הייתכן שדיכאון אינו גנטי?
שפיות זמנית | 25/6/2017 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
הדעה הרווחת היא כי לדיכאון מרכיב גנטי. איבחון של בן משפחה כסובל מדיכאון השפיע על בני המשפחה לא רק כ-care givers, אלא גם בשל החשש ש"אולי גם אני..".
מחקר זה נותן תקווה לאנשים המאובחנים כסובלים מדיכאון ולבני משפחתם. טיפול באנשים עם מחלות גנטיות יכול להוביל לציפיות נמוכות יותר מהטיפול ואפילו לחוסר תקווה. טיפול ללא תגית של גנטיקה יכול להתמקד בהבנה ונתינת מקום לטראומות ואירועים מלחיצים מהעבר, ולהוביל ליותר תקווה לטיפול אפקטיבי ולריפוי.