לזכר סבי ויום הבדולח

רות נצר | 14/11/2016 | הרשמו כמנויים

איזכור ליל הבדולח, בין 8-9 לנובמבר 1938 בגרמניה, עבר השנה כמעט בדממה, כשהבחירות בארה"ב תפסו את תשומת הלב הפוליטית. בליל הבדולח נערך בכל רחבי הרייך השלישי פוגרום ביהודים. האירוע כונה כך בשל רסיסי הזכוכית הרבים שהצטברו על הארץ כתוצאה מניפוץ הזגוגיות של בתי מגורים, מוסדות ציבור ובתי עסק רבים של יהודים תושבי גרמניה. בפוגרום נהרסו כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה, בתי קברות יהודיים רבים, אלפי חנויות בבעלות יהודים. יותר משלושים אלף יהודים נעצרו, לעתים על-פי רשימות מוכנות מראש, ונשלחו למחנות ריכוז.

סבי, זיגברט יצחק נויפלד, ששרת את ארצו גרמניה במלחמת העולם הראשונה, ושהיה רב קהילת העיר אלבינג, במזרח גרמניה*, נעצר גם הוא ונכלא. הוא שוחרר אחרי חודש, כי אז, כדברי דודתי, עדיין היה לגרמנים כבוד לאנשי דת.

סבא חזר אדם הרוס.

בימים אלה, אחרי שבעים ושמונה שנים שעברו מאז, כתבתי לזכרו:

סבי עליו השלום

איש מכובד בעמיו

התהלך

לפני אלוהיו

תמיד

בחליפה עם מקטורן

אפודה ועניבה.

בימים ההם כבודו אבד.

נותרו החליפה

קומתו הזקופה

פניו החתומות.

*על קורות משפחתי בימים ההם כתבתי באוטוביוגרפיה המשפחתית - 'ההתחלה - נומה עמק' ( כרמל 2012)