מַשֶּׁהוּ נוֹרָא קָרָה לַבָּנִים, וּמָה קָרָה לָאִמָּהוֹת?

עלון פסיכולוגיה עברית | 13/7/2025 | הרשמו כמנויים

שבעה חיילים נפלו בעזה במהלך השבוע החולף. שמתם לב? שגרת האובדן חותרת בשקט מצמית ובאופן מתמיד במציאות שלנו. עוד הותר לפרסום ותמונה של צעיר יפה תואר שמחרתיים תוחלף באחרת. עוד אם/אב/אחות/חברה/אישה שרק נישאה, בוכים, קרועי חולצה, נושאים הספד בלוויה. מעגלי האבל רחבים ומתרחבים. מה עושה האבל הפושה בינינו למשפחות ולקהילות בהן אנחנו חיים? כמה פנויים וערים אנחנו למשא הבלתי נסבל שנושאים האבלים סביבנו?

השבוע באתרנו, טקסטים מקצועיים חדשים, מעוררי לב ומחשבה:

בהתבסס על גישתו של ויניקוט, מאמרו של דני שטיינברג בוחן כיצד טראומות מאוחרות מעוררות מפגש מחודש עם חוויות טראומטיות מוקדמות שלא עובדו, אך אוחסנו בגוף ובנפש. במצבים אלו, העצמי האמיתי נסוג, והעצמי הכוזב מתארגן כהגנה. בטיפול, שחזור הטראומה במסגרת מחזיקה מאפשר גישה מחודשת לחוויה הראשונית, לעיתים לראשונה, באופן שמאפשר עיבוד רגשי, חיבור מחודש לגרעין הפנימי ויצירת חוסן נפשי מחודש.

מאמרה של שגית שרון מציע פרספקטיבה אבולוציונית והקשרית להבנת חוויות טראומטיות, ובפרט רגשות של הפקרה, נבגדות ואשמת השורד, מתוך תפיסה שהאדם הוא יצור חברתי שזקוק לקשר לצורך הישרדות והחלמה. המאמר מצביע על כך שתגובות סטרס קלאסיות (ברח, הילחם, קפא) מושפעות מהקשר חברתי מיידי ותוך-שבטי, וכי יש להרחיב את ההבנה לתגובות כמו ריצוי, דאגה והתחברות. באמצעות מקרים קליניים מהחודשים שאחרי השביעי באוקטובר 2023, מדגים המאמר כיצד חוויות בין-אישיות טראומטיות מוסיפות שכבת עומק לכאב הטראומטי הישיר, ומחדדות את הצורך בהכרה, באמון ובתחושת שייכות לצורך ריפוי.

הצילום ככלי טיפולי | לימודי פוטותרפיה
תוכנית חד־שנתית המיועדת לאנשי ונשות טיפול, המאפשרת להעמיק בהבנה ובחשיבה של הפוטותרפיה.

במדור הספרים – ספרה של ד"ר חנה דויד - 'להיות הורים לילד מחונן: כרך ב ' - הספר מציג דיוקן רחב יריעה של אתגרי ההורות לילדים מחוננים בישראל, תוך התייחסות מעמיקה להיבטים רגשיים, חינוכיים, חברתיים ותרבותיים. הוא כולל 62 פרקים המבוססים על מאמרים, פוסטים ומחקרים שכתבה המחברת בשנים האחרונות, ומאיר את מורכבות החוויה ההורית במציאות משתנה – מקורונה ועד מלחמות – שהשפיעו במיוחד על ילדים רגישים ובעלי תודעה גבוהה. דויד בוחנת את תפקידה של המערכת החינוכית, את ההבדלים התרבותיים בין מגזרים ואת הדילמות האתיות והרגשיות בהן נתקלים הורים, אנשי מקצוע וילדים עצמם. לצד קריאה לשינוי מערכתי, הספר מציע ידע מעשי רב ונקודות מבט מקוריות על סוגיות כקפיצת כיתה, חברות, טיפול רגשי, הדרכת הורים, מגדר, מחוננות כפולה ועוד.

ובפסיכובלוגיה -

ד"ר מרים אבנרי-כהן כותבת על ההשפעות הנפשיות של המצב הלאומי המתמשך, ועל הקושי והאתגר שבלחתור בתוך המציאות –

"הנה מה שאני מרבה לשמוע לאחרונה, כחלק ממבול הפניות המציף אותנו, אנשי הטיפול במדינת ישראל בימים אלו: "אני תקועה. לא מצליחה להתקדם. משקיעה בעצמי, הולכת לטיפול כל שבוע, וכלום לא זז. התקשרתי אליך כי מרגישה צורך להחליף מטפלת, להחליף שיטת טיפול. לצאת מהתקיעות". בימים כתיקונם, אני מקבלת פה ושם שיחות כאלה ובודקת את הסיפור לעומק. לפעמים באמת נדרש שינוי. אבל הימים שלנו אינם ימים כתיקונם, וכמות הפניות בנוסח הזה הן בגדר צונאמי.זה לא מקרי. אי אפשר להפריד בין המציאות הקשה של החוץ למציאות הקשה של הפנים. לא מעט נשים אומרות לי: אבל הבעיות שלי הרי התחילו הרבה לפני המלחמה, הן לא קשורות למלחמה. זה נכון, אך זו לא כל האמת. הסיבוכים, העייפות, הייאוש, הקושי לפרוץ דרך חדשה, לגדול, לאמץ הרגלים שמיטיבים איתנו - כל זה בהחלט קשור גם למלחמת ההתשה שמייסרת אותנו".

Photo by Europeana on Unsplash