מקורות

החינוך הפנימייתי לילדים ולבני נוער הינו אמצעי מקובל לחִברות של החוסים בהם ולהשגת מטרות שונות (ערכיות, חינוכיות, אינטלקטואליות, לימודיות, והגנתיות). בישראל החינוך הפנימייתי למתבגרים בגילים 18--12 נפוץ למדי בהשוואה למדינות העולם. קליטתם והסתגלותם של מתבגרים בפנימיות חינוכיות מעסיקות הן את הגורמים החינוכיים-הטיפוליים העוסקים בהכוונת החניכים לקראת היציאה מהבית לפנימייה והן את הגורמים השונים בתוך הפנימייה המעורבים במפגש עם המתבגר. אחד הקשיים המרכזיים נעוץ ללא ספק בעצם עזיבת המסגרת המשפחתית ובמשמעות הפסיכולוגית וההתפתחותית שיש לפּרֵדה ממערכת זו. תהליכים אלה מעוררים פעמים רבות קשיים הסתגלותיים שיש להם ביטויים רבים בתחומים החברתי, הבין-אישי, הלימודי ועוד. אחד הביטויים הקיצוניים לאי-ההסתגלות הוא עזיבת המסגרת הפנימייתית. מאמר זה מנסה לבדוק את התהליכים ההתפתחותיים-הפסיכולוגיים המרכזיים שהמתבגר עובר בתקופה זו בחייו, ואת השפעתם על השתלבותו בפנימייה ועל עולמו הפנימי. מאת תהליכים פסיכולוגיים אצל נוער עולה ביציאה לחינוך הפנימייתי מאת ד"ר יעקב יבלון, מנהל שפ"ח גן רוה ושפ"ח חבל יבנה. המאמר פורסם לראשונה ב"ביטאון לעובד החינוכי-סוציאלי" גיליון מספר 14 ניסן תשס"ה-אפריל 2005

 

נושא הערכת הסיכון לאלימות הינו תחום מתפתח בעולם מזה למעלה מעשור. קיימים היום בעולם כלים- מקצועיים, מובנים ומתקדמים לביצוע הערכות סיכון לאלימות, כולל כלים המתמקדים באלימות מינית, אלימות במשפחה ועוד. התוצאות המתקבלות הן מספריות ונותנות כלי תומך חשוב להערכה הקלינית.

 

אובדן בן במלחמה הוא, ללא ספק, אירוע טראגי, פתאומי וחיצוני. במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב-העת Death Studies, השתתפו 25 זוגות הורים שכולים ו-25 הורים לא שכולים, שמילאו את שאלון מיקום השליטה של רוטר ואת שאלון חוסר התקווה של בק. מיקום השליטה של ההורים השכולים ככלל ושל הנשים ככלל חיצוני יותר ורמת התקווה שלהם נמוכה יותר ובנוסף האמהות השכולות הן הקבוצה בעלת מיקום השליטה החיצוני ביותר ורמת התקווה הנמוכה ביותר. תוצאות המחקר נידונות, בין היתר, בהקשר מגדרי.

 

מספר מאמרים מאת ד"ר שאול נבון בפורום שלו בתפוז "ייעוץ פסיכולוגי במחלה" הנוגעים בהיבטים של הטיפול הנפשי בעת מחלה: התמודדות המשפחה עם מחלת הסרטן, חשיבותו של הטיפול הפסיכולוגי במחלה גופנית, מחלה גופנית ונכות – מודל חדש לטיפול פסיכולוגי, טיפול בהיפנוזה, היבטים רגשיים.

 

מאמר זה מסכם חוויות אישיות של המנחה בביקור בצפון בתקופת המלחמה ולאחריה ומציג מודל התערבות שנעשה עם מטפלים בזקנים בישובי הצפון. נערכו שני מפגשים שבהם דנו המטפלים בחוויות האישיות והמקצועיות שלהן בתקופת מלחמת לבנון השנייה וכן הוצעה "ערכת חירום פסיכולוגית" להתמודדות עם מצבי חירום

 

תגובה לכתבתה של אשרת קוטלר במסגרת התכנית "מדובר בתופעה: על גלולות האושר" ששודרה בערוץ 2 ב-30.8.06. בדברי הקישור של הכתבת יש נזק של ממש לציבור, נזק שעלול למנוע מרבבות אנשים הזקוקים לטיפול תרופתי לבקשו.

 

עו"ס האלה אבו עיד והפסיכולוגית דר' יעל וקנין ממעון "נופים" מגדל, בנו וחולקות עימנו מצגות המסבירות על המצב ומציעות איך להתמודד עמו, הן לאנשים עם מוגבלות שכלית (מצגת המתאימה גם לילדים) והן למבוגרים, בתקווה שיהיו לעזר בימים לא פשוטים אלו. המצגות בפאואר פוינט, צבעוניות ומשעשעות.

 

במאמר קודם הוצגו אפשרויות השימוש בהיפנוזה קלינית לצורך הכנת נשים לקראת לידה. מטרת עבודה זו היא תאור החוויה הסובייקטיבית של תמר, אשר תספר מנקודת מבטה על תהליך ההכנה והלידה האישית שלה המבוסס על המודל שהוצג במאמר הקודם. יתוארו שבעת מפגשי הסדנא והלידה עצמה על ידי תמר, ודברי מבוא של המחבר.

 

מצגות וחומר לעבודה בקבוצות מורות וגננות בצפון, לפתיחת השנה לאחר המלחמה. החומר מבוסס על חומרי שפ"י שפורסמו בנושא, ונערך ע"י מיכל שמש וענת עמית פישביין משפ"ח ק.אתא, בסיעור מוחות של צוות השפ"ח כולו.

 

ריכוז מקורות סיוע לילדים, הורים, צוותים חינוכיים ואנשי שפ"י לקראת החזרה למסגרות הלימודים בגנים ובבתי הספר. באתר השרות הפסיכולוגי החינוכי.

 

אנחנו כבר בשבוע השלישי למלחמה בלבנון, ומטבע הדברים, בשעות הטיפוליות עולים יותר ויותר תכנים הנוגעים למציאות החיצונית והפנימית בהתמודדות עם המלחמה. אחד ממטופליי עסוק מאוד לאחרונה ברגש הפחד, והוא לא לבד. להפך מהמצופה, ניסיוני מצביע על כך שככל שהמטופל סובל יותר מקשיים רגשיים, המציאות החיצונית (והמלחמה בכללה) תעסיק אותו פחות, לא משום שהיא אינה מפחידה, אלא משום שהשואה הפנימית שאיתה הוא צריך להתמודד לא מותירה לו שמץ של אנרגיה להתמודדות עם מציאות חיצונית קשה. ומצד שני, ככל שהמטופל בריא יותר בנפשו, המציאות החיצונית תתפוס חלק גדול יותר בפנורמה הנפשית שלו.

 

"אם רווקה בוחרת לבלות את זמנה בבדיקה וטעימה של בחורים שונים, זה ההווה שלה, שמשפיע על העתיד. ואם היא בוחרת לעבור לשלב הבא, בו מפסיקים להשוות ובוחרים, היא תאפשר לעצמה להקשיב לשעון הפנימי. בכלל, אולי אנחנו משחקים יותר מדי ב"בן לוקח בת ובת לוקחת בן". חומר למחשבה בעקבות רשימה של רווקה מוקפת נשואות במקלט"