לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
ההורות המשפטית כמוה כהורות ביולוגית – היא אינה ניתנת לניתוק

ההורות המשפטית כמוה כהורות ביולוגית – היא אינה ניתנת לניתוק

שפיות זמנית | 24/7/2022 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בית המשפט העליון דחה שתי בקשות ערעור לביטול צו הורות פסיקתי המסדיר הורות של הורה שאינו ביולוגי. וקבע כי אין אפשרות לבטל צו הורות פסיקתי גם לאחר פרידה של בני זוג, אלא במקרים חריגים במיוחד.

פסק הדין (בע"מ 4741/21) ניתן ביום חמישי, ‏כ"ב בתמוז התשפ"ב (‏21.7.2022) על ידי כבוד המשנה לנשיאה (בדימוס) נ' הנדל; כבוד השופטת ד' ברק-ארז; וכבוד השופט י' אלרון

 

עיקרי הדברים מתוך סיכומי השופטים.ות

המשנה לנשיאה (בדימוס) נ' הנדל:

הבקשות שלפנינו העלו על סדר היום סוגיות שונות הנוגעות למקומו של צו ההורות הפסיקתי במקרים של פרידת בני זוג, המלווה בסכסוך לגבי מעמדו ההורי של בן הזוג נטול הזיקה הגנטית הישירה ליילוד. לו תישמע דעתי, הכרעתנו בשתי הבקשות תעביר מסר ברור לפיו ההורות שמכונן צו ההורות הפסיקתי אינה אך גלימה חיצונית שההורים רשאים לפשוט לאחר שהזוגיות ביניהם קמלה. מדובר באקט מכונן, שנועד להגן על זכויות שני בני הזוג, כשם שהוא שומר על טובת הילד – על קשת החובות ההוריות הכרוכות בכך. "הורות היא הורות", ולכן יש להקשיח את התנאים לביטול צו הורות פסיקתי שכבר ניתן, ולהבטיח כי שערי הכניסה אליו לא יינעלו במצבי פרידה והעדר הסכמה בין בני הזוג. יש לקוות כי הדבר יתרום לחיזוק מעמד צו ההורות הפסיקתי – שאמנם בא לעולם כפתרון זמני, אלא שהניסיון מעיד שאין קבוע יותר מן הזמני – ולהפנמת מערכת הזכויות והחובות הכרוכים בהורות, שאינה רק "קישוט" נעים לעת מצוא.

יש לזכור שניים. ראשון, זוגיות לחוד והורות לחוד. זאת במצב של פירוד בין בני הזוג. ככלל, המיקוד כולל גם את הקטין וטובתו. כך במודלים האחרים של ההורות, וכך בהורות מכוח זיקה לזיקה. השני, ראוי לשים לב כי המשותף לשתי הבקשות הוא שלא מדובר בהורה המבקש לוותר על אחריותו ומסירותו לקטין. בשני המקרים, המסתייג מהמשך הקשר הוא בן הזוג.

למען הסר ספק, אשוב ואומר כי התוצאות אליהן הגעתי תואמות את הדין הקיים, הרואה בצו ההורות הפסיקתי אקט המכונן את הורות בן הזוג בעל הזיקה לזיקה. ברם, אם תתקבל בדיון הנוסף הגישה הרואה בצו אקט הצהרתי גרידא, הרי שהדברים נכונים ביתר קלות: ברי שאין משמעות לחזרה מאוחרת מהסכמה, לאחר שההורות כבר נוצרה – ומאחר שהצו אינו זה שמכונן את ההורות, ברי שיש משמעות פחותה לפגמים שנפלו בו.


- פרסומת -

לסיכום – דין שתי הבקשות שנדונו כערעור להידחות.

 

השופטת ד' ברק-ארז:

האם יש בסיס לקשור בין מעמד ההורות המשפטית ביחס לקטין, שהוקנתה לבן  הזוג של הורהו הביולוגי לבין מצב הזוגיות בין השניים? זוהי למעשה השאלה המשותפת להליכים שנדונו בפנינו. כמובן, מלכתחילה ההכרה בהורות המשפטית של בן הזוג מחייבת, כתנאי בלעדיו אין, גם את הסכמתו של ההורה הביולוגי. אולם, היפוכם של הדברים אינו נכון: תוקפה של ההורות המשפטית אינו תלוי בהסכמתו הנמשכת של ההורה הביולוגי. במילים אחרות, הקשר בין הקטין לבין הורהו, תהא זו הורות ביולוגית או משפטית, אינו תלוי עוד ברצונם של ההורים. מרגע שהוכרה ההורות ככזו לא ניתן עוד להעלימה בשל שינוי לבבות. אם כן, ברצות ההורה הביולוגי יכול הוא לחתור להרחבת ההורות כך שתוקנה גם לבן זוגו, אך אין בידו לקצר או להגביל את תחולתה לאחר שנוצרה. זו התורה כולה על רגל אחת, על ביטוייה השונים, כפי שניתן להיווכח מהדיון בשתי הבקשות. עיקרון זה הוצג על-ידי חברי המשנה לנשיאה (בדימ') נ' הנדל, ואני מסכימה לו. עם זאת, אבקש להוסיף מספר דגשים והטעמות בסוגיה חשובה זו, לא רק מן הבחינה המשפטית אלא גם מן הבחינה האנושית.

כמובן, לכל אחת מן הבקשות שבפנינו מאפיינים משלה. בקשה אחת (שכונתה על-ידי חברי "הבקשה הראשונה") נסבה על מקרה שבו האם הביולוגית ביקשה להורות על ביטול ההורות של בת זוגה לשעבר. הבקשה הנוספת (שזכתה לכינוי "הבקשה השנייה") נסבה על מקרה שבו האב הביולוגי ביקש לחזור בו מהסכמתו, בנסיבות שבהן טרם ניתן בפועל צו ההורות הפסיקתי, אך חלפו שנים שבהן בן זוגו לשעבר שימש בפועל כהורה לכל דבר ועניין.

הבקשה הראשונה – למעשה, ההנחה העומדת ביסוד טענותיה של האם הביולוגית במקרה זה היא שההורות המשפטית היא הורות על-תנאי. הנחה זו יש לדחות, ובתוקף. צו הורות פסיקתי, כמוהו כצו אימוץ, אינו יוצר מעמד משפטי בלבד. בראש ובראשונה, הוא יוצר מציאות רגשית מבחינתם של הילדים הנוגעים בדבר, המשליכים את יהבם על אנשים בוגרים שנוטלים על עצמם לשמש כהוריהם. ההורות המשפטית כמוה כהורות ביולוגית – היא אינה ניתנת לניתוק. זוהי אחריות לטוב ולרע, בחיים ובמוות. קשה להפריז במידת הכאב והאבל שעלולים להיות גלומים בהליך המפריד בין קטין לבין מי שהיה אמור להיות אחת משתי המשענות שלו בעולם. אין להפוך אותה בדיעבד למשענת קנה רצוץ. אכן, לעתים, החיים גוזרים על ילדים תהליך של אובדן הורה, מכוח גזירת הגורל. אולם, אין להשלים עם תהליך של אובדן הנובע כל כולו מגזירת הרצון. כך מחייב עקרון העל של טובת הילד, וזוהי אף זכותו – להמשכיות הקשר עם כל אחד מהוריו.

שיקולי מדיניות משפטית תומכים גם הם במסקנה זו. צו ההורות הפסיקתי נועד לסלול דרך נוספת להורות משפטית וחברתית בנסיבות שבהן הדבר אינו מסתייע מכוח הביולוגיה האנושית. העמדה העקרונית שביסוד הדברים היא עמדה של שוויון – המתנשאת, ובצדק, מעבר להבדלים ביולוגיים. האנושיות גוברת כאן על הטבע, בשם השוויון. אולם, למטבע השוויון שני צדדים. לא ניתן לאחוז בעמדת השוויון רק לתועלת. הורות מכוח צו הורות פסיקתי היא הורות, ועל כן נקודת המוצא ביחס אליה צריכה להיות שהיא אינה ניתנת לביטול. כך מחייבת תפיסה מלאה של שוויון.

ואפשר להשקיף על הדברים גם כך: מיסוד האפשרות של כינון הורות באמצעות מתן צו הורות פסיקתי הוא אבן דרך חשובה בהתאמת הדין למציאות החיים הנוהגת. על מנת שיוכל למלא את תפקידו זה, יש להכיר בכך שצו ההורות הפסיקתי אינו מכונן יחסי הורות שונים, קצרי מועד או נחותים. שיטת משפט המכירה במוסד של צו הורות פסיקתי ומבקשת "לקחת אותו ברצינות" אינה יכולה לאפשר למי מההורים להתחרט על כך ולחזור בו בשלב מאוחר יותר. 

במקרה שעמד בפנינו, הרצון לבטל את צו ההורות הפסיקתי הוא רצונה של האם הביולוגית. ניתן היה להתרשם כי בכך היא נותנת ביטוי, בין השאר, לעמדה המעדיפה את ההורות הביולוגית על פני זו שהיא יציר המשפט, ולפיכך מעניקה לאם הביולוגית מעמד עדיף ביחס לאם השנייה. לא ניתן לקבל עמדה זו. למען הסר ספק, לא היה מקום לקבל עמדה המגיעה גם מן הצד השני – כלומר, עמדה של הורה מכוח צו הורות פסיקתי, שהיה מבקש לבטל את מעמד ההורות שניתן לו, על רקע הפסקתה של המערכת הזוגית עם ההורה הביולוגי. לא ההורה הביולוגי יכול לטעון לעדיפותו, ולא ההורה המשפטי רשאי להתנער ממעמדו.


- פרסומת -

אכן, לא אחת, גם כאשר מדובר בהורות ביולוגית ילדים נופלים קרבן לסכסוכים הנוגעים לפרידה בין הוריהם. לעתים הורים תורמים לניכור של ילדיהם כלפי ההורה השני, או מתנכרים בעצמם לילדים על רקע פרידה זוגית. יש להצטער על כך. בכל מקרה, תפקידו של המשפט הוא להימנע מלתת לתופעות אלה גיבוי.

...

לסיכום – סוף דבר בתחילתו: יש להקפיד על ההפרדה המתחייבת בין מערכת היחסים הזוגית בין ההורים לבין הקשר בין כל אחד מההורים לילד. אכן, במקרים רבים, ההורות המשפטית נוצרת כתולדה של מערכת יחסים זוגית. אולם, היא אינה תלויה בהמשך קיומה. במקרים רבים, מערכת היחסים הזוגית חדלה מלהתקיים, בעוד שההורות נותרת בעינה. מערכת היחסים בין הורה לילד אינה לווית חן הנשרכת אחר מערכת היחסים הזוגית. היא עולם ומלואו, ועומדת בפני עצמה.

 

השופט י' אלרון:

...

העובדות בשני מקרים אלו לימדו על קיומה של זוגיות משותפת על כל סממניה ומרכיביה בין בנות ובני הזוג, תכנון בדבר האופן והדרך ליצירת ההורות המשותפת ואף שנים של חיים משותפים עם הקטינים במסגרת משפחתית לכל דבר ועניין.

אפתח ואומר, כי דרישת המבקש והמבקשת לבטל את ההכרה הפסיקתית בהורותם של בני זוגם לשעבר, יש בה כדי לפגוע בליבת הרצון להשוואת מעמדה של ההורות הפסיקתית למעמדה של הורות ביולוגית.

קבלת טענה לפיה מטעמים שכאלו ניתן, לאחר מעשה, לשלול מבן או מבת הזוג את מעמדו כהורה מכוח הכרה פסיקתית, חותרת תחת התכלית החברתית של מוסד ההורות הפסיקתית. דעתי לעניין זה כדעת השופט ש' שוחט בפסק הדין קמא, קביעה כפי שהמבקשים טוענים לה משמעותה "[ו]פגיעה בקהילה שלמה שאליה משתייכים זוגות בני אותו המין, שצו זה הוא בבחינת התרופה היחידה להקמת תא משפחתי שלם במציאות הקיימת במדינת ישראל".

דווקא כיום, כאשר רבים הם הזוגות הבונים לעצמם מסגרת משפחתית דומה, ולאחר שהוכרה הורות פסיקתית המקנה יציבות למסגרת משפחתית זו, טיעונם של המבקש והמבקשת מאיים לערער מעמד זה, ולכונן מעין "הורות על תנאי" אשר מעמדה נחות במידה ניכרת ממעמדה המשפטי של הורות טבעית. 

גישה שכזו מתעלמת גם ממציאות החיים שהתהוותה תולדת אותו קשר זוגי, אשר להשלכותיה פנים רבות הן על הילודים אשר גדלו לתוכה, והן על ההורה אשר עלול למצוא עצמו נדרש להתנתק מבנו או בתו בשל הפירוד בין בני הזוג. יש לשאוף למנוע, ככל שניתן, מצב דברים בו לאחר שהקשר הזוגי נקלע לכלל משבר ופרידה, הילודים יהיו "קורבן" של מערכת משברית זו באופן שבו תתערער מציאות החיים לה הורגלו מאז פקחו את עיניהם.

לשיטתי, משהסכימו מלכתחילה בני הזוג וחפצו ביצירת אותה מסגרת הורית-משפחתית ומשגידלו את הילוד בשיתוף, הם מושתקים מלטעון נגד זכותם ההורית של בן הזוג לאותה הורות משותפת. בדומה לכל בני זוג אשר דרכם המשותפת הגיעה לקיצה.

זאת ועוד, כרסום שכזה במעמדה של הורות פסיקתית, באופן הקושר בין תוקפה לבין הקשר הזוגי שבין ההורים, מעורר קשיים רבים נוספים. אחד מהם, הוא כי הדבר עלול לשמש בידי ההורה הביולוגי כ"תחמושת" משפטית במאבקים כאלו ואחרים, המתנהלים אגב הפרידה בין בני הזוג. רוצה לומר: על סכסוכי ההורים כהגדרתם בצו ההורות הפסיקתי "לרדת קומה" ולהתנהל, ככלל, בתוך המשבצת של זכויות משמורת והסדרי שהות. בדומה לכל זוג הורים אחר. מעמדו של ההורה מכוח צו ההורות הפסיקתי – אינו עומד אפוא על הפרק; וסכסוך חריף באופן שבו מעמדו ההורי של אחד מבני הזוג מועמד בסימן שאלה – אין לאפשר.

...

סיכומו של דבר, אני מצרף למסקנה בדבר דחיית הערעורים. 

ההורות המשפטית כמוה כהורות ביולוגית – היא אינה נ 1


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: משפחה, ממסד וחוק, אבהות, אמהות, הורות
הניה אלבוים
הניה אלבוים
עובדת סוציאלית
מטפלת משפחתית וזוגית
רחובות והסביבה, חולון והסביבה, בית שמש והסביבה
לארה שטראוס
לארה שטראוס
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון
ביאטריס הולצמן
ביאטריס הולצמן
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה
אביטל וובר קטקובסקי
אביטל וובר קטקובסקי
עובד/ת סוציאלי/ת
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
אלה ליובזנוב קיבריק
אלה ליובזנוב קיבריק
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון
דנה קאופמן
דנה קאופמן
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של שפיות זמנית

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.