות שעוקבות במהירות בלתי נתפסת אחת אחרי השניה [...] ההכרה היא מעין תיאטרון שבו תפיסות שונות מופיעות בזו אחר זו'. מטצינגר מדגיש דבר חשוב: בתיאטרון הזה אין קהל. 'האדם כולו רואה. האדם כולו חושב. אבל אנחנו מדמיינים שיש חלקים קטנים בתוך הגוף שלנו שהם עושים את הדברים הללו. אנחנו עושים את הטעות הזאת משום שאנחנו לא יכולים שלא לחשוב שאם רואים דברים, חייב להיות מישהו שרואה אותם. חייב להיות מעין בית קולנוע קטן בתוך המוח, שם צופה ה'אני' שלנו במסך עליו מוקרנת המציאות. התיאוריה שלי פותרת את הבעיה הזאת, כי היא מסבירה שאותו 'אני' שיושב בבית הקולנוע הוא חלק מהסרט. אותו אני שמביט, חווה, עושה – הוא עצמו ייצוג'."
[...]
"באופן לא מפתיע, רעיונותיו של מטצינגר נתקלים גם בתגובות קשות. הם לא רק מאיימים על הדבר שאולי הכי יקר לנו – תחושתנו כאינדיבידואלים שלמים ומיוחדים – אלא גם מקיימים מערכת יחסים קשה מאוד עם האינטואיציה הבריאה של כולנו, שעבורה אין דבר ברור יותר מה'אני' שפועם במרכזה".

מומלץ ואף רלוונטי למדי.