פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
נֵס / מאת שלומית מירון

נֵס / מאת שלומית מירון

חברי הקהילה | 10/3/2011 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

לוּ יָכֹלְתִּי לְבַעֵר
את אִמֵך מִתּוֹךְ נשמתך
לוּ יָכֹלְתִּי לְבַעֵר אוֹתָךְ מִתּוֹכִי
אֵיזוֹ יַלְדָּהּ יְכוֹלָה הָיִיתִי לִהְיוֹת
אֵיזוֹ אִשָּׁה
הָיִית אַתְּ

מה רָצוּ גֻּמּוֹתַיִךְ לְהַעֲמִיק
כַּמָּה רָצָה צְחוֹקֵךְ לִפְרֹץ לוֹ דֶּרֶךְ
נִשְׁאַרְנוּ שְׁתֵּינוּ
יְתוֹמוֹת
חֲבוּקוֹת
בִּבְדִידוּת אֵין קֵץ
אֵם בַּת אֵם בַּת אֵם

גַּבֵּךְ הַהוֹלֵךְ וְנִכְפַּף
מוֹשֵׁךְ אוֹתְךָ בְּכֹחַ
לְבוֹרוֹת מוכרִים
וּבְכֹל זֹאת
מֵעוֹלָם לֹא שִׁעַרְתָּ
אֶת עָמְקָם
אֶת פִּרְפּוּרֵי הַגְּסִיסָה
בַּנְּפִילָה
בַּחֲבָטוֹת שֶׁבֵּין הַקִּירוֹת
הַקָּרִים
אַף חֶבֶל לֹא נִתַּן לָאֲחִיזָה
שׁוּם יָד מוּשֶׁטֶת אֵינֶנָּה מַסְפִּיק אֲרֻכָּה
מִתּוֹכֵךְ, עַכְשָׁו, אוּלַי
בְּדֶרֶךְ נֵס
תִּפְתְּחִי מִצְנָח רֶזֶרְבִי אֶחָד
צָנוּעַ כָּל כָּךְ
שֶׁאיש לֹא הִבְחין בּוֹ עַד כֹּה
כה קָטָן
שֶׁהַבּוֹר הַצַּר לֹא יַחְסֹם אֶת דַּרְכּוֹ
עָדִין ושקוף
שֶׁאֲפִלּוּ אַתְּ לֹא תִּפְחֲדִי לֶאֱחֹז בּוֹ
וְהִנֵּה הוּא מִשְׁתַּחְרֵר
כִּמְעַט מֵעַצְמוֹ
וְאַתְּ עוֹלָה וְעוֹלָה
אִם רַק תַּגִּיעִי מַסְפִּיק קָרוֹב
לַיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ, הַקְּצָרוֹת,
עוֹד נִשְׁבֹּר כֻּלָּנוּ אֶת הַקְּלָלָה


שלומית מירון - http://www.hebpsy....29319

עוד בבלוג של חברי הקהילה

אני מסכימה שאני זקנה אבל מה זאת זקנה ? אני מסכימה שאני מזדקנת אבל מה זה מזדקנת ? זאת שהולכת ללא חזור...
הם הגיעו שנים במדים, נקישה בדלת, היא פתחה, הוא נעדר כך אמרו. הם מחפשים קמצוץ של זיהוי.  הזקנות התקבצו...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

dvora ashkenazidvora ashkenazi21/3/2011

נס. שולמית,
כל אחת נושאת את אמה בתוכה,
חושבת שלא ניתן להשתחרר.
והבורות תמיד מוכרים,
אנחנו חוזרים אליהם...
תודה על השיר