מקורות

הדרכה היא התהליך שבאמצעותו מכשיר המטפל המנוסה את המטפל הצעיר למעשה הטיפולי. מאחר שהמכשיר הטיפולי הוא המטפל עצמו מערב תהליך הכשרתי זה יסודות של לימוד, חינוך ועיצוב. זהו תהליך מורכב ומלא סתירות - כמתבקש מכך שהמעשה הטיפולי עצמו רב ממדי, מורכב ומסובך

 

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את התקשורת הטיפולית ואת המכשולים והפתרונות העומדים בדרך ליישומה, בקרב מטפלי שיאצו. לשם כך, הוחלט להתמקד בניתוח פרשני איכותני של חוויית מטפלי השיאצו, את ההיבטים האלו. השתתף מדגם של שמונה מטפלים בעלי ניסיון של למעלה מחמש שנים, כולם עברו ראיונות עומק שכללו בתוכם שאלות פתוחות למשיכת מידע לגבי תפיסתם של המרואיינים את התקשורת הטיפולית ומשחקי תפקידים, למשיכת אופן יישומה בפועל. שיטת ניתוח הנתונים שנבחרה, הייתה תיאוריה מעוגנת שדה ומניתוח הנתונים, עלו שלוש תמות ראשיות והם: "אמונות גרעין לגבי ההוליזם והתקשורת הטיפולית", "פערים ביישום ההוליזם לנוכח קשיים אישיים במימוש התקשורת", "היעדר הבנה מלאה למצבו של החולה כביטוי לפערים ביישום התקשורת". תמות אלו נמצאו קשורות אחת לשנייה והן הביאו לביטוי את האופן בו היעדר מיומנויות תקשורתיות, מתבטא לנוכח מצבים רגשיים, ביישום טיפול השיאצו. נמצאה רלוונטיות לבחינת ממצאים אלו גם במקצועות אחרים ברפואה המשלימה וכמו כן, גם במסגרות שאינן משקפות את הממסד הרפואי והודגשה החשיבות בהרחבת תוכניות הלימוד, לכלילת מיומנויות לניהול רגשות, באוריינטציה ממוקדת חולה.

 

מה לא נכתב על תקופת הגיל בין שנה וחצי - וגיל שנתיים וחצי בחיי הפעוט?! מומחים הכתירו תקופה זאת כ" גיל שנתיים הנורא " ואף הזהירו את ההורים מפני מה שמחכה להם כשהפעוט יתחיל להפגין עצמאות. הרבה הורים מרגישים חסרי אונים, ובמוחם מתרוצצות שאלות כמו: מה זאת עצמאות אצל ילדים?מה קורה לילד ומה הוא מרגיש בתקופה זו? למה חשוב לעזור לפעוט לממש את רצונו העז לעצמאות? איך אפשר לעזור לילד ברצונו להיות עצמאי ומובדל מהוריו? מה עושים ואיך מתמודדים עם הסרבנות, התקפי הזעם והבכי האופיניים לגיל השנתיים? המאמר מנסה לענות על שאלות אלו ולתת טיפים ועצות להתמודדות נכונה.

 

מאמר זה הוא תקציר (במילים) והרחבה (בנושאים) של דברים שנאמרו בריטריט של 'אפק' בנובמבר 2006. נושא הריטריט היה 'מעון'. שתי הנחות עומדות בבסיס המאמר. אחת, שהאובייקט המתוכנן, 'בית', או 'מעון' לצורך העניין, הוא גם אובייקט וגם ייצוג של תהליך. תהליך העיבור, התכנון, הבניה והשימוש של 'האובייקט המעוני' הם חלק בלתי נפרד ממנו עצמו. ההנחה השנייה היא שהאובייקטים האדריכליים המקיפים אותנו, בכל קנה מידה, מהקטן, המיטתי והחדרי, ועד לגדול מאד: העיר והנוף הבנוי, יותר משהם תוצרים של תכנון-מונחה-מציאות, הם התגלמותם (גם במובן ה'גולם'י) של תהליכים קבוצתיים וארגוניים, על מרכיביהם הסמויים והגלויים. התפרסם בכתב העת קו אפק, גליון 8, נובמבר 2007.

 

בימים האחרונים מופיעים אזכורים בכל מני ערוצי תקשורת למחקר חדש הטוען שפסיכותרפיה ברשת היא דרך אפקטיבית לטיפול בדיכאון. במחקר שפורסם ב 22 באוגוסט בעיתון הנחשב Lancet, בדקו ד"ר קסלר ושותפיו את היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר מועבר על ידי פסיכותרפיסט בזמן אמת באמצעות האינטרנט. המחקר הראה שבהשוואה לטיפול סטנדרטי רגיל על ידי רופא משפחה, השילוב של טיפול קוגניטיבי התנהגותי באמצעות הרשת יחד עם טיפול רופא משפחה מוביל לעליה משמעותית בשיעור ההחלמה מדיכאון גם בטווח של 8 חודשים מתחילת הטיפול.

 

תפיסת רשת האינטרנט כמסגרת חברתית היא שינוי מהותי בתולדות הרשת. תכונות היסוד של הרשת, אנונימיות וספונטניות, מזמנות יחסי גומלין וולונטריים; השותפים להתקשרות ברשת נכנסים לשיח המקוון בלי הגבלה. סביבת הרשת מעודדת גם שוויוניות, מעצם היותה זירה שאין בה יכולת כפייה והטלת מרות בין הצדדים. יש הרואים בתופעה זו מהפכה של ממש, ומכנים את הידע המוסף הנוצר של הקולקטיב, הנמצא מחוץ לבינה של הגולש הבודד, "אינטליגנציה קולקטיבית". במאמר זה אנסה להראות כי ההמשגה "אינטליגנציה קולקטיבית" אינה במקומה.

 

מאמר הכולל דיון עקרוני בשאלה האם שמאל וימין בחברה הישראלית יכולים ללכת יחדיו אחרי כל כך הרבה שנים של איבה, של פעולות כוחניות זה כלפי זה. בחלק השני של המאמר פואמה של שמאל וימין הבאים לטיפול זוגי אצל המטפל הממושקף. בחלק השלישי מתקיים דיון ובו הצעות לפיתרון על ידי טיפול במאבקי כוח אלו באמצעות ראייתם כפעולות של אקטניג אאוט מן העבר ההסטורי העכשווי והעבר הרחוק המיתולוגי. המאמר מציע תהליך טיפול לריפוי הכאב שיוביל לאפשרות לשלב זרועות למען שלום בין שמאל לימין שיוביל לרעיונות חדשים לשלום עם שכננו הערבים מחוץ ועם אזרחי ישראל הערבים מבפנים.

 

התגובה הראשונה של מי שקורא את הכותרת וחושב על נישואים במחצית השנייה של החיים היא, מה העניין? מה המיוחד בנישואים במחצית השנייה של החיים. הרי מה שהיה הוא מה שיהיה , מה שהיה בנישואים במחצית הראשונה של החיים הוא אשר יהיה בנישואים במחצית השנייה.

 

הגליון עוסק הפעם בפסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית. ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי ארוך טווח כתהליך תומך ביישום שינוי תעסוקתי; תיאור של מאפיינים של ייעוץ קריירה קבוצתי - מסקנות מעבודה מעשית; אבחון פסיכולוגי ופסיכיאטרי בהערכת כשירות נהיגה במרב"ד; הפסיכולוגיה התעסוקתית "עולה על מדים"

 

מאמר באתר פסיכולוגיה של קרן ופרופ' אורן קפלן אשר סוקר היבטים פסיכולוגיים הקשורים למחלת הסרטן וההתמודדות איתה מצד חולים, בני משפחה ומערכות הבריאות השונות, וכולל סקירה ספרותית בנושאים שונים בתחום זה: מצוקה נפשית במחלת הסרטן, טיפול תמיכתי של צוות המרפאה המטפלת והמערך הפארה-רפואי, טיפול פסיכולוגי מונע, דפוסי התמודדות עם מחלת הסרטן, פניה לטיפול פסיכולוגי ועוד. כמו כן מצורף עמוד מידע עם קישורים לאתרים ומאמרים שמתמקדים בתחום הטיפול והתמיכה בחולי סרטן ומשפחותיהם.

 

האמנויות פותחות דלת, מאפשרות הצצה לעולם הפנימי שלנו ומזמינות אותנו למסע שם. המסע יכול להיות לא מכוון, אבל יכול להיות בהתכוונות ללכת לשם מבלי לדעת כיצד זה קורה. החוויה מאפשרת לנו להתייצב בפני עצמנו לנוכח היקום [ או הקבוצה] לחוות את עצמנו מבלי לדעת , להיות האובייקט האמנותי , להיות התוצר שיצרנו . קרל יונג מתאר את תהליך האינדיבידואציה כתהליך של יצירה, שבו אדם יוצר את עצמו, את אישיותו ואת חייו מתוך דיאלוג מתמשך בין המודע ללא מודע . עד כמה אנשים מודעים לים הגדול, הרחב והאינסופי שבתוכם.

 

אבחן את תפיסת העצמי המשתקפת בסיפור הקצר של הסופר הארגנטינאי הגולה חוליו קורטזה (1914-1984) אקסולוטל לאור התיאוריות הרלוונטיות של פרוייד וקריסטבה. הסיפור עוסק במבטו של מבקר באקווריום בפריז ההופך להיות החיה בה הוא מביט. אראה בסיפור זה עדות לעצמי השסוע המופיע כסימפטום, על פי פרוייד, או כעדות לעצמי בתהליך שאינו פיצול דיכטומי אלא הוויה תהליכית ע"פ קריסטבה.