פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
אחרי הכנס האיכותני בבאר שבע

אחרי הכנס האיכותני בבאר שבע

פרופ. עמיה ליבליך | 20/2/2010 | הרשמו כמנויים

כמי שחטאה בעבר בגיוס משתתפות ומשתתפים לכנס האיכותני בבן גוריון, אני מרגישה חובה נעימה לדווח עליו בקצרה לקוראינו. ובכן, הכנס התקיים ברוב משתתפות ומשתתפים (כמעט 400!) בשבוע שעבר באוניברסיטה הנגב. הנושאים היו מגוונים מאוד, הרבה מהעבודות היו מעניינות ואף מצויינות, והמשתתפות והמשתתפים באו מכל האוניברסיטאות והמכללות, ומתחומים מגוונים כמו עבודה סוציאלית, חינוך, סוציולוגיה, אתנרופולוגיה, תיקשורת, קולנוע, מדעי התרבות, הבריאות, גיאוגרפיה, ועוד.
ומה בנוגע לפסיכולוגיה? האם נשמטה מהרשימה במקרה? כמובן שלא, אלא ללמדכם שבחבורה של חוקרים המגדירים עצמם כאיכותניים, הפסיכולוגיה היא מיעוט בלבד. אין הדבר מפתיע. בתוך המחלקות האקדמיות לפסיכולוגיה, המחקר המועדף הוא כמותי, ומדעי המוח והקוגניציה מככבים בו. ואילו חברינו וחברותינו הרבים שעוסקים בשדה הפסיכולוגיה היישומית, הקלינאים, או אנשי הייעוץ, על אף שברור לי כי הם מרגישים קירבה יתרה דווקא לשיטות האיכותניות - אינם נוהגים להופיע בכנסים שעניינים העיקרי הוא שיטות מחקר וממצאים אמפיריים. כך או כך, היה זה מעניין ומעצים מאוד להסתובב יומיים בקהל של אנשים ונשים שחושבים כמוני. כפי שאמרה אחת מתלמידותיי, דר' נעמה לויצקי, אני מרגישה כאן בבית - ללמדכם שבמקומות אחרים אנו מרגישות לעיתים קרובות כזרות. ואני דיברתי בסיכום הכנס על ההרגשה הנפלאה של קהילה שקיימת סביבנו בכנס, וטוב לדעת שהיא נוכחת אי שם, אף אם אנו נפגשים במציאות רק אחת לשנתיים בכנסים מעין אלה.
כמה מהמושבים הוקדשו לאתגרים, לשמחות ולשאלות האופייניים להוראת המחקר האיכותני באוניברסיטאות ובמכללות, שהרי לתחום זה אין תורה סדורה כמו הסטטיסטיקה, אלא הוא מותיר מרחב רב ליצירתיות ולפרשנות האישית, וזו גדולתו. אחד מהמושבים האלה הוקדש ספציפית לנושא של הוראת המחקר האיכותני במסגרות מחלקות לפסיכולוגיה בארץ. השיח נשען על מושגים כמו קובנרסיה, כאשר לפי הרצאתה של דר' תמר זילבר היא משמשת ממירה - אולי מיסיונרית - המלמדת במשך שנה את תלמידי מנהל עסקים דרך אחרת לראות את המציאות, את המדע, את עצמם ומכאן איך לערוך מחקר. יקנו או לא יקנו את התורה, לשנת לימודים אחת זוהי חוויה רוחנית קימעא, ובוודאי פילוסופית. מאידך, רובנו דיברנו בישיבה זו במונחים של מיעוט נרדף, שנאבק על זכות קיומו, ממתין לשעת כושר, ולעיתים אפילו ויתר במאבק.
בדיון המרתק שנפתח אחרי ההרצאות אמרה אחת המשתתפות, שישבה בקהל עם כיסוי ראש: מעניין שאתן מדברות על הנושא הזה כל הזמן במונחי מלחמה, מאבק, כמו צבא המנסה לכבוש עמדות כלשהן. כשאני מקשביה לכן, אמרה, אני שומעת את השיח שאני רגילה לשמוע כמתנחלת... יותר לא הקשבתי, אלא חשתי כאילו עבר בי ברק של תובנה. באמת כך! ומכאן, כפי שגם אמרה אותה דוברת נבונה, המחשבה הרחבה יותר, שאנחנו כולנו מלמדות אך הפעם חשתי אותה מהבטן, שלא רק המציאות היא שקובעת את מצבנו, אלא שהשיח והשפה מעצבים את התודעה, וזו מבנה בצורה זו ולא אחרת את המציאות! זהו מעגל קסמים שעלינו להבחין בו ואז אולי גם להיחלץ ממנו. אם כן, כפי שאמר אחד מקוראי הבלוג הזה לפני כמה שבועות, אולי אם נלמד לדבר אחרת על "המאבק הפרדיגמאטי" הזה, גם תהיה דרך אחת שלפתע נראה נפתחת לפנינו? חומר למחשבה.

עוד בבלוג של פרופ. עמיה ליבליך

חגי תשרי שהסתיימו מדגישים את מה שחוזר – החג וחילופי העונות (כך אני מקווה!), כל שנה באותו תאריך, ומה שעובר,...
לפני כשבועיים הופיע בעיתון 'הארץ' שיר שאיננו 'יוצא לי מהראש'. אני מעתיקה אותו בשלמותו: למשל ציפור מאת...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות לפוסט זה.