מפגש | יואל בלום
חברי הקהילה | 25/7/2019 | 3,246 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
היא השתוממה אודות אנשים שהם נורא ברורים לעצמם. שגם כשהם מדברים על היסוסים ואנושיות- זה מתוך ע מ ד ה (והלא לכולנו יש עמדות). ופחות מחוויה. כי אם מחוויה, חשבה, איך אפשר לדבר ל א באופן פצוע על כך? פצוע ו - אנושי. אבל גם עמדה היא אנושית וסובייקטיבית. היא הרהרה על אנשים שבטוחים לגמרי. לא משנה במה. במי שהם, במי שאינם, באמיתות שונות, באמת הבודהיסטית למשל, באמת של ערך האמנות, האהבה, הרוחניות, החברות, הצדק, כל החבילה של הדברים המקודשים. וידעה- אלו שקרים. ומילים בלבד.
ע ב ו ר ה. כי זו החוויה ש ל ה כ ע ת. לך תתווכח עם זה. זה עבורה כעת. כך ה י א חווה זאת.
ואני מוסיף: היא צ ו ד ק ת. ואם כמטפל/ת, אין לך חלקיק נפשי שמסוגל להרגיש זאת מבפנוכו, מהבשר שלך- אתה כנראה לא תוכל לעזור לה. אתה והאג׳נדות המיטיבות שלך. אתה והשמחה והאמונה והשאננות והביטחון שלך והתשובות העצלות. כי העומק והרגישות שלך לא ממש קשורים לאג׳נדה שבה אתה מחזיק. סליחה על זה. כי כשאתה מקשיב למישהו מאד מאד פצוע, ובכלל לכאב וסבל של אדם- אתה אמור להקשיב לו באופן א י ש י. ואם האושר שלך והשלווה שלך מסנוורים אותך ואתה ״דוחף״ אותם - אתה לא שם. ועלול אף להזיק ולהותיר ניכור. אם אין שביב של חלקיק בתוך תוכך שמוכן להתערער, אז מה אתה עושה פה? אם אתה עד כדי כך מכור לכוליות ולרעיונות. טיפול? לפעמים, כשאתה מביא את האושר שלך לטיפול אתה חוטא לעבודתך. סליחה אנשים שמזלזלים בלא- מודע. סליחה אג׳נדות. סליחה לוחמי צדק חברתי. זו עמדה אתית. אהבה היא רק מילה עבור אנשים מסוימים. ולפעמים כשאתה מקשיב לבן אדם אתה צריך לשמוע את דבריו כ״סינית״. ולהיות זמין רגשית. ולא כרעיון אלא כמשהו ממשי. להתערער ולא להתערער בו זמנית. להזדהות ולא להזדהות בו זמנית. ולדעת שאתה יושב מול בן אדם ס פ צ י פ י. ולהיות עם ה מ ו ן פינות בתוך עצמך שחקרת ואתה ממשיך לחקור מכל הכיוונים.
כיף? כן ולא. בו זמנית. ולא היית מוכן לוותר על שום חלק. ואתה מת על זה.
