לקראת סליחות של יום כפורים 2021
רות נצר | 10/9/2021 | הרשמו כמנויים
נזכרתי לפתע בשיר ישן שכתבתי:
סליחה אדון חלזון
הדי.אן.אי. של החלזון שפוך
על מדרגות הכניסה לביתי –
זה סופו של תם ספון בביתו.
הוי עוור תמים המהלך
על סף האדם!
סליחה אדון חלזון,
לח, שקדן, מלחך אדמה
כמעט מתתי
כשעברת בדרכי והתנגשתי
בך בלי משים.
(האדום של הלבן. הוצאת תמוז. עמ 28)
עכשו אני ממשיכה לבקש סליחה:
סליחה למי שהרגתי בשוגג – החילזון והנמלה שדרכתי עליהם בטעות.
ולמי שהרגתי בהתכוונות - הג'וק שריססתי.
סליחה על הקנאה, על צרות העין, על הקטנוניות
ועל עלבונות שפזרתי מבלי משים.
וגם:
סליחה למי שלא אהבתי כפי שראוי היה לו
סליחה למי שלא ידעתי לאהוב
סליחה למי שזנחתי שכחתי נטשתי
סליחה למי ששכחתי לבקש את סליחתו
וגם:
סליחה לעובר אורח שלא עצרתי לחייך אליו
סליחה למי שלא עצרתי לברך אותו לשלום בעוברי
סליחה לקבצן שלא נתתי לו נדבה
סליחה לאדמה שלא ברכתי על טוּבה
סליחה לעץ ולפרח שעברתי לידם ולא ראיתי
סליחה להורי שלא הודיתי להם על שהביאו אותי לעולם
סליחה לילד השלישי שלא הריתי ולא הבאתי לעולם
סליחה לאותם שירים וספרים שלא אכתוב
(אחרים יכתבו אותם).
