מפגש רביעי בפאב סתמי בלובלין
רוית קיי | 15/2/2026 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
הנס שקע בכבדות לתוך הכיסא בפאב האפלולי. לא היה ברור לו אם אוסנת ברחה לקור המקפיא בחוץ, מותירה את המעיל שלה על הכיסא, בגלל שנבהלה שאמר לה שרוצה להתוודות בפניה או בגלל שבעלה בדיוק התקשר. עבר בו רעד לא מוסבר,והוא עצר את עצמו מלרוץ אחריה לתת לה את המעיל.
הוא הזדקף בכיסא, כיוון שלא רצה שתבחין שנפלה רוחו כשיצאה לדבר עם בעלה. ידע שהשיחה שלו עם אוסנת עומדת להיות גורלית להמשך הקשר בניהם. כשתחזור הוא ייתן לה זמן להתחמם לפני שייפתח בווידוי שלו. הוא יספר לה שכשראה אותה לראשונה לפני 6 ימים רוקדת לבדה ליד הבר, גון עורה השחום בצבע זית הזכיר לו את מגי אהובתו המיתולוגית. היא תסמיק שיספר לה שחשב אם עורה רך וחלק כמו של מגי או שיש לו את המגע המלטף הייחודי לו. קולו ירעד שיספר לה על סערת הרגשות בה נתון מאז שפגש אותה, יתאר זאת כרכבת הרים רגשית. הכוס שתאחוז תשמט מידה תתנפץ לרסיסים, והיין האדום יתיז ויכתים את חולצתה הלבנה. הוא יחשוב שאולי זה סימן שעליו לעצור לפני שיהיה מאוחר מידי, כי תמיד חשש מרמזים מטרימים. אך הזרם החשמלי שעבר בניהם ,כזה שאי אפשר יהייה להתעלם ממנו, כששניהם יושיטו יד לתפוס את הכוס, וידה תיגעה בידו, ישכיח את חששותיו.
הנס יעקוב אחריה בדריכות דרך החלון. הוא ידע שהיא מדברת עם בעלה כל ערב באותה השעה אחרי שהתינוק נרדם. הוא שיער שכבר סיפרה לו משהו על המפגש בניהם. חשב שבעלה בטח רצה לדעת על מה דיברו, וישאל אותה אם היא סיפרה לו שהיא נשואה ואם צעירה. הנס יראה אותה רועדת מקור ופתיתי השלג נערמים על תלתליה השחורים כמו הינומה על שערה של כלה טרייה. הוא יתהה על מה הם מדברים עכשיו, בטוח שבעלה ישאל אותה אם היא אתו עכשיו. היא תשמח, שבעלה לא יראה את הסומק שיעלה על לחייה, כשתשקר לו, ותגמגם שהיא בחדר במלון, שיש לה כאב ראש, שהיא הולכת לישון מוקדם ושתדבר אתו מחר. היא תראה להנס נסערת ואולי אפילו תדמע, אבל הוא לא יהיה בטוח, כי היא תזוז מהמקום המואר מתחת לפנס. הוא יחשוב שהם רבים, בגלל שבעלה יכעס על הקשר של אוסנת אתו. הוא יופתע שלא ירגיש אשמה על כך, ושאפילו ישמח. הוא יחכה לרגע שהיא תחזור, יחשוש שאולי הם לא יוכלו להמשיך מהנקודה בה הפסיקו. היא תספר לו על המריבה עם בעלה. הוא יגלה כלפיה אמפטיה, וכדרך לנחם אותה ישים את ידו על ידה והיא לא תזיז אותה. אולי כי זה יביך אותה, ואולי כי תהייה זקוקה לנחמה שלו, ואולי כי זה יהיה נעים לה ותרצה עוד מהמגע. המחשבה האחרונה תרגש אותו והוא ירעד, הפעם רעד מסוג שונה, אותו רגיל להרגיש כשהיה מרוגש מינית.
מאז שנודע לו שהיא נשואה התחולל בתוכו מאבק שהחריף ככל שהם הלכו והתקרבו. מצד אחד הנס היה אדם שהמוסריות והערכיות היו חשובים לו, ומאידך היה אדם רוחני שהאמין שהכול קורה מסיבה ואין צרוף מקרים. בזמן שיחכה לה הנס יחשוב שוב על מה הסיכוי שהוא בחור גרמני יפגוש בחורה ישראלית בפאב קטן ונידח בלובלין והסיפורים המשפחתיים שלהם מתקופת המלחמה יהיו שזורים זה בזה. אבל הפעם הזאת, בניגוד לפעמים האחרות שחשב על זה, ירגיש הקלה תתפוס את מקום המועקה, המתח שחש יירד כמו שאוויר שיוצא מבלון שנדקר. הדיסוננס שייסר אותו ימצא סוף סוף מענה: הגורל רצה להפגיש בניהם, והגורל גדול משניהם ביחד, הרכבת יצאה לדרך ואי אפשר כבר לעצור אותה. הוא ירשה לעצמו לראשונה להתמסר לפנטזיות על המשך הלילה שיבלו ביחד. הן יהיו כל כך מציאותיות שכשיראה אותה ניצבת מולו הוא לא יבין למה היא עומדת, ולא שוכבת לצידו במיטה, וייקח לו רגע לקלוט את הסיטואציה. "אני חייבת להגיד לך משהו " היא תגיד לו בשקט.
