"אין דבר, צייר לי כבשה"
עלון פסיכולוגיה עברית | 22/1/2012 | הרשמו כמנויים
השבוע התחיל בטביעתה הטראגית של אוניית נוסעים ליד חופי איטליה, ומסתיים כשעדיין 11 נוסעים נעדרים. האירוע מעלה שאלות על אחריות המנהיג ועל נכונותנו לסמוך על טכנולוגיה בעוד ועוד מערכות של חיינו. האם אפשר לצמוח מהמשבר? בסימן משברים, פתח את השבוע מאמרה של דר' חמוטל לנדאו, העוסק בחוויה של נשים הנעקרות בעקבות בני זוגן לארץ אחרת. ועוד על נשים - סיכום יום העיון על סוגיות עכשיויות בפסיכותרפיה בנשים, כפי שהביאה יערה לוין-פרימן. גם ב"שפיות זמנית" יוחד מקום לנשים, והפעם, סרטון בו מככבות אנליטיקאיות בכירות כחנה סגל, בטי גוזף ואנה מארי סנדלר. ועוד על פסיכואנליזה, בהקשר שאינו תמיד מובן מאליו - סקירה של כנס בן יומיים שדן במקומה של הפסיכואנליזה במוסדות פסיכיאטריים. כמה פוסטים עוסקים השבוע באמנות: רות נצר מפרסמת שיר מפרי עטה, שילי ורדימון, כותבת חדשה בפסיכובלוגיה, מדברת דווקא בפוסט הראשון שלה על קץ העולם, כפי שמובא בסרט "מלנכוליה" של לארס פון טרייר, עמיה ליבליך מתייחסת לספרים שהיו מועמדים לפרס ספיר, הזוכה וזה שלא זכה. אופירה אליגון מעלה סיפור מפרי עטה, ופגשת שם "אנשים שקופים". ועוד יצירה, מעניינת, מתוארת ב"שפיות זמנית" - מה קורה כשנותנים לילדים "לצייר" במדבקות צבעוניות על חדר לבן, המשמש לקנבס שלהם? מותר להמשיך ולהפליג בדמיון לאפשרויות יצירה נוספות. שבוע מוצלח!"אין דבר, צייר לי כבשה"אבל אני מימי לא ציירתי כבשה, ועל כן חזרתי וציירתי לו את אחד משני הציורים היחידים שידעתי לצייר: הנחש הסגור. ולתמהוני הגדול אמר הילדון: "לא! לא! אני לא רוצה פיל בתוך נחש בוא. נחש בוא מסוכן מאוד ופיל תופס יותר מדי מקום. אצלי הכל קטן כל-כך. אני צריך כבשה, צייר לי כבשה." (מתוך הנסיך הקטן - אנטואן דה סנט-אכזיפרי)