פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
אדם בתוך עצמו - ניתוח שירו של שלום חנוך מנקודת מבט טיפוליתאדם בתוך עצמו - ניתוח שירו של שלום חנוך מנקודת מבט טיפולית
אדם בתוך עצמו - ניתוח שירו של שלום חנוך מנקודת מבט טיפולית

אדם בתוך עצמו - ניתוח שירו של שלום חנוך מנקודת מבט טיפולית

השיר "אדם בתוך עצמו" שכתב, הלחין ושר שלום חנוך, מזמין אותי לצלול עמוק פנימה לתוך עצמי. ברשימה הנוכחית אנסה כמתמחה בפסיכותרפיה לתהות מנקודת מבט טיפולית על האדם שגר בתוך עצמו. ההתייחסות לשיר נכתבה מתוך כוונה להעמיק את ההיכרות עם עולמו של המטופל, ובניתוחו שזורות השערות זהירות בנוגע לסיבות ההסתגרות בתוך עצמו, מטרות טיפוליות, והצעות לתכני השיח הטיפולי על-פי הבנתי ואמונתי. התהיות תורגמו בכתיבתי לשאלות רבות, ובמידת הצניעות הנדרשת, התשובות להן תוכלנה לשפוך אור על המתרחש אצל "האדם שגר בתוך עצמו", קרי, אצל כולנו.

כתבות | 2/9/2019 | 855

תגיות:

אדם בתוך עצמו 

ניתוח שירו של שלום חנוך מנקודת מבט טיפולית

מאת ד"ר ענת משה

 

מומלץ לקרוא תוך האזנה לשיר בביצועו של שלום חנוך

 

"אדם בתוך עצמו" נקרא אלבום הסולו הראשון של שלום חנוך שראה אור בשנת 1977. שירי האלבום מבטאים את תחושותיו לאחר שחווה רצף כשלונות במישור המקצועי והזוגי על רקע פרידות וקשרים שנקטעו.

השיר "אדם בתוך עצמו" שכתב, הלחין ושר שלום חנוך, מזמין אותי לצלול עמוק פנימה לתוך עצמי. אני מקשיבה לצלילים וגם לרגעי השקט. מקשיבה להתפתחות שבמנגינה תוך שימת לב למונוטוניות שמאפיינת את תחילת הלחן, ולעליה והירידה שבצלילים בהמשך. מקשיבה למוזיקה שמתהדרת אט-אט בתווים נוספים ולכלי הנגינה שמצטרפים ככל שמתקדם השיר וכך, תוך כדי הצטרפותי לשירתו של האמן, מתענגת ומתמסרת לעושרה של החוויה. בתחילה נשמעת גיטרה בודדה שמלווה את שירתו של שלום באקורדים מועטים כשמוטיב החזרה שלהם בולט. תוך כדי התפתחות העלילה בשיר, מצטרפים עוד כלי נגינה ומייצגים עבורי את היציאה ממקום בודד למקום של יחד, מדלות לעושר, מתחושת קור לחום, מריקנות למְלֵאוּת, מעצבות לשמחה, מפסיביות לאקטיביות, מפסימיות לאופטימיות. השיר נמשך מעל ל-7 דק' ובהשוואה לזמן הממוצע של שיר העומד על כ- 4 דק', אורכו, בנוסף למוטיבים האחרים, מאפשר את ההתפתחות שבו.

לאחר שאני מתמקדת בלחן, כי הוא זה שמושך את תשומת לבי הראשונית בהאזנתי לשירים, אני מפנה את משאבי הקשב שלי למילים. בהאזנה לשיר בו אני דנה כאן, ההשתאות שלי היא לנוכח המשפט "אדם בתוך עצמו הוא גר". באופן הזה, כש"בתוך עצמו הוא גר", מתעורר האדם עם עלות השחר, ובאותו האופן עולה על יצועו בחשכת הליל.

 

אדם בתוך עצמו הוא גר

בתוך עצמו הוא גר.

לפעמים עצוב או מר הוא,

לפעמים הוא שר,

לפעמים פותח דלת

לקבל מכר

אבל

אבל לרוב,

אדם בתוך עצמו נסגר.

 

אדם בתוך עצמו הוא גר

בתוך עצמו הוא גר.

או באיזו עיר סוערת

או באיזה כפר

לפעמים סופה עוברת

וביתו נשבר

אבל

אבל לרוב,

אדם גם לעצמו הוא זר.

 

ואת, ואת

כמה טוב שבאת,

בלעדייך ריק הבית

והלילה קר.

אז אני שומר עלייך

כמה שאפשר,

ועם כל זאת, האם

אמצא אותך מחר?

 

אדם קרוב אצל עצמו

אדם בתוך עצמו הוא גר.

 

מסקרנים עד מאוד מגורי האדם בתוך עצמו. ניתן לשער שמדובר בחלק מתוך תהליך של אנליזה עצמית. כך, ייתכן כי האדם מתגורר בתוך עצמו כדי להבין, להרגיש ולהתיידד עם עצמו וכי המגורים הפנימיים משולים להתייחדות עצמית, לפרק הזמן הדרוש לו כדי לעבד עם עצמו ובעצמו אירוע או פרק חיים. ואולי ההתכנסות פנימה, ההתרחקות ויצירת החיץ בינו לבין האחרים, אולי כל אלה הם מנגנוני הגנה מפני החוץ הקשה והמאיים.

אני מאמינה כי ישנה חשיבות רבה להתקרבות לעצמך, להיכרות עם עצמך. זוהי הזדמנות עבור האדם להכיר את חוזקותיו ואת חולשותיו, להבין מה מפעיל אותו ומה מעורר את כל אחד מרגשותיו. ההתכנסות פנימה יכולה להיות תגובה למשרעת רחבה של רגשות והיא גם יכולה ללמד, להעשיר, להרטיט, ובעיקר להפגיש אותו עם עצמו ללא מסכות ומסננות, מה שקורה במידה כזו או אחרת מול הזולת.

חשוב שהכניסה לעצמיותו ולתוכו תיעשה בלוויית מטפל שיהיה עמו בחוויה, יקשיב, ינחה, יפרש, ישקף ויעקוב אחרי הרגשות שיעלו לאורך הדרך.

התכנסות פנימה יכולה להתפרש כהתבודדות ויכולה גם להיות לצורך שמירה על דבר מה. חשוב לברר במסגרת הטיפולית האם השמירה היא על משהו רצוי, עליו יש לשמור ולהגן, ממנו לא ירצה האדם להיפרד, או משהו שאינו רצוי, עליו ירצה לוותר.

נציג תהייה בחדר הטיפול, עד כמה הוא גר בתוך עצמו, האם מתגורר גם מחוצה לו, האם נמצא באינטראקציות עם האחר, היכן נוח לו יותר. נבדוק ונעמיק האם רוצה לשנות את המגורים בתוך עצמו, ומה הם משרתים, האם מאז ומתמיד גר בתוך עצמו, האם היה אירוע מיוחד שגרם למטופל לגור יותר בתוך עצמו, ואולי הדבר מפריע לחייו ואינו מתאים לו יותר.

 

לפעמים פותח דלת

לקבל מכר

 

נבחן יחדיו מתי המטופל פותח את דלתו ומזמין אותנו למסע אל תוך עצמיותו. ננסה בכוחות משותפים לזהות את הזמן הזה ובמקביל ננסה להתבונן בזווית בה הדלת נפתחה. האם המטופל השאיר חרך להצצה לתוך עולמו הפנימי? אולי פתח את הדלת לרווחה? ושמא יש פעמים בהם הדלת פרוצה, מאפשרת כניסה, או אף חדירה, לכל אחד בכל עת.

בשיח הטיפולי ננסה יחד להבין את הגורמים להסתגרותו. האם נוח לו בפוזיציה הזו או שמעוניין לשנות אותה ולהיפתח יותר. מתי ירצה לקבל את ביקורו של המכר ומתי פחות. ננסה גם להבין מיהו אותו מכר ומהו המקום שתופס בחייו.

 

או באיזו עיר סוערת

או באיזה כפר

לפעמים סופה עוברת

וביתו נשבר

 

נבדוק מה נחשב אצלו כסופה, מהי עיר סוערת מבחינתו, מה המשמעות שהאדם שבתוך עצמו הוא גר, מעניק לביתו השבור ולא פחות חשוב, האם בעיניו ניתן לתקן את השבר?

 

אבל לרוב,

אדם גם לעצמו הוא זר

 

זר, בהגדרה מילונית, הוא אדם שאינו מקורב נפשית למקום שבו הוא נמצא. וכאן מתאפשרת השאלה, האם הכניסה למגוריו היא פעולה שתאפשר לו להכיר את עצמו טוב יותר? ניתן לחשוב על כך שההסתגרות בתוך עצמו משמרת את הזרות שלו. נשאל מהם החלקים בו שמבחינתו נכללים בזרות, או במילים אחרות מה הוא לא מכיר בעצמו. האם כתף תומכת, עיניים נוספות, לב חפץ יכולים לסייע למטופל להתקרב נפשית למקום שבו הוא נמצא, קרי, להכיר את עצמו טוב יותר ולהפוך את הזרות להיכרות עמוקה שתאפשר לו את הקבלה העצמית על כל רבדיה וצליליה.

 

ואת, ואת

כמה טוב שבאת,

בלעדייך ריק הבית

והלילה קר.

אז אני שומר עלייך

כמה שאפשר,

ועם כל זאת, האם

אמצא אותך מחר?

 

הבית האחרון של השיר, גם אם מתאים להתבונן בו כעל פניה לבת זוג, מעורר בי את המחשבה על המטפלת שבאה לעזרתו של המטופל שבתוך עצמו הוא גר.

אני מהרהרת כמה היה בודד עד שפנה לטיפול ורואה במטפלת החסרה, בביתו הריק ובלילה הקר תיאורים סימבוליים לאותה בדידות. ניתן לראות כיצד בַּלַּיְלָה הבדידות והריקנות מועצמות, וכמה החושך יכול להצביע על אובדן הדרך.

"אז אני שומר עלייך כמה שאפשר, ועם כל זאת, האם אמצא אותך מחר?"- כאן מתבהרת הכמיהה של האדם שבתוך עצמו הוא גר לקשר מיטיב, לחום שהוא מקבל בטיפול, למילוי "הבית". "שומר עלייך" - יכול להיות קשור לדמות המופנמת של המטפלת ועל היותה איתו גם כשלא נמצאים בפועל יחדיו בקליניקה, "אז אני שומר עלייך כמה שאפשר" - המטופל נושא עמו את דמותה של המטפלת מפגישה לפגישה, ברגעים של אין מפגש, בציפיה למפגש, ברגעים הקשים, המסובכים, והמורכבים של החיים והשיתוף של התחושות שעולות מהם צריך להמתין עד לרגע המפגש הבא. איזו עוצמה לאיפוק וכמה קשה להמתין. בשורת השיר "האם אמצא אותך מחר?" עולה שאלה שיכולה להתפרש כחשש - ייתכן כי אף טמון במשפט זה רמז לנטישה, לתלות, אולי לחשיבות הקשר, או בהלה שאחזה במטופל משום שדמות המטפלת אינה מופנמת לגמרי והוא עלול להרגיש שנשאר בדד.

לעניות דעתי, חשוב לקחת בחשבון גם בהלה שיכולה להופיע אחרי שהמטופל ביקש מעומק לבו שהמטפלת תבוא לבקר בעולמו ובביתו הפנימי. יתכן שעל אף ההודיה וההתגשמות במשפט "ואת, ואת כמה טוב שבאת..." החוויה לא תהיה בדיוקכפי שהמטופל תיאר לעצמו. יתכן שחלק מהביקורים בתוך עצמו יהיו מוצלחים וחלקם פחות. חלקם יחוו כביקור מבורך, אך חלקם עלולים להחוות כחדירה. אולי הכניסה עם מישהו לתוך עצמו תחווה כמאיימת ותפגיש את המטופל עם החלקים שאינו מעוניין לפגוש או שהמפגש עמם יכאיב במיוחד. גם כשאנו מוזמנים לביקור בעולמו של המטופל, נעשה זאת ברגישות ומתוך מודעות לצרכיו של המטופל, נבחן יחדיו את התאמת העיתוי, מהו משך הביקור המתאים, נשתדל להכיר מה נחווה כפלישה או חודרנות. וכמובן שנשוחח על הרגשות בעת הביקור ולאחריו.

 

אדם קרוב אצל עצמו

אדם בתוך עצמו הוא גר

 

אפשר לשער שההזמנה להיכנס אל חדרי עצמו היא לצורך סיוע והיכרות מעמיקה ומיטבית עם עצמו. נבדוק עם המטופל מדוע הזמין אותנו להתלוות אליו דווקא בעיתוי הזה, מה היה קודם שלא איפשר זאת ומה הוא חושב שיקרה בעת כניסתנו לעולמו או איך ירגיש אחר- כך. נשאל על פשר ההזמנה, האם ירצה שנצעד יד ביד, אולי ירצה להזמין אורחים נוספים להכיר את המקומות האפלים בחדריו, או את המקומות שעבורו הם שכיות חמדה ועד היום לא הראה אותם ולא שוחח עליהם עם איש.

גם אם המטופל יזמין אותנו פנימה, גם אם נשהה בחדריו, ובפרוזדורים דרכם יוביל אותנו איתו, עדיין הוא זה שיגור בגפו בתוך עצמו. אנחנו, ככל שיידרש, נהיה אורחים לרגע או לזמן מוגבל. נכיר את החדרים ואת תכולתם. אם יהא רצונו, נסייע לו לערוך סדר בחדרים, ואולי נוזמן "רק" כדי להיות עמו בתוך אי הסדר, הבלאגן, או הכאוס כדי שלא יהיה שם לבד. ככל שנוזמן, נוכל, על-פי הנחייתו של המטופל, להצביע על החפצים, לשיים אותם, להבין את המשמעות שלהם עבורו, נציע לו לקשר אליהם זיכרונות. יתכן שאת חלקם נפנה מהרצפה או מהמגירות והמדפים. אולי נשנה את מיקומם, אם כך יבחר. נכיר בעזרת הסיור שנערוך בהדרכתו את מיקום הדלת והחלונות. נרגיש את האוויר, האם דחוס או שהמרחבים מְאֻוְרָרִים.. נתבונן בצבעים על כל גווניהם. נצפה בו, בהליכתו, בתנועתו ונקשיב לשפתו כשעורך לנו את הסיור.

נעמיק, תוך כדי מפגש, את ההבנה בנוגע לעיתוי בו ירצה את הליווי שלנו יותר; האם כשאופפים אותו רגשות סוערים או דווקא בעתות שקט ושלווה. האם ירצה בנוכחותנו יותר כאשר דכדוך שורר בין כתליו או שמא כשמרגיש שמחה. עם אילו רגשות מצליח להתמודד בעצמו ומה מהם פורטים על נימים אחרים, לוחצים על שק הדמעות, מפעילים את הבטן, הולמים כפטיש על רקותיו.

השיר "אדם בתוך עצמו" מזמין חשיבה על הסיבות שגורמות להסתגרות ומעורר סקרנות אודות המתחולל בנבכי נפשו של האדם. שלום חנוך כתב את השיר מתוך מצוקה אישית אותה ניתן לזהות ולחוות תוך העמקה במילות השיר ובהתפתחות המוזיקלית המתרחשת במהלך השיר. העמקה זאת הובילה אותי לתובנות רבות גם בהקשר הטיפולי, ואני מאמינה שכל אחד מאיתנו יכול למצוא תובנות משלו כמטפל וכמטופל.

 

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

משה, ע. (2019). אדם בתוך עצמו - ניתוח שירו של שלום חנוך מנקודת מבט טיפולית. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3856

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.