ילדותי | אביגיל מירוז

אביגיל וענונו-מירוז | 22/11/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

יַלְדוּתִי,
אֶת תֵּיבַת הָאוֹצָר שֶׁלִּי.
הַמָּפְתֵּחַ ,
לְהָבִין אֶת עַצְמִי מִתּוֹךְ עַצְמִי.

מַפַּת דְּרָכִים, פּוֹרֶסֶת עוֹלָם
מַסְבִּירָה אֶת בְּחִירוֹתַי
וּמַצִּיעָה לִי תִּקּוּן.
לֹא אֶכְאַב אוֹתְךָ יוֹתֵר
כִּי אִם אוֹהב,
הֲיִי חָבְרָה שֶׁלִּי.
לְכִי לְיָדִי, אַךְ לֹא מִלִּפְנַי
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתְךָ וְזוֹכֶרֶת.
שׁוֹמֶרֶת.

אַל תֵּלְכִי מִלִּפְנַי
אַל תַּחְסְמִי אֶת שְׂדֵה רְאִיַּת הֶעָתִיד.
אֶפְשָׁרִי לִי בְּבַקָּשָׁה לִבְחֹר
בְּחִירוֹת אֲחֵרוֹת.
חֲדָשׁוֹת חֲדָשׁוֹת.