מקורות

ההבחנה המקובלת בין חרדה ודיכאון נעשית על ציר הזמן: האדם החרדתי חושש מפני מה שיתרחש בעתיד, בעוד האדם הדיכאוני משוכנע שאם היה רע בעבר, יהיה רע גם בעתיד. במאמר זה ננסה להקיף את קווי הדימיון והשוני בין שתי התופעות ולאפיין את השילוב שביניהן. מתח, חוסר מנוחה,קשיי ריכוז הנובעים מדאגה,פחד שדבר נורא עומד להתרחש ופחד לאבד שליטה הם, עפ"י DSM-V, אזורי החפיפה בין הפרעות חרדה ובין דיכאון. שילוב בין תרופות SSRI/SNRI וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא טיפול הבחירה הראשון ובחלוף המצב האקוטי ניתן להוסיף טיפול פסיכודינמי וטיפול עצמי תחזוקתי.

 

במהלך חייהן של נשים, מתרחשים שינויים הורמונאליים-פיזיולוגיים המלווים לעיתים גם בשינויים נפשיים. Reproductive Psychiatry, הוא ענף בפסיכיאטריה העוסק בקשר, שבין השינויים ההורמונאליים לאורך חיי האישה, לבין הפרעות נפשיות, לסוגיהן. זהו תחום בו עוסקים פסיכיאטרים וגינקולוגים תחת קורת גג אחת. ישנה קבוצה של נשים שמתאפיינת ברגישות רבה לשינויים הורמונאליים, אשר בעקבותיהם חלים שינויים נפשיים. בקבוצת נשים זו ניתן להבחין בהפרעות נפשיות, שאופייניות לארבע תקופות עיקריות בחיים: במחצית השנייה של המחזור החודשי, כלומר בתקופה הקדם ויסתית, במהלך ההיריון, לאחר הלידה ובתקופת גיל המעבר.

 

הפרעת קשב והיפראקטיביות גורמת לסבל ולנזק רבים בכל תחומי החיים כאשר אינה מטופלת. ככל הידוע לרפואה עד כה, לצד הטיפול הפסיכולוגי אין מנוס גם מטיפול תרופתי, כיוון שמדובר בהפרעה אורגנית, כלומר הפרעה הנובעת משינויים במבנה המוח ובאופן תפקודו, גם מבחינה כימית. לאחר 50 שנה של שימוש בתרופת הריטאלין פותחה נגזרת מתקדמת שלו בשם קונצרטה, המשפיעה משמעותית לאורך שעות רבות יותר וכרוכה בפחות תופעות לוואי. לאחרונה עלה שוב שמה של קונצרטה בהקשר של תאונות הדרכים, היות ונמצא קשר מובהק בין הפרעת קשב לתאונות דרכים וכן נמצא, כי טיפול תרופתי יעיל מפחית משמעותית את שכיחות תאונות אלו

 

המאמר דן באשפוז של מטופלים גבוליים במצבי רגרסיה, ובמיוחד באשפוזם של מטופלים העוברים רגרסיה כזו במהלך טיפול. יודגשו 1) נושאים התפתחותיים לא פתורים שמתפתחים במהלך טיפול ודורשים יותר תמיכה מזו המתאפשרת מחוץ לבית חולים; 2) פונקציות מועילות שאשפוז יכול לספק עבור המטופל והמטפל כאחת; 3) הקשיים הקאונטר-טרנספרנסיאליים של המטפל ורגישויותיו שעשויים להתבטא יותר כשהמטופל מאושפז; 4) קשיים קאונטר-טרנספרנסיאליים של הצוות האשפוזי שתורמים להתנהגויות רגרסיביות הרסניות של המטופל, ולעתים קרובות עשויים להפריע לעבודתו של המטפל עם המטופל; 5) בעיות אדמיניסטרטיביות ובעיות של הצוות ב-Setting של בית החולים שיכולות לעורר או להפריע לפתרון הנושאים שהובילו לאשפוז. סיכום מאמר המופיע באתר מכון סאמיט Adler G. (1978). Hospital management of borderline patients and it's relationship to psychotherapy. In: p. hartocollis. (ed.), Borderline personality disorders: The concept; the syndrome; the patient. Pp. 307-323. New York: International Universities Press.

 

סיפור חיים על חיים בצל מחלת נפש והתמודדות עימה. כולל קטעי וידאו מחשיפות בתקשורת.

 

מה עושים בני אדם שמנסים להתמודד במסגרת של תחרות עם סטודנטים אחרים בחוגים לפסיכולוגיה או למנהל עסקים ומתקשים לעמוד בתחרות? מה עושים אנשים שמנסים להתמודד עם שעות עבודה ארוכות או עם תחרות במקום העבודה? איך אפשר להצליח להתמודד עם הציפיה של החברה שבה אנחנו חיים שאנחנו נהיה כל הזמן ברמת תפקוד מקסימלית? מתוך אתר "thingsonmymind" יש כל מני דרכים ואחת מהן, שדווקא מקובלת אצל סטודנטים, היא להשתמש באופן קבוע בתרופות שונות שניתנות בדרך כלל לאנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD). כמובן שמדובר כאן באנשים שאין להם הפרעות קשב וריכוז, והם לרוב מתפקדים בצורה לא רעה בכלל בחיי היומיום, אבל בגלל סיבות פסיכולוגיות ולחצים חברתיים הם מרגישים שהם לא מתפקדים מספיק טוב. אז הם לוקחים באופן קבוע תרופות כמו ריטלין (Ritalin) ו- אדארל (Adderall) , שהם בעצם סוג של סטימולנטים בתקווה שהתרופות יסייעו להם לתפקד טוב יותר ולא לאבד ריכוז או לרדת בתפקוד. בארצות הברית גם יש טרנד שבו אנשים שמרגישים חסרי אנרגיה בזמן העבודה, משתמשים בתרופה בשם Provigil, שמיועדת לאנשים שסובלים מנרקולפסיה (התקפי שינה פתאומיים).

 

ממצאי מחקר עדכני שפורסם בכתב העת The Lancet השוו בין 12 תרופות נוגדות דיכאון והגיעו למסקנה שציפרלקס (Escitalopram) ולוסטראל (Sertraline) אמורות להיות כנראה ברירת המחדל הראשונה למצבי דיכאון מאג'ורי. התקציר מתאר את עיקר הממצאים כולל טבלת השוואה בין התרופות השונות. (מתוך סקירת מאמרים שפורסמו בכתבי עת באתר www.psychologia.co.il)

 

הרצאה ניתנה ביום העיון "תחלואה כפולה בפתח המילניום השלישי" – בבית החולים אברבנאל. "קראתי להרצאה שלי "בין medication לבין self-medication" על מנת לדבר על האדם שאנחנו פוגשים במחלקה לתחלואה הכפולה. ארצה לדבר על מה שקורה בתווך בין הסמים שהאדם מספק לעצמו על מנת להפחית את מכאוביו, לבין התרופות שאנו נותנים לו כדי להפחית את סבלו. התמונה שאציג בפניכם היום היא הפרופיל של חולי הנפש המכורים לסמים... בהרצאה זו אציג את ההיבט האישי ואת האינטראקציה הבין-אישית, כפי שהיא משתקפת בפסיכותרפיה עם חולה פסיכיאטרי המכור לסמים". מאת ענבל שני.

 

טופס ההסכמה זה לטיפול תרופתי פסיכיאטרי מציג ומייצג נקודת מבט ביקורתית הן בנוגע לתרופות עצמן והן בנוגע לרקע לנתינתם, מתוך שאיפה להפוך את צרכניהם למושכלים יותר. רוב המשתתפים שקראו את הטופס, דווחו כי אף אחת מהנקודות בו לא הועלתה לדיון על ידי הרופאים המטפלים שלהם. הטופס תורגם מה- Journal of Humanistic Psychology.

 

שליש מהחולים הסובלים מ – Major Depressive Disorder לא יגיבו לתרופות נוגדות דיכאון וטיפולים פסיכותרפיוטים או יפתחו בהמשך עמידות. חולים מסוג זה, מוגדרים כ- Treatment Resistant Depression (TRD). כנגד זאת, למעלה מ-70% מהחולים מגיבים לטיפול בנזעי חשמל (ECT) כשהוא ניתן כטיפול אדג'ובנטי לטיפול התרופתי. אולם, ללא טיפול אחזקתי ב- ,ECT יחזרו למעלה ממחציתם תוך מספר חודשים למצבם הדיכאוני. קיים צורך במציאת פתרון נוסף, שיהיה בעל יעילות מתמשכת. טיפול יעיל מסוג זה, ניתן למצוא בגירוי הואגוס באמצעות קוצב Vagus Nerve Stimulator (.(VNS

 

צמח ההיפריקום מוכר מאות בשנים כבעל סגולות רפואיות. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצביעים על כך שתרופות המופקות מתמצית צמח ההיפריקום יעילות בטיפול בדיכאון קל עד בינוני במידה דומה לתרופות נוגדות דיכאון מקובלות. בזכות פרופיל הבטיחות הגבוה והעדר הסטיגמה המאפיינת תכשירים סינתטיים פסיכיאטריים, תרופות המופקות מצמח ההיפריקום יכולות להוות אופציה טיפולית נוספת בטיפול בדיכאון קל עד בינוני המלווה מחלות גופניות שונות )כולל מחלות נוירולוגיות(.

 

השימוש בנרטיב ברפואה מצוי עדיין בחיתוליו. הנרטיב שכיח יותר כטכניקה בפסיכולוגיה ובפסיכותראפיה, במיוחד בעת משברים. רופאים מורגלים יותר בשימוש בציור עץ המשפחה כמקור לדליית מידע גנטי ומידע לגבי מחלות במשפחה. ברפואת המשפחה השימוש בטכניקת הנרטיב בעייתי מפני שהוא דורש זמן, וזמן הוא משאב נדיר. רופאים המעוניינים להקדיש זמן רב יותר לחולה מסוים נוטים להזמינו לבקר במרפאה לראיון מיוחד בסוף היום, שבאמצעותו הם מקווים להגיע להבנה עמוקה יותר של הרקע והמקור לסימפטומים, ומידת הסבל או ההפרעה בתפקוד שהם גורמים. מופיע בקהילת "רפואת הנפש" שבאתר פסיכולוגיה עברית ברשת