לרגע אחד | שלומית מירון

לָאַחֲרוֹנָה מַרְבִּית יָמַי וְלֵילוֹתַי נָעִים בֵּין קִירוֹת בֵּיתִי. בַּחֲלָלִים אֲנִי שׁוֹכֶבֶת יוֹשֶׁבֶת הוֹלֶכֶת שׁוֹתֶקֶת מַשְׁתִּינָה מְצַחְצַחַת מִתְבַּשֶּׂמֶת   מִתְלַבֶּשֶׁת מְבַשֶּׁלֶת מְדַבֶּרֶת עוֹבֶדֶת וּבוֹהָה...

נזכרתי בשיר של ז'אק פרבר על ההוא שעשה קפה, הוסיף סוכר, ואף בחש (לא מהר) ואחר כך שתה ובכלל לא דיבר. מצאתי...