מקורות

מטרת המחקר הייתה לתאר את הגורמים הסביבתיים הקשורים לעבודת המחנכת בכיתה שמשולבים בה תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, ולבחון את הקשר שלהם לשחיקתה. השערת המחקר המרכזית היתה שככל שהמחנכת תתפוס את סביבת העבודה בבית הספר על ארבעת ממדיה - החברתי, המבני, הפסיכולוגי והארגוני - כמתאימה לשילוב, כך תרד רמת השחיקה שלה. ההשערה אוששה ברובה, ראוי לציון כי מתוך משתני הרקע האישיים המשתנה היחיד שנמצא קשור לשחיקה הוא עמדת המחנכת כלפי השילוב. ככל שעמדת המחנכת כלפי השילוב חיובית יותר, כך היא מרגישה יותר שחוקה במרכיב אי ההגשמה (בניגוד להשערת המחקר). המאמר התפרסם בכתב עת לעיון, למחקר ולהוראה בהכשרת מורים, מכון מופ"ת, תשס"ה 2005 על ידי המחברות: שונית רייטר, רחל טלמור, נעמי פייגין, מוצג באתר מס"ע - מופ"ת סובב עולם.

 

במהלך הסדנאות בבתי הספר התגלה כי המורים לחינוך מיוחד מחזיקים בתפיסות שגויות לגבי הצלחת תלמידים. כל המורים בחרו משימות המעודדות תלמידים להצליח בצורה כזו או אחר ללא הבחנה בכלל בין מושג הכישלון מתמשך ובין מושג הכישלון הזמני של תלמידים. המורים סברו בטעות כי גם חווית הכישלון זמני או הכישלון השולי של תלמידים תגרום נזק ליכולות המעשיות והפוטנציאליות שלהם. מרבית המורים לחינוך מיוחד דבקים בתפיסה השגויה כי כל סוג כשלון, לרבות כשלון זמני יהיה בסופו של דבר, לרועץ לתלמיד. התרגום מתוך: Orit Alfi, Avi Assor, Idit Katz . "Learning to allow temporary failure: Potential benefits, supportive practices and teacher concerns". Journal of Education for Teaching: International Research and Pedagogy, Volume 30, Number 1 / April 2004. 27 – 41. מוצג באתר מס"ע: מופ"ת סובב עולם, פורטל התוכן החינוי בהכשרת מורים בעריכת עמי סלנט

 

הפסיכולוגיה החינוכית מצויה כיום בצומת של שינוי. איומים שונים על עתידה מחייבים אותה להגדיר את עצמה מחדש, ולבצר את הרלבנטיות שלה למערכות החינוך בארץ. המאמר הנוכחי דן באחת ההזדמנויות אשר האקלים החינוכי הכלל לאומי מספק לפסיכולוגיה החינוכית: הקונפליקט המבני בין הורים למערכות החינוך, ובאופן ספציפי כל מה שקשור ליישום חוק השילוב. במרכז המאמר מצוי ניתוח של "דילמת חוק השילוב", אשר ממנו עולה ההזדמנות החדשה עבור הפסיכולוג החינוכי לתת למערכת מענה ייחודי וחסר תחליף. את ההשראה למאמר קיבלתי ממאמר של דוד ברק, יו"ר הוועדה לחינוך מיוחד של ארגון ההורים הארצי, אשר פורסם בגיליון פברואר של "הורים אלפיים" (ביטאון ארגון ההורים), שבו תיאר את הדילמה בה מצויים הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, יום אחרי חגיגות הניצחון בעקבות קבלת פסיקת בית המשפט המחייבת את מערכת החינוך ליישם את השילוב הלכה למעשה.

 

על ילדים, הורים ומיומנויות להכנת שיעורים, מאת דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית מומחית המציבה את העקרונות לפיתוח לומד עצמאי גם בעזרת משימת השיעורי בית.

 

מאמר מאת חיים עמית, שפורסם לראשונה בהד החינוך, יולי-אוגוסט 2004. מהי סמכות דיאלוגית בחינוך? כיצד היא יכולה לעזור למורים להשפיע על התנהגות תלמידיהם ולשפר את התקשורת איתם? עד כמה משתמשים מורים במיומנות זו ומה עליהם לעשות כדי להפיק ממנה תועלת?

 

כניסתו של הילד למסגרת חינוכית מציינת את תחילת התפתחותה של מערכת יחסים חדשה עם מבוגר משמעותי נוסף - המחנכת. לאיכותם של יחסים אלה השפעה רבה על התפתחותו הרגשית והחברתית של הילד והיא מנבאה את התפתחותו גם בשנים מאוחרות יותר. ילדים יוצרים מערכות יחסים רב-מימדיות עם מחנכות, הדומות באספקטים רבים לזו הקיימת בינם לבין אימם. בדומה לקשר עם האם, מודגש במיוחד תפקידה של המחנכת בסיפוק צרכיו הרגשיים והחברתיים של הילד. ילדים מפנים כלפי מחנכות מגוון של התנהגויות התקשרות כמו חיפוש קירבה, מגע, הרמזות חברתית ואחרות, הדומות במהותן לאלו שהם מפנים כלפי אמהותיהם. מאמר מאת ד"ר עדה בקר פורסם באתר הגיל הרך

 

המאמר מתוך מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית מס' 17 (מרץ 2003) עמ' 44-9 [קול קורא - http://www.hebpsy.net/a...s.asp?id=234] תקציר: מטרת פרק זה היא לבחון דרכי התמודדות עם אלימות במערכת החינוך. תוך סקירה של הספרות המקצועית בתחום, אנו מתארים התערבויות מקובלות שונות ומתמקדים בעיקר בהתערבויות שהוכחו כיעילות או כמבטיחות בצמצום ממדי האלימות. בהמשך אנו מנסים לזהות מאפיינים של התערבויות שהוכחו כלא יעילות ושל התערבויות שיש מידע אמפירי המצביע על יעילותן בהפחתת התנהגויות אלימות בבית הספר. אחת המסקנות המרכזיות שלנו מהסקירה היא שבתי ספר חייבים לבחור בדרך התערבות המתאימה למצבם ולצורכיהם הייחודיים. לכן חיוני לבחור בהתערבויות על סמך מידע אמפירי מעודכן על בית הספר, וללוות את יישום התוכניות בניטור מתמשך המאפשר להתאים את אופי ההתערבות ולהעריכה. חלקו האחרון של הפרק מציג תהליכי ניטור כמותיים המבוססים על סקרים חוזרים, וכן תהליכי ניטור איכותניים המשלבים "מיפוי" של מקומות מסוכנים בבית הספר ומידע מקבוצות מיקוד של תלמידים המתייחסים למאפייני האלימות בבית ספרם.

 

אוכלוסיות לקויות הלמידה הם בעלי צרכים רבים ומגוונים - כיצד לממשם? מאמר לציבור מתוך עיתון "בבקעה"

 

בימים אלה מערכת החינוך נכנסת לשלב נוסף ומתקדם בהשתלבותם של תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל, לאחר שינוי בחקיקה! מאמר לציבור מתוך מדור כתבות בעיתון "בבקעה" שמפרסמת תחנת העמקים

 

המורים ניצבים לבדם במערכה ואינם זוכים לגיבוי המערכת, ובכל זאת רבים מהם מצליחים בתפקידם כנגד כל הסיכויים. סודם טמון בדוגמה האישית שהם נותנים לתלמידיהם. מאמר מאת חיים עמית.

 

מאמר על בסיס הרצאה ובו מספר מחשבות לגבי תפישת ההורים כשותפים למעשה החינוכי בבית הספר. בתחילת המאמר מובאת פרספקטיבה היסטורית קצרה על התפתחות היחסים בין הורים לבין מורים ובהמשך נסקרים הדימויים העיקריים שעשויים להנחות מורים ומנהלים בקשר ליחסים עם ההורים.

 

פרק הסוקר את התפתחות תחום הדעת 'פסיכולוגיה קוגניטיבית' העוסק בחקירת ההכרה האנושית (החשיבה). נתוודע כאן לדרכים השונות בהן ניסו במהלך השנים לענות על שאלות מרכזיות הקשורות לחשיבה: תיאור מהלך התפתחותה של החשיבה וכן הבנת תהליכי התפתחותה של החשיבה. כל ניסיון תיאורטי לתקוף נושאים אלו קידם את המחקר בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית והשאיר חותם על החשיבה החינוכית דידקטית. העוסקים בהוראה כיום יוכלו לזהות את מקורות העקרונות החינוכיים המנחים את דרכם בהוראה ולהבין את הרציונל הפסיכולוגי שמסביר את קיומם של עקרונות אלו.