מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל רֶצַח רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה?

עלון פסיכולוגיה עברית | 2/11/2025 | הרשמו כמנויים

השבוע נציין 30 שנים להירצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. שלושים שנים זה הרבה או קצת? איזה הדף מייצרים בחיינו אירועים מטלטלים, מפצים גדולים, לאורך השנים? מה את.ה חושב.ת על רצח ראש הממשלה? ומה נחשוב עוד שלושים שנה על המלחמה? ומה נרגיש? בגוף הנפש, בעצמות וברקמות הרכות נרשמים אירועי החיים. שכבות שכבות של משקעים, שברים וקרעים. בתנועות מסוימות, הנפש כואבת, מפרקים מסוימים קפאו או איבדו את רוחב טווח התנועה ובתוך כך, מחפשים בלי הרף את סוד התיקון של נפש הגוף. של נפש האומה.

השבוע באתרנו שלל מאמרים מקצועיים מאירי עיניים וטורים נוגעי לב:

בינה מלאכותית היא אמצעי לביצוע משימות שדורשות אינטליגנציה אנושית כמו למידה, פתרון בעיות, אבחון רפואי, טכנולוגיה מורכבת ועוד. לצד המשיכה לכלי הבינה המלאכותית ולאפשרויות הגלומות בהם, עולים גם חששות אישיים וחברתיים שנוגעים גם להרס מכוון ולא מכוון שהם עלולים לגרום. נטע ענבר-סבן בוחנת במאמרה את האימה והמשיכה ביחסינו עם הבינה המלאכותית, וטוענת לצד העובדה שמדובר בחששות לגיטימיים ומובנים, יש מקום לבחון את ההתבוננות ההשלכתית בבינה המלאכותית בכדי להשתמש בה באופן פרקטי ומועיל.

מאמרה של גלי זייצ'יק מציע פרשנות חדשנית לטיפול בעזרת בעלי חיים, וטוען כי גם במפגשים פרטניים נוצרת דינמיקה קבוצתית של ממש. דרך תיאורי מקרים קליניים, המחברת מדגימה כיצד החיה אינה רק כלי טיפולי, אלא שותפה פעילה בעלת אישיות, תגובות וגבולות, המשפיעה על המטופל והמטפלת באופן רגשי וממשי. החיה משמשת אובייקט להשלכה, יוצרת תחושת שייכות וקוהסיביות, ומאפשרת תהליכים של מנטליזציה, עיבוד רגשי ואינטראקציה בלתי אמצעית. המאמר שוזר תיאוריה קבוצתית קלאסית (כגון יאלום, ביון ומקנזי) עם תצפיות מהשטח, ומדגיש את הפוטנציאל הטיפולי הייחודי של בעלי החיים כשותפים בדינמיקה קבוצתית, גם כאשר הם המשתתפים הלא-אנושיים היחידים במרחב.

קול קורא להגשת תקצירים
מערכת 'בינינו' מזמינה אתכם.ן לשלוח תקצירים בני 200 מילים לקראת הגיליון הקרוב.

הטיפול הרגשי בגיל ההתבגרות מתמודד עם מורכבות הקשר בין המתבגר להוריו, הנע בין כמיהה לקרבה לבין צורך בנפרדות ואוטונומיה. במרכזו של התהליך עומד הצורך בוולידציה—הכרה אמפתית בחוויה הפנימית של המתבגר—המשפיעה על עיצוב הזהות, תחושת הערך והביטחון העצמי. המפגש הטיפולי המשותף בין הורה למתבגר מהווה מרחב רגשי חי, שבו מתאפשרת חוויה מתקנת של הקשר, תוך יצירת שיח חדש שמעניק תוקף לעולמו של המתבגר. לימור דותן-ישראלי סוקרת את תחום הטיפול בגיל ההתבגרות ומתארת כיצד באמצעות גישות טיפוליות מבוססות רגש, ובפרט AEDP, מתהווה אפשרות לריפוי דרך חוויות רגשיות משמעותיות, המתקיימות בנוכחות המטפל וההורה, ומאפשרות טרנספורמציה פנימית.

ובפסיכובלוגיה

במדור עזבונות - זכרונות ודברי פרידה מאנשי קהילת הטיפול שהלכו לעולמם - 'שירת בולעני הבלתי ניתן להאמר' - גיא פרל בדברי זיכרון מעוררי לב ומחשבה לזכרו של הפסיכולוג ד"ר איתמר ברנע –

"בראיה יונגיאנית, אין להבין את סיפור חייו של איתמר מבלי להתייחס להשפעתו של ׳העצמי׳. מי שנפשו וגופו עברו ייסורים איומים כל כך, והפך להיות מרפא גדול ואהוב, הצליח ככל הנראה לבסס מגע קרוב עם אותו גרעין פנימי של כוליות וריפוי. זהו לא גרעין אישי, כי אם על-אישי, ולכן טראומת השבי אינה יכולה לכלותו. אולם, טראומה יכולה בהחלט לגרום לניתוק חלקי או מוחלט של הקשר שלנו אל אותו גרעין, ולהפוך אותו לפוטנציאל אבוד, נשכח ובלתי ממומש. אצל איתמר המצב היה שונה, למעשה, הפוך - עם שובו מימי שביו הוא החל במסע בו לצד ארכיטיפ העצמי היו פעילים במיוחד שני ארכיטיפים נוספים: ״מסע הגיבור״ ו״המרפא הפצוע״. לא ארחיב את הדיבור אודות ארכיטיפים אלו, דומה ששמם מעיד עליהם, ושאיתמר עצמו היווה עדות ניצחת לקיומם".

פסיכולוגית בשגרירות – בערב יום כיפור איילת וידר כהן קיבלה הזמנה להתארח בשגרירות ישראל בוותיקן ולשאת דברים בטקס לציון ה7.10 שמקיימת השגרירות וחשבה שזו תהיה הזדמנות טובה לספר את השנתיים הקשות בחייה בלי פילטרים:

"בבוקר ה־7 באוקטובר, לאחר הישמע האזעקה הראשונה, הגעתי לבית החולים כדי לעזור להעביר את המטופלים הסיעודיים המרותקים למיטותיהם למקלט. באמצע העומס קיבלתי הודעה על פסטיבל המוזיקה ברעים ועל הזוועות שמתרחשות שם. חבר כתב: “אנחנו צריכים פסיכולוגים — אנשים שיקבלו שיחות ויעזרו.” פרסמנו את שמותינו ומספרי הטלפון שלנו ברשת — ומאותו רגע הטלפון לא הפסיק לצלצל. בין שיחה לשיחה חיבקתי את בני, שיצא להתגייס, כשהוא יוצא אל הלא נודע..."

Photo by Boston Public Library on Unsplash