מקורות

"השליחות שמעבר למילים" היא אוטוביוגרפיה של מי שמילים היו בשבילו דרך חתחתים. זרחין נכנס לפרדס החסידות, לדבריו, ונעשה בעל תשובה. האוטוביוגרפיה נכתבה שנים רבות אחרי שהרבי מלובביץ' כתב לו מכתב אישי ובו ביקש ממנו לפרסם את סיפורו לטובת הכלל. ד"ר גידי רובינשטיין סוקר את ספרו של מיכאל זרחין באתר העיתון "מקור ראשון"

 

ריטלין, פרוזק, ויאגרה - מסמני העידן שלנו, עידן המדע, עידן התרבות ההיפר-מודרנית. על הקשר הדוק בין פסיכואנליזה לבין תרבות, לימד אותנו פרויד, אבי הפסיכואנליזה, כבר ב-9291 במאמר שלו, "תרבות ללא נחת". הפסיכואנליטיקאי הצרפתי, ז'אק לאקאן הדגיש: "לפסיכואנליטיקאי חובות לתקופתו". "מי שאינו מסוגל לפגוש את הסובייקטיביות של תקופתו, מוטב לו שלא יהיה אנליטיקאי". "אין פסיכואנליזה ללא פסיכואנליזה של התרבות" אמר לא מכבר ביחס לעתידה של הפסיכואנליזה, ז'אק-אלאן מילר, ממשיך דרכו של לאקאן. הפסיכואנליזה אינה רוצה ואף אינה יכולה להתעלם מהתרופות הפסיכופרמקולוגיות הנפוצות כל-כך בעולמנו, גם לא מנחיצותן במקרים מסוימים אולם בהחלט נשאלת השאלה לגבי אופן השימוש בתרופות האלה והשאלה שמכתיבה את הכיוון של עבודת הפסיכואנליטיקאי - ומה עם הסובייקטיביות? מתפרסם באתר התחנה הפסיכואנליטית.

 

ילדים רבים מגיעים לבדיקת הפסיכיאטר תחת הכותרת "ילד קשה". מאחורי מושג עממי ולא-מדעי זה מסתתרות תיסמונות פסיכיאטריות מרכזיות שהעיקריות בהן הן הפרעת קשב וריכוז, הפרעות התנהגות, הפרעות במצב הרוח ותיסמונת בתר-חבלתית. במאמר ייסקרו ההיבטים הקליניים השונים של ההפרעות הללו, האבחנות המבדילות שלהן, התחלואה הנילווית והפרוגנוזה. מדובר בהפרעות שכיחות מאוד, בעלות השלכות מרחיקות לכת על תהליך התפתחותו של הילד. היכרות עם ההפרעות הללו, איבחון מוקדם וטיפול נכון יכולים למנוע סיבוכים ולשפר את הפרוגנוזה. המאמר מתוך "הרפואה" – כרך 144, חוב' א', ינואר 2005. מופיע באתר הר"י

 

מתילפנידאט, הפסיכוסטימולנט המוכר בשמו המסחרי הנפוץ ריטלין, הוא התרופה העיקרית הניתנת כטיפול בהפרעת קשב וריכוז (הק"ר). מתילפנידאט הוכח במחקרים רבים לאורך עשרות שנים כתרופה יעילה ובטוחה. למרות זאת, רבים, הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב המטפלים מהתחומים השונים, הנרתעים מנטילת תרופה זו. בנוסף, חלק מהילדים שאינם מגיבים לטיפול במתילפנידאט, חלק מהמטופלים לוקים בהפרעות-לוואי הגורמות להפסקת הטיפול, וחלק מהמטופלים נזקקים לטיפול בתרופות למשך שעות רבות, בעוד שתרופות הריטלין הנפוצות הן קצרות-טווח יחסית. סיבות אלה הביאו לצורך במציאת חלופות לריטלין. עד לאחרונה החלופות הזמינות לא נימנו עם קו הטיפול הראשון בהפרעה, ולא נתנו מענה מספק לבעיות שפורטו. לאחרונה, הוחל בשיווקן של תרופות חדשות המהוות חלופה הולמת לריטלין. במאמר זה נסקרות התרופות החדשות העיקריות וחלק מהתרופות הוותיקות יותר. נדון בפסיכוסטימולנטים החדשים קונצרטה, שהיא מתילפנידאט ארוך-טווח במיוחד, אדרל, שהיא תערובת של נגזרות אמפטמינים, ודקסדרין (דקסאמפטמין). נציג את המידע המחקרי העדכני לגבי התרופות החדשות, יתרונותיהן וחסרונותיהן. נזכיר את הסיילרט (פמולין, ניתאן), פסיכוסטימולנט שהיה עד כה אחת החלופות העיקריות, אולם בעייתי הן מבחינת השפעות-הלוואי הקשות שנגרמו מנטילתו והן מבחינת ההשפעה הטיפולית. כן נדון בתרופה חדשה נוספת, שאינה נמנית עם הפסיכוסטימולנטים – סטרטרה (אטומוקסטין), ונדווח בקצרה על תרופות נוספות שהועלו לאורך השנים כחלופה טיפולית לריטלין. התרופות החדשות לא זו בלבד שאינן יעילות ובטוחות כמו ריטלין, אלא שמעצם היותן "לא ריטלין" מפיגות חלק מן ההתנגדות הבסיסית לטיפול בתרופות בהק"ר, התנגדות שעיקרה מכוון לריטלין עצמו. בנוסף, תרופות אלה מספקות מענה לאותם פלחי אוכלוסייה שאינם מגיבים לריטלין או שלקו בהשפעות-לוואי מהטיפול. התפרסם ב"הרפואה", כרך 144, חוברת ח' >> אוגוסט 2005 >> ומופיע באתר הר"י

 

מאמר מתוך "הרפואה" ספטמבר 2004 העוסק ביחסים שבין הפרעות שינה והפרעות קשב וריכוז.

 

האתר כולל מידע רב בתחומי הפנאי, חוגים, ספורט, תיירות ונופש לנכים ולאוכלוסיות מיוחדות, נוער ומבוגרים בכל רחבי הארץ במסגרת החברה למתנ"סים ובארגונים קשורים.

 

השילוב של מחוננות הפרעת קשה וריכוז יוצר אתגר אבחנתי וצורך בהתאמת תוכנית סיוע. ד"ר יהודית וינברגר-לובל, מורה לאנגלית, מאבחנת דידקטית ומרצה ללקויות למידה, מנתחת את המאפיינים המבחינים בין התחומים ומעלה המלצות לטיפול.

 

מאמר מאתר ער"ן

 

הרצאה של דוקטור גיורא פילר מהמרפאה להפרעת שינה, ביה"ח מאייר (רמב"ם) ביום עיון של מכון "רביב", ההרצאה מופיעה בפורום הפרעות קשב, ריכוז והתנהגות בנענע.

 

תקצירי ההרצאות מתפרסמות באתר עמותת גל (גשרים ללמידה) מתוך הכינוס הארצי של מאבחנים ומטפלים בלקויות למידה, "להקשיב לקשב, מתאוריה ומחקר לחיי היומיום" שנערך בשפיים, 25 בנובמבר 2003. תוכן עניינים: " להקשיב לקשב " – נקודת מבטו של הצרכן: ענת אימבר. ביופידבק ונוירופידבק בהפרעות קשב, אמיתות, פנטזיות ומה עושים בפועל: ד"ר ארנון רולניק. השפעת חומצות שומן אומגה 3 על בריאות האדם - דגש מיוחד על הפרעת קשב וריכוז (ADHD): ד"ר דניאל ים. ליקויי למידה ויעוץ תעסוקתי: ד"ר ישראל וינקלר. ( ADHD ) גישה חדשנית לטיפול בליקויי קשב : אימון קשבי - אישי: ד"ר לילך שלו מבורך. טיפול בריטלין במבוגרים עם ADHD - מטה-אנליזה של כל המאמרים אשר פורסמו בנושא: ד"ר מרק וייזר ומר תמיר אפשטיין. האם האצילות מתחייבת ? גישה אבחונית - טיפולית ללקוי קשב וריכוז: ד"ר נויה ספקטור. ליקוי בקשב חזותי - גורם אפשרי לשכיחות היתר של דיסלקסיה בילדים עם ADHD: אורן לם. התמודדות עם מסיחים במטלה ראיתית - מוטורית בילדים עם ADHD: פרופ' שרגא הוכרמן. "הדיאלוג המודע" ככלי טיפולי בילדים ונוער עם ADHD - מראות וקולות מן החדר הטיפולי: ד"ר שולמית מילך רייך

 

מאמר מאת סימה וד``ר דוד יגיל המפתרסם בפורום "לקויות וזכויות ADHD" באתר תפוז. המודל הטיפולי המוצע כאן, הינו מודל של טיפול משולב: פסיכו-נוירו-תרפויטי, אשר מיועד לסייע לילד לשקם הן את תפקודיו הקוגניטיביים והן את מצבו הנפשי. טפול זה מצריך גישה אינטגרטיבית מצד המטפלים בילד ולא מטפלים הרואים בביופידבק כלי טפולי שניתן ליישום באופן טכני. ראוי שהמטפלים יהיו בעלי ידע מקצועי במיגוון של שיטות וכלים טפוליים: טפול באמצעות משחק, אומנויות, Story telling, טפול קוגניטיבי, התערבויות פסיכודינאמיות, דמיון מודרך, וטכניקות של ביופידבק ונוירותרפיה.

 

מאת: מיכל כץ פסיכולוגית , מנהלת מכון יונתן לאבחון וטיפול בהפרעות קשב התנהגות ולמידה, ודרורית גיל פסיכולוגית קלינית. מתפרסם באתר 0-5 שצויין כאן בעבר (www.0-5.co.il). המדריך מפרט בצעדים ותהליכים הצעה לבניית קשר טיפולי ויחסים הדדיים במקרים בהם יש מורכבות ורגישות רבה סביב שילובו של ילד בעל צרכים מיוחדים בבית הספר. במדריך מודגשת החשיבות של מציאת case manager - איש מקצוע (פסיכולוג בד"כ) לתפקיד "קברניט עם ראש גדול" ואת מהות התפקיד החשוב הזה בתהליך.