מקורות

ממש מעבר לדלת, מאפשרת 'גריינדר', יישומון ההיכרויות מבוסס-המיקום למצוא מין מזדמן ולרוב אנונימי. בסקר אפליקציות משנת 2018 שנערך בקרב 200,000 משתתפים היא דורגה כאפליקציה הפוגעת ביותר באושר. האפליקציה ממכרת ולדעת משתמשיה היא זו המונעת מהם קשר זוגי. רבים אף הסירו והתקינו אותה מחדש. האם האשם הוא בטכנולוגיה? בפוסט שכתב מנתח פרופ' גידי רובינשטיין את הנזקים האפשריים, לרבות ההתמכרות ומקומה של הפסיכותרפיה בגמילה. אמנם האפליקציה מתוכננת כמכונת מזל, אך הקושי למצוא קשר זוגי ולשמור עליו היה קיים עוד הרבה לפני הפיתוח הטכנולוגי הזה.

 

קשר זוגי בין שני גברים טומן בחובו קונפליקט מובנה בין הצורך בביטחון לצורך בריגושים וגיוון. על פי מחקרים רבים בנושא, הממצאים מצביעים על עדיפות של קשרים מונוגמיים - אז למה בכל זאת נדמה שחצי מההומואים התפוסים מנהלים זוגיות פתוחה? פרופ' גידי רובינשטיין נכנס בעובי הקורה המונוגמית

 

עד עתה, הספרות המתחקה אחר החוויה הבית ספרית של נוער לסבי, הומוסקסואלי וביסקסואלי (להט"ב) בישראל ובמדינות מערביות אחרות התמקדה במידה ניכרת במצרף של גורמי סיכון, בעוד שגורמי חוסן פנימיים וחיצוניים המסייעים למתבגרים להט"בים להתמודד ביעילות עם בריונות הומופובית בין כותלי בית-הספר, זכו להתייחסות מחקרית מועטה בלבד. על-מנת לגשר על פער זה, החוקרים ערכו מחקר איכותני המתבסס על ראיונות עומק מובנים למחצה עם עשרים תלמידים הלומדים בחטיבה העליונה ומגדירים עצמם כלהט"בים. ממצאי המחקר והשלכותיו מדגישים את מרכזיותם של גורמי חוסן סביבתיים בחייהם של בני-נוער להט"ב. אלה אשר רגישים לצרכיו הייחודיים ומסייעים לו לפתח ולחזק מנגנוני התמודדות תוך-אישיים ובין-אישיים עם גילויי הומופוביה במרחב הבית-ספרי. המחקר נערך ע"י אייל בן עמי, ופרופ' רחל ארהרד, אשר מילאה את תפקיד ראש המגמה לייעוץ חינוכי בבית-ספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב וראשת היחידה למחקר ופיתוח בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך. כיום מכהנת כיועצת נשיא האוניברסיטה לשוויון מגדרי ולמניעת הטרדות מיניות. המאמר בדפוס ועתיד לראות אור בכתב העת האקדמי אשר משמש כאכסניה מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת למחקר בתחום ההומוסקסואליות- Journal of Homosexuality

 

הנושא עולה על סדר היום המקצועי בתל-אביב-יפו במתכונת של "שולחן עגול" בו משתתפים רפרנטים מגופים מקצועיים האמונים על סוגיה זו: השירות הפסיכולוגי-חינוכי (שפ"ח), הפיקוח על הייעוץ החינוכי בחינוך העל-יסודי בעיר תל-אביב-יפו, משרד החינוך, גורמי רווחה וארגונים של הקהילה הגאה – "חוש"ן", "איגי" והמרכז העירוני לקהילה הגאה בתל-אביב. סקירת ספרות זו היא בגדר ניסיון ראשון למפות את שדה המחקר באשר לחוויה הבית-ספרית של מורים ומורות להט"ב. החלק הארי של המחקרים בנושא זה נערך בשלוש מדינות מערביות: אוסטרליה, ארה"ב וקנדה, בעוד שבישראל, נערך מחקר אחד בלבד ברמת התזה, בביה"ס לחינוך, באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 2005, אולם המחקר לא פורסם במאגר הספריות אלא בכתבה בעיתון הארץ. הקורפוס המחקרי אודות החוויה הבית-ספרית של מורים ומורות להט"ב, מצריך ראייה רחבה, ורב-מימדית המאפיינת יותר מכל את המודל המערכתי-אקולוגי של ברונפנברנר. ע"פ מודל זה, מצבו של האינדיבידואל –הפיזי, הרגשי, המנטאלי, ההתנהגותי והכלכלי, נגזר מיחסי הגומלין בינו לבין הסביבה על כל היבטיה. לבד מזאת, מחקרים מראים כי בהתייחס לאוכלוסייה הלהט"בית, ראייה הוליסטית ואינטגרטיבית על בית הספר כישות ארגונית ייחודית, הינה קריטית לשם הבנת גורמי הסיכון וגורמי החוסן המשעתקים ומעודדים את תופעת הלהט"בפוביה או לחילופין מפחיתים אותה/ מאמר זה כלול שלוש מערכות, החל מרמת המקרו-סיסטם –חוקים ומדיניות כלפי אוכלוסייה הלהט"ב בכלל ובהתייחס למורים ולמורות להט"ב בפרט. עבור, לרמת המזו-סיסטם:– מערכת החינוך ובתוך כך, בתי-הספר וכלה ברמת המיקרו-סיסטם – ליבת הדילמה בחוויה של מורים להט"ב –לצאת או לא לצאת מהארון בפני מעגלים שונים בבית-הספר, לרבות תהליכים תוך-אישיים ובין-אישיים עם משלימי התפקיד.

 

מאבדים עצמם לדעת - זה מה שהגייז כותבים על עצמם, פורסם באתר גייז "נחשב" המאמר הבא, אודות התאבדות בקרב הומוסקסואלים, פורסם באתר גייז "נחשב" ביולי אשתקד. אמנם המאמר מסביר את התופעה בהומופוביה, בחוסר התמודדות של הפרט (לעומת התמודדות, כביכול, של הכלל), ועוד כהנה וכהנה הבלים רווחים. אבל הפעם, בצעד אופנתי, החלטתי לנקוט ב"לא נגענו", ולתת לדברים לדבר בעד עצמם. ההדגשים בגוף המאמר הם שלי (ההדגשים במקור הוטו לכתב איטליקס): שימו לב לדפוס החוזר על עצמו במערכת המשפחתית ולסימפטומים . רוני שור.

 

דף מידע רשמי שמופץ ע"י שירותי היעוץ לסטודנט של אוניברסיטת פלורידה בהפקת ארגון הפסיכולוגים האמריקאי (APA) ובו תשובות פשוטות לשאלות נפוצות בנושא נטייה מינית. מתוך אתר "פסיכולוגיי".

 

המאמר הנוכחי מנסה להיכנס לעולמם של זוגות של גברים שנמצאים בפרשת דרכים בה הם צריכים לקבל החלטה על ההורות. מטרת המאמר היא לעסוק בהיבטים האישיים, הזוגיים, במערך הגומלין המתהווה ביניהם, והאופן בו ניתן ליצור שינוי.

 

תקציר עבודת תיזה איכותנית שכתב אלון אורן. המחקר בוחן את ההבניה החברתית של מודל ההורות המשותפת (Co-Parenting) עם אישה, בקרב זוגות של גברים.

 

מכתב תשובה לטענות שהושמעו כנגד מצעד הגאווה בירושלים 2006, וניתוח האפקט הפסיכולוגי שלו. מתוך אתר פסיכולוגיי החדש hebpsy.net/gay

 

שירות טיפולי מסובסד באגודת ההומואים הלסביות הביסקסואלים והטרנסג'נדר בישראל, שמשרדיה בת"א

 

INET - היא קבוצת דיון בינלאומית מבוססת דוא"ל בנושאי נטיה מינית וטרנסג'נדר.

 

פרופיל הארגון פסיכולוגיי