על אמפתיית-יתר בקרב מחוננים: עוד 'תוצר לוואי' של פעילות-יתר של נוירוני המראה
ד"ר חנה דויד | 14/5/2026 | 34 צפיות | הרשמו כמנויים
אמפתיית-יתר פירושה יכולת גבוהה בחריגותה, לעיתים עד כדי כדי הצפה, לחוש ולספוג את הרגשות של אחרים. תופעה זו עלולה לגרום שחיקה רגשית, מצוקה, ואף קושי בשמירה על גבולות אישיים. תופעה זו אינה מהווה אבחנה רפואית רשמית בDSM-5- , אבל היא מאופיינת ב"הדבקה רגשית", כאשר אנשים חווים את הכאב או הלחץ של זולתם כאילו היו שלהם.
ההיבטים המרכזיים של אמפתיית-היתר הם: עומס רגשי בשל "ספיגת" הרגשות של הזולת, הגורמת תשישות ואף קושי לעיתים להבחין בין רגשיות העצמי לבין אלו של הזולת; תסמינים גופניים, כמו קצב לב מוגבר, קושי בנשימה, בחילה או מתח שרירי בשל מצוקת הזולת; השפעות התנהגותיות כמו קושי לומר "לא", דחף – לפרקים כפייתי – לפתור בעיות של אחרים ("תסביך הגיבור"), תגובה עוצמתית שאינה מצויה בדרך כלל ונתפסת כלא-פרופורציונית לתכני מדיה, כמו סרטים/סרטונים, חדשות או סיפורים עצובים; הזנחה עצמית הנובעת מהתמקדות באחרים, שאינה מותירה אנרגיה מספקת לפתרון הבעיות של ה"אני", מצב שבו מתגברת לעיתים גם רמת החרדה ואף מגיעים דיכאון.
כבר ב-1983, עם פרסום ספרו של גארדנר על אינטליגנציות מרובות (Gardner, 1983), הוא מנה, בין שבע האינטליגנציות, את שני סוגי האינטליגנציה הרגשית: אינטליגנציה בין-אישית ותוך-אישית. אינטליגנציה בין-אישית היא היכולת להבין אנשים אחרים, לזהות את המניעים, הכוונות, הרצונות והרגשות שלהם, ולפעול איתם בצורה אפקטיבית, ואינטליגנציה תוך-אישית, היא היכולת של אדם להבין את עצמו – כולל רגשותיו, פחדיו, רצונותיו ומניעיו – ולהשתמש במודעות זו כדי לנהל את חייו.
רגישות-היתר, שהיא אחד מהמאפיינים הבולטים של מחוננים, יכולה להופיע כאינטליגנציה בין- אישית, תוך-אישית, אבל גם כצירוף של השתיים. דהיינו: כאשר המחוננת ניחנה בפעילות-יתר של נוירוני המראה, ייתכן שתהיה מאוד מודעת לעצמה, לצרכיה ולרצונותיה, ותבין אותם היטב, אבל בד-בבד תוכל גם לא רק להבין את הזולת, אלא אף תרגיש אותו, ואף תזדהה אתו. שניות זו מקשה לא פעם להבין התנהגויות מסוימות בקרב מחוננים. לדוגמה: אצל בנות בעלות אמפתיית-יתר שנתפסות כאוהבות אדם, עם חברים שמבקשים את קרבתן, קיים הצורך של "זמן לבד" שכבר ברברה קר זיהתה אותו (Kerr, 1987), וכיום מוכר כהכרחי בוויסות של אנשים בעלי אמפתיית-יתר (ראו Aron et al., 2012; Bas et al., 2021; Thomas, 2024; Thomas & Nelson, 2025). דוגמה נוספת: ספרה המפורסם של אליס מילר, הדרמה של הילד המחונן (2004), מדבר על "ילד מרצה", מושג שקיים לא רק אצל מחוננים קוגניטיביים, אבל נפוץ במיוחד בקרבם (לדוגמה: Battmer, 2023; Neihart, 1999).
לסיכום:
אמפתיית-יתר אינה בהכרח חיסרון; זוהי יכולת מסוימת, שניתן לנצל אותה בשטחים רבים, בייחוד בכל מה שקשור ביחסים, בין אם מדובר באלו החברתיים ובין אם מדובר במקצועיים. לדוגמה: היכולת להבין את הזולת ולהזדהות אתו, שבאה לידי ביטוי בדרך כלל גם בגיל צעיר, עוזרת מאוד ברכישת חברים, בשימורם, ובהערכה חברתית מתמשכת. יכולת זו חשובה עד מאוד כמעט בכל המקצועות: כבר לפני עשרות שנים נופץ מיתוס "המחונן המתבודד" שיושב ליד שולחן ריק, ללא חברת אדם, ומוציא מתחת ידו יצירות ספרותיות, מוזיקליות או מתמטיות. יתירה מזו: ישנם מקצועותבהם היא הכרחית, כמו כל מה שקשור בבריאות הגוף והנפש, שבהם היכולת להבין את הזולת, לתת לו הרגשה שמכילים אותו, מזדהים אתו, והוא חשוב למטפל.
עם זאת, יש לנהל את אמפתיית-היתר בתבונה. לעשות כל שניתן לא להזניח את ה"אני"; לרווח ככל האפשר בין המשימות המעייפות, לתת מקום וזמן לפעילות גופנית מהנה, כמו ל"זמן לבד".
בכל הקשור להורים, למורים ולאנשי בריאות הנפש המטפלים במחוננים: חשוב להבין, שאף ילד, ילדה, נער או נערה לא בוחרים להיות בעלי אמפתיית-יתר. הם נולדים אתה – לטוב ולרע. בדיוק כמו צבע העיניים. אי אפשר להיות "פחות רגישים" או "להפסיק לחשוב על דברים לא נעימים" על פי ציווי חיצוני. מושג המפתח כאן הוא ויסות עצמי, ואת התחום הזה יש לעודד. רק על ידי הכוונה למיקסומו ניתן יהיה להגיע לרמה משביעת רצון ככל שאפשר של בריאות הגוף והנפש של המחונן בעל אמפתיית-היתר.
מקורות
מילר, א. (2004). הדרמה של הילד המחונן. תירגמה יהודית גולדברג. כינרת, זמורה, דביר.
Aron, E. N., Aron, A., & Jagiellowicz, J. (2012). Sensory Processing Sensitivity: A Review in the Light of the Evolution of Biological Responsivity. Personality and Social Psychology Review, 16(3), 262-282. https://doi.org/10.1177/1088868311434213
Bas, S., Kaandorp, M., de Kleijn, Z. P. M., Braaksma, W. J. E., Bakx, A. W. E. A., & Greven, C. U. (2021). Experiences of Adults High in the Personality Trait Sensory Processing Sensitivity: A Qualitative Study. Journal of Clinical Medicine, 10, 4912. https://doi.org/10.3390/jcm10214912
Battmer, E. (June 26, 2023). Why Do So Many Highly Sensitive People Struggle with ‘Gifted Kid Syndrome’? Retrieved from https://highlysensitiverefuge.com/gifted-kid-syndrome/
Gardner, H. (2011 [1983]). Frames of Mind: The Theory of Multiple Intelligences. Basic Books.
בעברית: גארדנר, ה. (1995). מוח, חשיבה ויצירתיות. תירגמה מאנגלית: יהודית כפרי. ספרית פועלים.
Kerr, B. (1987). Smart Girls Gifted Women. Ohio State Publishing.
Neihart, M. (1999). The impact of giftedness on psychological well-being: What does the empirical literature say? Roeper Review, 22(1), 10–17. https://doi.org/10.1080...199909553991
Thomas, V. (October 26, 2024). 3 Reasons Highly Sensitive People Need More Time Alone. Retrieved from Psychology Today https://www.psychologytoday.com/us/blog/solitude-in-a-social-world/202410/3-reasons-highly-sensitive-people-need-more-time-alone
Thomas, V., & Nelson, P. A. (2025). The Effects of Multifaceted Introversion and Sensory Processing Sensitivity on Solitude-Seeking Behavior. Journal of Personality, 93(1), 51-66. https://doi.org/10.1111/jopy.12970
