אני בני ברקית גאה:) | אתי רוזנצוייג

אתי רוזנצוייג | 7/4/2020 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

בס"ד
אני בני ברקית גאה
לא רק עכשיו, נושאת את הכתר בגאווה
כל השנה.
בעיר שתוחלת החיים בה היא הגבוהה ביותר במדינה
בזכות איכות התושבים בה, האלטרואיזם, הערבות ההדדית
תחושת השייכות, הנתינה.
זכיתי בעיר שעומדת על שיא הצפיפות ביחס למטר מרובע
ובכל זאת, אחוזי הפשיעה הם הנמוכים ביותר
ביחס למספר האוכלוסיה.
זכיתי לשאת כתר
של העיר עם מספר הגמחים הגבוה ביותר במדינה
מה שמלמד את האכפתיות, בין אדם לחברו, יוזמה
וראיית האחר, לטובה.
שהתמכרות למסכים בה כמעט לא קיימת
וזו גם הסיבה שעכשיו העיר נצורה ומסוגרת
.אני נושאת בכתר של עוני מתוך בחירה
בשל סדרי עדיפויות כמו לימוד תורה לשמה, בשמחה ובאהבה
על העיר שלי
אני לא מוותרת
[וכן, גרנו בעיר אחרת].
כואב וקשה לי
כשעדשת התקשורת תמיד ממוקדת
לפשלות, לקצוות, לשולי המחנות
שלא מתמקדים ב"מיין סטרים"
שלא מנציחים את קולם של הדוממים, 
שאין אנטגרציה בין טוב לרע
שהשמצות, צהובונים, שיימינג
מהווים מזון ולייקים, באגורה, 
אבל מזיקים, מקטבים, מקצינים
ומזכירים לנו, ביתר שאת, את הגולה
ואת הצורך להתפלל על גאולה שלמה,
 ומלאה הארץ דעה את ה' , במהרה. 
חג כשר ושמח לכול בית ישראל.