מקורות

"אפס עד 15" – מאגר מטפלים ומידע לאיתור בעיות התפתחות אצל ילדים. האתר מלווה את התפתחות הילד מיום לידתו עד גיל הנעורים. האתר צמח מתוך זיהוי הקושי שיש להורים ולמטפלים, בהשגת מידע ממוקד בנושא התפתחות ילדים ובעיקר בנושא "ילדים עם צרכים מיוחדים".

 

הרקע להקמת המרכז: בשנת 1985 נפגשו באקראי שתי פסיכותרפיסטיות באירוע של שדולת הנשים. השתיים גילו שיש להן חזון משותף – להקים מרכז לטיפול נפשי פמיניסטי לנשים. הן פעלו למען הגשמת החלום, ואירגנו אסיפה של נשות מקצוע בתחום בריאות הנפש שהיו מעונינות לשלב גישה פמיניסטית בעבודתן ויחד הן ייסדו את מרכז הייעוץ לאשה.

 

בחברה המודרנית, תפקידם של אנשי בריאות הנפש לטפל בתחושות מצוקה של האדם המביע אותן בצורות שונות ומצוקות הקשורות לאינטרנט בכלל זה, אולם ייחוס הגורם הישיר למצוקה לטכנולוגיות האינטרנט אין לו בינתיים על מה להסתמך. ל"התמכרות לאינטרנט" לא הוגדרו עדיין קריטריונים קליניים או סממנים פתולוגיים; היא איננה נחשבת כהפרעה נפשית ואיננה מוכרת כמחלה על ידי המערכת הרפואית. נשאלת השאלה: כיצד מובנה מוצג דימוי ההתמכרות? אילו כוחות חברתיים פועלים לעיצובו ולטיפוחו?

 

המאמר מציע דיון פסיכואנליטי וספרותי בפונקציות אותן ממלא החלום, הן כחוויה אקטואלית, והן כפי שמשתקף ביצירה ספרותית, בהתהוות מושג העצמי. דיון זה נעשה באמצעות עיון תלת-רובדי בבלדה 'האסופי' לאלתרמן, ומתייחס אל המרחב שבין השיר, החלום והחלום האינטר-טקסטואלי (זה המופיע בתוך השיר) כמרחב להתהוות עצמי נרטיבי והיסטורי. הבחירה לדון בחלום כפי שמשתקף בטקסט שירי מתבססת על ההכרה בדיאלוג ההולך ומתהווה בין הדיסציפלינות השונות- הספרות והפסיכואנליזה . המאמר אינו מתיימר לערוך ניתוח פסיכואנליטי לחלום המופיע בשיר, אלא להתייחס אליו כאל אמצעי מבע, ולעמוד על המשמעויות השונות שעשויות להיות להופעת החלום בשיר, הן כתופעה פסיכולוגית והן כתופעה ספרותית. המונח 'עצמי היסטורי' מתייחס לעובדות הקונקרטיות המבנות את העצמי. אולם, כשאנו מדברים על עברינו, אין אנו מביאים בהכרח את העצמי ההיסטורי, אלא את מה שמכונה 'עצמי נרטיבי', זה הנוצר במהלך השיח (גלדמן 2006). פסיכולוגים שונים וביניהם ספנס, הציעו להתייחס אל משמעויות האירועים מהעבר כאל תמונות זיכרון שאינו זיכרון צילומי תיעודי אלא צילום של תמונות מטפוריות או מטאפורות מופשטות בהן משולבים ייצוגים מגמתיים של העבר . תמונות אלו הן מעין תמונות חלום, הנבנות בשתי רמות של העצמי: בעצמי הילדותי שהוא למעשה הקרוב ביותר למקור ההיסטורי שלהן, ובעצמי הבוגר. כשתמונות אלו מועברות למילים, הן הופכות לשפה שונה והמדיום הלשוני מעצב אותן מחדש.

 

אתר חדש לאיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, ובו הודעות על ימי עיון, אירועים, מאמרים ועבודות של בוגרים, וכן אפשרות לדיונים ותגובות באתר החדש.

 

מרכז ויניקוט בישראל מוקם על מנת ליצור מקום שייוחד ללמידת החשיבה הוויניקוטיאנית, הפוסט-ויניקוטיאנית והעצמאית (independent) תוך שימת דגש על הרלוונטיות שלהן לפסיכואנליזה של המאה ה-21.

 

מאמרים לאנשי מקצוע מפרי עטם של המטפלים בת.ל.מ. בנושאי אימוץ, התמודדות עם טראומה, גיל ההתבגרות, הפרעות קשב וריכוז, אימון, ועוד.

 

באתר מתוארת שיטת הטיפול הייחודית, ההיסטוריה שלה, וההבדלים בינה לבין גישות אחרות, מקבילות. כמו כן ניתן למצוא באתר קישורים לספרים ומאמרים, וקבוצת דיון.

 

האתר של ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית מומחית ופסיכותרפיסטית, כולל מידע ומאמרים על דיכאון אחרי לידה, ההבטים הרגשיים של טיפולי פריון, סיפורי אימהות הקשורים לחווית האימהות, ופורום לתגובות ושאלות.

 

חקר חומרים טבעיים המחקים את ההשפעה שיש למריחואנה על המוח עשוי לסייע בהסברת תופעות כמו כאב, חרדה, הפרעות אכילה ופחדים, ולהציע דרכים לטיפול בהן. מאמר של פרופ' רוג'ר א' ניקול; פרופ' ברדלי א' אלגר. מתוך המהדורה העברית של Scientific American.

 

מרכז לטיפול בהפרעות חרדה, טראומה נפשית, ומשברי חיים. המרכז עובד בגישה קוגניטיבית התנהגותית ומחוייב לטיפולים שנחקרו ויעילותם הוכחה. מרכז קוגנטיקה מציע איבחון מקיף ובניית תוכניות טיפול בהתאם לצרכי המטופל. ומנוהל על ידי ד"ר דני דרבי. באתר מידע מפורט על המרכז וכן שאלות ותשובות נפוצות על טיפול קוגניטיבי התנהגותי ומידע מפורט בתחומים בהם הטיפול נמצא כיעיל: טראומה נפשית, התקפי פאניקה, הפרעה טורדנית כפייתית וחרדה חברתית.

 

אס"י הנו התארגנות של ולמען ישראלים מהקשת האוטיסטית, לצורך תמיכה ועזרה עצמית, עצמאית והדדית. חברי אס"י הינם אנשים מכל גווני הקשת האוטיסטית, המאמינים כי על החברה להכיר בזכותו הבסיסית של האוטיסט לחיות כאוטיסט מתוך הכרה במהות האוטיסטית כדרך חיים שונה ולגיטימית. חברי אס"י שואפים לקיים קהילה אוטיסטית בניהול עצמי, הכוללת אנשים מהקשת האוטיסטית בכל רמות התפקוד ובכל רמות התקשורת הבינאישית.