מקורות

מאמר חדש שכתב ד"ר גידי רובינשטיין באתר הבית שלו (http://giditherapy.com) לרגל חג העצמאות בעקבות דיון סוער שהתקיים בפורום פסיכותרפיה שבניהולו על הקושי של בוגרים לעזוב את בית הוריהם. המאמר כולל ציטוטים נבחרים מהפורום ותקציר ממצאי מחקר חדש על חמשת הגדולים וקשרם להפרעת אישיות תלותית.

 

אתר מינוסטרס מציע תוכנית לעזרה עצמית להתמודדות עם חרדת בחינות. האתר אינו עוד אתר מידע אודות חרדת בחינות ומאפייניה (אתרים רבים כאלו מצויים בארץ ובעולם), אלא אתר ייחודי המציע תוכנית הדרכה אינטראקטיבית: בתוכנית זו המודרך מאבחן את מאפייני חרדת הבחינות שלו, לומד להכיר את שורשי החרדה ודרך היווצרותה ומתרגל רפרטואר כלים רחב (הנשענים על תפיסה קוגניטיבית-רגשית-פיזיולוגית) להתמודדות עם חרדה זו. התוכנית מתקדמת עם המודרך שלב אחר שלב על פי צרכיו וסגנונו. במהלך התוכנית, המודרך מקיים קשר דרך האינטרנט עם מנחה המלווה אותו. התוכנית מיועדת לתלמידי תיכון וסטודנטים הסובלים מחרדת בחינות ומבקשים לעזור לעצמם, אך אינם רוצים או אינם יכולים לפנות לטיפול פרטני פנים אל פנים. התוכנית ניתנת בתקופה זו ללא תשלום להוציא תשלום סמלי של 30 ₪ עבור משלוח "ערכת אימון אישי" הכוללת תקליטור הדרכה ומד-חום (לצורך אימון במשוב ביולוגי פשוט להתמודדות עם לחץ), הנשלחת לביתו של המודרך. ארבעה אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש (קבוצת משב) חברו יחדיו למיזם זה ועומדים מאחריו: ד"ר דני חמיאל, זהבה לונטל, אודי גל וצימרמן יעקב (צימי).

 

ד``ר לאוניד קיקנזון כותב על תופעת ``סרבנות בית ספר``, במטרה לעזור להורים בזיהוי ראשוני של הפרעות נפשיות העלולות להיות סיבה לתופעה זאת. מאמר זה מוקדש למשפחות של מתבגרים אשר מסיבות שונות התנתקו מהמסגרת הלימודית

 

מאמר זה יעסוק בתופעת ההתמכרות אצל מתבגרים מנקודת מבט פסיכואנליטית – כמאבק בין כוח הרצון למה שנחווה כצורך ("עז כמוות") של הגוף, כניסיון של הסובייקט למנוע את השתלטות היצר על יוצרו ולעיתים (ולרוב בו-זמנית) גם כביטוי לכניעה לו. ההתמכרות תידון כאן כמקרה פרטי של אחת מדרכי הדיאלוג הלא מודע שמנהל ה"עצמי" עם "הגוף" ועם "עולם האובייקטים" המופנמים וייצוגיהם במצב של דיס-אינטגרציה וחולשת ה"אני". מופיע באתר טריאסט-שריג

 

"פשרה", מונח לגיטימי בכל תחום אחר בחיים, נתפסת כמעט כמילה גסה כשמזכירים אותה בהקשר הרומנטי. כך טוען ד"ר גידי רובינשטיין במאמר בו הוא מנסה להעלות הסברים מה גורם לגברים ולנשים לדחות את מי שמעוניין בהם ולהימשך למי שדוחה אותם. נשמע מוכר? "קשה להשגה" הוא שם המשחק בעולמנו ההישגי...

 

תחושת יכולת המוגדרת כתפיסת הפרט את עצמו כבעל שליטה עצמית ובטחון עצמי מחד ואמון בחברה כבעלת משמעות וקיום פוטנציאל של תמיכה חברתית מאידך, הנה אחד מן המשאבים האישיותיים שנמצאו בספרות המחקר כבעלי משקל מכריע בהתמודדות עם אירועי חיים שליליים ומטלות חיים, כולל בהתמודדות עם גמילה מסמים. מחקר פעולה שמטרתו חיזוק תחושת יכולת בקרב נערים בסיכון לשימוש לרעה בסמים המוכרים על ידי שרות מבחן והיחידה לנוער וצעירים כלל תוכנית ההתערבות בת שני חלקים, מחנה הישרדות ומפגשים קבוצתיים (24 מפגשים). המדגם כלל שתי קבוצות, קבוצת מחקר - 17 נערים בגילאי 14-16 להם תיק אחד לפחות על שימוש בסמים וקבוצת השוואה של 17 נערים בעלי רקע דומה. שאלון הכולל את המדדים הבאים: תחושת יכולת, הערכה עצמית, דימוי עצמי, אופטימיות, אמון בקיומה של תמיכה חברתית ממשפחה וחברים, ואירועים טראומטיים הועבר לפני ואחרי ההתערבות. ניתוח שונות להשוואה בין ממוצעים בין קבוצת המחקר וקבוצת ההשוואה העלה כי מידת תחושת היכולת, דימוי עצמי, הערכה עצמית ואופטימיות גבוה יותר בקרב קבוצת המחקר לעומת קבוצת ההשוואה לאחר ההתערבות. בנוסף, חלה ירידה מובהקת במשתנים הללו (למעט אופטימיות) בקרב קבוצת ההשוואה המצביעה על כך שהתערבות בגיל ההתבגרות בקרב נערים בסיכון היא קריטית.

 

אתר זה מיועד למתבגרים שמרגישים בודדים ושאינם מרוצים ממערכות היחסים שלהם עם אחרים בסביבתם. מטרת האתר היא להגביר את מודעות המתבגר לגבי תופעת הבדידות ולהציע לו אמצעי תקשורת אלטרנטיבי שיכול לאפשר לו להתנסות בקשרים חיוביים ותומכים באינטרנט. ההתנסות בקשרים באינטרנט מיועדת להעניק למתבגר מעין חוויה מתקנת שתתן לו ביטחן עצמי בכדי לצאת אל החיים הרגילים ולהתנסות גם שם בחוויות חיוביות דומות. ניתן למצוא באתר זה הסברים תיאורטיים לגבי מהות הבדידות ואיך תקשורת באינטרנט יכולה לסייע לנערים שמרגישים בודדים. בנוסף, האתר מדגיש את החשיבות של שימוש נבון וזהיר באינטרנט בכדי להפיק את המקסימום מיצירת קשרים חברתיים און-ליין. האתר כולל גם פורום דיון שיכול לשמש כמקום מפגש בין מתבגרים ולהתנסות באינטראקציות חברתיות. יש גם קישורים לפורומים וחדרי צא'ט שקיימים באינטרנט.

 

אייל בוחן את מאפייניה של תקופה זו תוך התמקדות במפגש הטיפולי הייחודי בין המטפל לבין מטופל מתבגר הדורש מהמטפל יצירתיות, גמישות ווירטואוזיות בלתי מבוטלת. הרפרט ממסגרת סמינר תואר שני בהנחיתו של פרופ' שמשון רובין, פסיכותרפיה של הילד, בשנה"ל תשס"ג - 2002-2003 באונ' חיפה.

 

נציג טיפול משפחתי מרתוני שנעשה בבית המטופל. הטיפול מוצע במקרים בהם המטופל צעיר (בגילאי 17-25) המתגורר עם המשפחה, מראה סימני אלימות נגד בני המשפחה ו/או סכנה אובדנית, לא מראה שום מוטיבאציה לטיפול ואינו מוכן להגיע לקליניקה. המודל כולל עבודת הכנה: מפגשים עם ההורים שנעשים במסגרת הקליניקה. שליחת מסרים בכתב מהמטפל ומההורים . הטיפול בבית נעשה ללא מגבלה של זמן ויכול להמשך מספר שעות עד יום. במהלך המפגש עולים הקונפליקטים המשפחתיים ונפתח פתח לתהליך של שנוי. יוצגו שני מקרים, המדגימים את תהליך הטיפול, מקרה אחד של שני אחים יוצג באריכות ומקרה שני בקצרה. המאמר פורסם "בענין משפחתי" בטאון האגודה לטיפול משפחתי ב-6/03

 

case מתוך יומני שדה המתאר מפגש בין נערה מנותקת שעזבה את בית הספר ושבה ללימודים לאחר מפגש בן חמש שעות עם אנתרופולוג יישומי.

 

האתר כולל מידע על הסרט עצמו וכן ריכוז מידע מפורט ומעודכן למחנכים ומטפלים אודות הנטייה החד מינית הן מבחינה מחקרית והן מבחינה הלכתית.

 

להומואים, לסביות, בי, טרנס וגם למתלבטים/ות חשוב מאוד שהמטפלים והמטפלות שלהם יקבלו אותם כמו שהם. לראשונה בישראל הוקם צוות מטפלים גיי-פרנדלי (ידידותיים לקהילה ההומו-לסבית) המציע יעוץ וטיפול פסיכולוגי באוירה חיובית ותומכת ובמחירים נוחים. לפי חברי 'צוות מטפלים', ביטוי עצמי אותנטי - בכל נושא שהוא - יכול להתאפשר אך ורק באוירה בלתי-שיפוטית, חופשית מדיעות קדומות, חיובית ותומכת. בעינינו, טיפול מוצלח הוא כזה המאפשר למטופל או למטופלת לחוש כי הם מביעים עצמם באופן אמיתי וחופשי יותר, ואין זה משנה אם בסופו של טיפול הנטייה (או הזהות) המינית היא כזו או אחרת. ב'צוות מטפלים' מטפלים ומטפלות מוסמכים מכל רחבי הארץ (פסיכולוגים, עו"סים, מטפלים בתנועה ובאומנות), בעלי ידע מקצועי רב ונסיון בעבודה עם חברי/ות הקהילה. מטופלים ומטופלות אשר פנו אלינו לטיפול הגיעו עם מגוון רחב של נושאים המעסיקים אותם, לאו דווקא עם שאלות של יציאה מהארון או קבלה עצמית. בין נושאים אלו: יצירת זוגיות ושמירתה, הורות הומו-לסבית, קשיים רגשיים, דכאון וחרדות, הגשמה עצמית, התמכרויות ועוד.