לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
חדר המיטות של 'הגבר החדש' וה'אשה החדשה'

חדר המיטות של 'הגבר החדש' וה'אשה החדשה'

ד"ר ניצה ירום | 25/5/2018 | הרשמו כמנויים

חדר המיטות של 'הגבר החדש' וה'אשה החדשה'

לאחרונה מושמעת דעה שהזוגיות ה'שוויונית' פוגעת בתשוקה המינית שבין בני הזוג. מטפלים יכולים להציג מטופל, המכונה – 'גבר חדש' – שפנה אליהם כשהתחיל להרגיש מדוכא; הוא יתאר את הלו'ז שלו כך שעליו להחזיק עבודה, לתמרן בין לוחות הזמנים של הילדים, להכין ארוחת ערב שלוש פעמים בשבוע, להתנדב בבית הספר, לשלם חשבונות, ובנוסף על כך – עליו להיות אבא מגניב ובעל רגיש, לחזר אחרי אשתו אם הוא רוצה סקס לפני השינה, בדרך כלל אחרי שהקשיב לסקירת אירועי היום שלה ועבר על רשימת הדברים שהוא צריך לעשות למחרת. הוא יכול להרגיש שהוא בקושי מגיע לדברים שהוא באמת רוצה לעשות – להגיע לחדר כושר או לכתוב, ושהניסיון שלו לאזן בין העבודה לבין ההורות, הזוגיות ומטלות הבית – מטריף אותו.

ממש תמונת ראי למה שנשים טענו כל השנים – ש'הכול עליהן'. אלא שזוהי תמונת המשפחה והזוגיות השיתופית העכשווית. אך סיפור אישי כזה של גבר תואם ממצאי מחקרים סוציולוגיים שונים ומצביע על כך שסקס ושותפות בזוגיות – נראים סותרים זה את זה.

עמדתי היא ש'שוויון' מיכני בין המינים הוא מדומה וצריך לדבר על עמדה זוגית-מינית של שותפות וחברות, כשכל אחד מן הפרטנרים – הגבר ואישה (או כל הרכב מיגדרי אחר) – פועל לפי טבעו וצרכיו, כשהם מספקים זה את זו יחדיו. כשהם יוצרים שפה ייחודית ואופיינית לחלוקת התפקידים, לקשר ולזוגיות שביניהם ועם ילדיהם.

מסתבר שסטנדרטים תפקודיים גבוהים וקשוחים מכבים את התשוקה – כשצריך להתגייס ול'תקתק'. נוצרות מוסכמות הנובעות מהפנמות מבית ההורים, או מקלישאות לגבי מין וזוגיות הנרכשות בשיח חברות או במפגש בנים במילואים או בגינה; הן מתקבעות כנורמות - "כך צריך לנהוג". ממקורות אלה נזרע חשד מובנה כלפי הפרטנר ולגבי תסכול צפוי ביחסים - שיכולים להטביע בעשייה את השותפים בזוגיות. וכך קורה שמחליפים עזרה כנה וחברית והתמסרות הדדית - במושלמות ופיקוח, ומפספסים את ההנאה שבשותפות הזוגית והמשפחתית, ומכאן – אפשר בקלות לפספס גם את ההנאה שבשותפות המינית.


- פרסומת -

המיניות יכולה וצריכה להיות 'הרפיה' ועונג משותפים. העובדה שחדר הכושר יזוהה (כמו אצל הגבר שתואר) כגורם המרפה, והמתחרה בסקס – מעידה שבני זוג חשים חשדנות ואי-נוחות זה לגבי זו במה שקשור לפורקן, לקרבה פיזית, ולאינטימיות שהיא גופנית ונפשית כאחד, הם חשים חשדנות וחשבונאות שפוגעות בחברות טובה.

במצב עניינים שכזה סקס נחשב ל'ביצוע', לעוד תפקוד, עוד מטלה שצריך ללהטט בסדר היום הצפוף לאדם במאה ה-21. אצל 'הגבר החדש' התשוקה המינית יכולה להתבלבל כשהוא משתף פעולה וחברי בהתנהלות המשפחתית, אבל נדרש ליוזמה ועוצמה במיניות הגברית שלו. הוא יכול לחוש שהאישה המועצמת שאיתו – ה'מתקתקת', הפעילה, העצמאית, המודעת למיניות שלה – קצת מפחידה אותו, כשהוא שואל את עצמו: האם יוכל לספק אותה?

'האישה החדשה' יכולה ללהטט תפקודית את בעלה בשותפות ביניהם - שאותה הוא, מצידו, מקיים ברצון ובנכונות, הוא לא מלוהטט אלא שותף מרצונו. היא יכולה לשכב אתו, אבל להתרגש ממפגש עם 'הבנות', מ'אקס מיתולוגי' בוגדני – שלאחרונה 'זכר אותה'; בעלה – לא מרגש אותה. היא מוצאת עצמה מתגעגעת לאינטנסיביות הרגשית שהייתה לה כאישה פנויה - שאין לה איתו. היא נרגשת כשהיא רואה סדרות בטלוויזיה – למשל, על אישה שיש לה בעל, אבל היא שכבה עם מישהו בעבודה, והמסר הוא 'לכי בעקבות הלב'. היא יכולה להתלונן למה אי-אפשר לאהוב דבר בטוח, ולהתנחם ש'לכולם יש סטוצים', כשהיא מפחדת לסכן 'דבר בטוח' בשביל סטוץ.

מסתבר, שלמרות המהפכה המינית - כשהנשים חדלו להתנהל מינית בתפקידן כמספקות את הצורך המיני של בן זוגן ללא הכרה בצורך שלהן, והפכו למי שמכירות בהיותן בעלות תשוקה וצורך מיני משלהן – הן עדיין לא ממש משוחררות מינית.

מסתבר שתפיסת המיניות של האישה 'כסחורה', תפיסה שעליה היא גדלה ואותה הפנימה דרך הדמויות ההוריות שהיו לה ודרך ההתנסויות המיניות שלה בהתבגרותה, כשגילתה את מיניותה כנשק וככוח לכבוש גברים ופרטנרים בכלל – היא עדיין המיניות המככבת בזוגיות הבוגרת שלה.

את היכולת ליהנות ממין בשניים - לעבור מתפיסת המיניות הגברית כפורקן גרידא ותפיסת המיניות הנשית ככוח 'לכיבוש אובייקט' (בן/בת זוג) או לעונג 'לי' לתפיסתה כמקור לקרבה ותקשורת זוגית - צריך עדיין לשכלל. מוזר אולי שבמאה ה-21, כשהמיניות מוצגת חשופה במרחב הציבורי – עדיין במרחב האינטימי היא זקוקה לשיפור. תפיסת בן הזוג כשותף ולא כמתחרה או כאובייקט המופעל בשרות 'מראית עין של משפחתיות וזוגיות' - היא עדיין אופציה שאנחנו צריכים לשכלל לקיום שותפות חברית, מינית, מענגת והדדית.


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: משפחה, מיניות, זוגיות, אבהות, אמהות, גוף ונפש
מיטל בהריר
מיטל בהריר
עובדת סוציאלית
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
כרסטין בג'אלי וטפא
כרסטין בג'אלי וטפא
פסיכולוגית
כרמיאל והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), עכו והסביבה
אילת אמיר ברון
אילת אמיר ברון
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
דיקלה רוזנבלט גדיש
דיקלה רוזנבלט גדיש
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
מירב שקד טולידאנו
מירב שקד טולידאנו
עובדת סוציאלית
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
ד"ר תמר שביט פסח
ד"ר תמר שביט פסח
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה

עוד בבלוג של ד"ר ניצה ירום

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

דר ניצה ירוםד"ר ניצה ירום7/6/2018

תודה למגיבים. תודה למגיבים
אני אסירת תודה למגיבים על דברי, נראה לי שקריאה ביקורתית היא מפתח להבנה עמוקה והפנמה של רעיונות ואין חובה להסכים לכתוב כמו שאין חובה להתנגד למחשבות - צר לי שככלל רק מעטים מגיבים.
חשוב להיות מודעים לשינויים המתחוללים בחברה והמאתגרים גם את הקשר בין המינים ואת השיח בין בני זוג, וגם את מבנה המשפחה החדשה.
יצר המין וחושניות הם מהצרכים הבסיסיים של האדם לדורותיו, כמו של כל בעלי החיים. אלא שהדת ומנהיגים מצאו בשליטה על היצר אמצעי לשלוט בבני האדם ועיצבו עכבויות וחוקים מגבילים לחופש המיני.
שינויים טכנולוגיים ואפשרויות הגשמה עצמית משנים את מיצוב היחסים והתפקידים המשפחתיים, כולל ההורות. קיים קושי בהסתגלות למצבים חדשים, שכנראה גם פוגע בחדר המיטות ובמיניות, וחבל שכך. אפשר לחבר בין חברות, מיניות ואינטימיות ולהעשיר את הזוגיות, במקום להתבלבל בין העצמה אישית ותחרויות בין המינים.
בעניין זה אביא ציטטה מדברי אחת מדמויות המפתח של הפמיניזם של שנות השבעים בארה"ב – גלוריה סטיינהם, בראיון לעיתונות לאחרונה, ממרום שנות השמונים שלה, אמרה שהפמיניזם נכשל בכך שלא הצליח להעביר את המסר שבעונג ממין. נראה שהמאבק לכוח "ושחרור" הפך למוקד השקעה של הנשים כיום. ולנסיגה מהפוטנטיות הגברית.
לסיכום, נראה שהשיממון הזוגי אצל הנשים והגברים נובע מהבלבול בין הפסיכולוגי-חברתי לבין הביולוגי: בלבול בין תשוקה וכוח, בין חדש לישן, בין 'שוויון' והדדיות. אך בחדר המיטות בני זוג יכולים ללמוד ליהנות ביחד, לא לפצל את המין ביניהם אלא לחבר את השיתופיות וההנאה.
ניצה ירום

איתן טמיראיתן טמיר3/6/2018

ההשתקפות בעיני הפרטנר/ית. הי ניצה,
תודה רבה, שוב, על טור מרענן ומעורר אסוציאציות.
יכול להיות שהפסיכולוגיה, קלת-רגליים כהרגלה, מקדימה שוב את האבולוציה. נדמה לי שגם כאשר אנחנו מתקדמים, בעולם החילוני והמערבי, לעבר נקודת השיוויון בין המינים, אנו מסתובבים לאחור למשמע קול קדום ומהדהד, גנטי, ארכיטיפי, שורשי, שקורא לנו להבחין בין הנלמד לבין המולד באשר למאפייני הדחפיות הנשית והגברית. פעם העברתי הרצאה על ה- Vagina dentata שנשאבתי לקריאה של הפסיכולוג אריך ניומן תוך כדי הכנתה. וזו רק דוגמא אחת שקופצת לי (מעניין למה...) לרב ממדיות של חיי מין בקרב זוגות בתקופתנו. יש לי הרגשה שתסכימי, שאילו יכולנו לצמצם את התהליכים הפסיכולוגיים המורכבים הללו ל-50-50, כך שנמשיג תשוקה שווה, הדדית ומונוליטית בין גברים לנשים, הדברים יסתדרו לנו יופי, וגם, ממש באותו רגע, נקרוס לשיממון אלגוריתמי עם אורגזמה מובטחת בסופו.
איתן

יואל אליצוריואל אליצור3/6/2018

התערבות מכוונת לקידום ילדי גן עם קשיים בוויסות עצמי ותפקודים ניהוליים. זה מאמר חשוב וראוי שכל איש מקצוע שעוסק בהערכת הוויסות העצמי והתפקודים הניהוליים בגיל הרך יכיר את הנתונים שמציג שימי וייקח אותם בחשבון טרם קבלת מסקנות. אוסיף הצעה בנוגע ל"הבשלה" של תפקודי הקשב בקרב ילדים עם ליקוי קל על-ידי השארתם לשנה נוספת בגן. שנה כזו בהחלט יכולה לעזור. יחד עם זאת, כדאי לחשוב עם ההורים והגננת על טיפוח מכוון של היכולות הנמוכות של אותם ילדים באמצעות התערבות שיכולה להתבצע על-ידי הגננת, ההורים וגם באמצעות חוגים שמחזקים יכולות אלו באמצעות לימוד של פעילות שהילד אוהב (נגינה, אומנויות לחימה ועוד). יש עדות מוצקה להשפעות מטיבות של פעילויות אלו (Diamond & Lee, 2011). בנוסף, תכנית התקשרו"ת שמיושמת בישראל באמצעות השירותים הפסיכולוגים החינוכיים מתמקדת בילדי גן עם קשיים בוויסות עצמי ובעיות התנהגות. מחקר מבוקר עם הקצאה אקראית של נבדקים לקבוצות ניסוי וביקורת הראה שהתקשרו"ת תרמה לשיפור ביכולות של ויסות עצמי ופרו-חברתיות של הילדים מעבר להשפעה הגלובלית של ההתערבות על בעיות התנהגות (Elizur & Somech, 2018).
Diamond, A., & Lee, K. (2011). Interventions shown to aid executive function development in children 4 to 12 years old. Science, 333(6045), 959-964.
Elizur, Y., & Somech, L. Y. (2018). Callous-unemotional traits and effortful control mediate the effect of parenting intervention on preschool conduct problems. Journal of Abnormal Child Psychology. doi:10.1007/s10802-018-0412-z