לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
האם הילדים שלכם מחוננים?

האם הילדים שלכם מחוננים?

ד"ר חנה דויד | 4/12/2020 | הרשמו כמנויים

רוב הילדים שניגשים למבחן לאיתור מחוננים מקבלים תשובה שלילית, שכן, לפחות 15% מילדי כל שכבה מופנים למבחנים אלו, ורק חלקם הקטן נמנה עם האחוזון שזכאי לחינוך למחוננים. הורים של ילדים שקיבלו תשובה שלילית מסיקים בדרך כלל שילדיהם אינם מחוננים. מדוע מסקנה זאת אינה תמיד נכונה ומה מומלץ לעשות אם חשים שהתשובה השלילית אינה מוצדקת?

השנה – "בעקבות המצב" – נדחו מבחני "שלב א" לאיתור מחוננים ל-21.12.2020. ילדים שיופנו למכון קרני העורך את מבדקי המחוננות המותאמים וכן  את המבחנים לכיתות המחוננים בחטיבת הביניים ובתיכון, על ידי בית הספר – על הוריהם מוטלת האחריות לבדוק עד ה-31.1.2020 אם הם אכן נכנסו למערכת של מכון קרני שיודיע להם ישירות את מועד המבחן. לפיכך, עתה הוא הזמן לברר מתי, ואם בכלל, כדאי להורים ליזום את איתור ילדיהם  - גם אם לא קיבלו הפניה או המלצה לכך מבית הספר.

ראשית לכל חשוב לדעת, שילד שלא קיבל המלצה מבית הספר יכול לגשת למבחן לאיתור מחוננים לאחר קבלת אישור מהאגף לאיתור מחוננים; כדאי לברר את הפרטים כבר עתה. יתירה מזו: ישנם ילדים מחוננים רבים שלא נבחרו להשתתף בתכנית המחוננים במקום מגוריהם. לפיכך הטיעון: "אם ילדי לא נבחר להשתתף בתכנית ההעשרה למחוננים או בכיתת המחוננים – סימן שאינו מחונן" אינה בהכרח נכונה. להלן מספר סיבות שימחישו זאת.

  1. קיימות הגדרות רבות למחוננות

קיימות הגדרות רבות ושונות למחוננות. הן מתקיימות בו-זמנית, לצרכים שונים, באזורים גיאוגרפיים שונים ובקרב שכבות אוכלוסיה שונות. לפיכך, ההגדרה של משרד החינוך, היא אחת מתוך רבות, הגדרה שאינה מביאה בחשבון הישגים "אמיתיים", שהם-הם העומדים ביסוד השימוש בתואר "מחונן" לא רק בקרב ילדים בני 7 אלא אף בקרב בוגרים. לדוגמה: ילד בן 7 שהוא אלוף הארץ בשחמט לילדים עד גיל 10 לא אותר כמחונן במבחני מכון סאלד. אפילו מבלי לקחת בחשבון את העובדה, שיכולות כה גבוהות בשחמט הן בקורלציה גבוהה עד-מאוד ליכולות מתמטיות-לוגיות, הרי נשאלת השאלה: האם עצם ההישג, בגיל שבו אנחנו מצפים רק לפוטנציאל להישגים, אין די בו כדי לקבוע שהילד מחונן?

  1. החלוקה ל"מחוננים" לעומת "שאינם מחוננים" היא, במקרים רבים, מעושה, מלאכותית, ובעיקר – חסרת תועלת

כאשר יש להחליט מי "זכאי" לחינוך מיוחד למחוננים ומי לא, חייבים להשתמש בקריטריון זכאות כלשהו. עם זאת, יש לזכור שנקודת החיתוך במבחני משרד החינוך שנעשים בכיתה ב או ג משתנה משנה לשנה, שלא כמו מבדקי IQ לדוגמה, ומצב זה אינו הוגן כלפי מספר רב של ילדים, אינו אובייקטיבי ובוודאי אינו אבסולוטי. כך, לדוגמה, ילד שקיבל 19 בכל 3 תת-המבחנים המילוליים של מבחן וקסלר: צד שווה, אוצר מלים והבנה, ציון שממקם אותו במרחק של מספר סטיות תקן מעל לנורמה, ומורה על IQ של לפחות 160, לא אותר כמחונן. נסיון רב שנים ומחקרים רבים שעשו בכל העולם מראים, שבעוד שמחוננות היא "פוטנציאל למצוינות" רבים הילדים שאותרו כמחוננים לא הגשימו פוטנציאל זה. אולם, הילד שהזכרתי, שקיבל את התווית "לא מחונן" על ידי משרד החינוך, הוא בעל סיכויים עצומים להטביע את חותמו במדע, בחברה, בעסקים, באמנות, ובכל תחום אפשרי אחר.

  1. האם עלי כהורה לסמוך על האינטואיציות שלי לגבי המחוננות של ילדי?

התשובה לשאלה זו היא, במרבית המקרים, כן. מחקרים שנעשו בחו"ל מראים, שההורים הם "מנבאי המחוננות" וגם "מאבחני המחוננות" הטובים ביותר – טובים יותר מגננות, ממורות, מיועצות וממנהלי בתי הספר. הורים יכולים להבחין בפוטנציאל הגבוה של ילדם מגיל צעיר ביותר.

מתי ניתן להבחין בפוטנציאל הזה? על פי מומחים להתפתחות תינוקות וילדים, כאשר ילדים בגיל 3 כבר עסוקים בחיפוש גירויים אינטנסיביים, הדבר מעיד על פוטנציאל להישגים אינטלקטואליים ואקדמיים גבוהים בעתיד. כאשר השוו את ה-IQ  הממוצע של ילדים שלא חיפשו גירויים מוגברים בגיל 3 לזה של ילדים שחיפשו, מצאו שההפרש היה בממוצע 12.6 נקודות "לטובת" ילדים שנמנו עם קבוצת "מחפשי הגירויים" בגיל 3. נראה, לפיכך, שניתן במקרים רבים כבר בגיל 3 לדעת שילד סקרן וצמא לגירויים יגדל ויתפתח ויהיה בעל אינטליגנציה גבוהה.

על הורים לקבל את ילדיהם כפי שהם. הורים העושים זאת יודעים, ש"ילדים באים בכל הצורות, גווני העור והגדלים", דהיינו, לכל ילד – הייחודיות שלו והצרכים שלו. בין אם הילד בן השלוש נחשב "סקרן", ובין אם מחונן – צריך לעזור לו לספק את סקרנותו. צרכי הילד אינם נקבעים על סמך שום ניבוי של הפוטנציאל שלו – הקוגניטיבי, האמנותי, החברתי, המנהיגותי, או השייך לכל תחום אחר.

  1.  האם העובדה שבתי אפילו לא נבחרה לגשת למועד ב של מבחני המחוננות אומרת שהיא "לא מחוננת"?

יש להורים רבים נטייה לחשוב, ש"אם בתי לא נבחרה לגשת למבדקי המחוננות היא 'לא מחוננת'". ייתכן בהחלט שסטטיסטית קביעה זו מתאימה למדי למציאות. אבל ישנם מקרים רבים – אפילו רבים עד מאוד – של ילדים בעלי לקויות שונות או בעלי קשיים רגשיים שמונעים מהם פעמים רבות למצות את יכולותיהם במבדקי שלב א. כאמור, אין דבר מעיד על כך שהילדה 'לא מחוננת', ייתכן שגם לה ראוי היה לתת את ההזדמנות לגשת למבדקי שלב ב לאיתור מחוננות. בכל מקרה של חשד לגבי לקות או בעיה רגשית רצוי שהורים יפנו לייעוץ ויבדקו את הנושא לעומקו.

5. האם העובדה שבני "נכשל" במבחני שלב ב לאיתור מחוננים אומרת שהוא "לא מחונן"?
הסיבות העיקריות שמניתי לכך שילדים מסוימים, אינטליגנטים מאוד, יצירתיים, בעלי סקרנות עצומה וידע מעמיק אינם מאותרים כמחוננים הן, כפי שפירטתי בסעיף הקודם, לקויות למידה, בעיות רגשיות או שניהם גם-יחד. אבל בנוסף יש עוד סיבות פוטנציאליות רבות ל"כשלון" במבדקים לאיתור מחוננים. בכל מקרה שההורים מרגישים שלילדם "מגיע" להשתתף בתכנית למחוננים, שהוא משתעמם בכיתה, שאין לו כל צורך להכין שיעורי בית או ללמוד למבחנים כי ציוניו תמיד מעולים, הוא מביע מורת רוח מרמת הילדים סביבו – יש לבדוק את העניין ולראות האם הסיבה היא שאכן – רמת הלימודים נמוכה עבורו, והוא לא ממצה בשום תחום את יכולותיו בכיתה.


עוד בבלוג של ד"ר חנה דויד

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.