מקורות

איתן בוגנים ניצל את התרגום החדש ל"פירוש החלום" של פרויד, כדי לברר עם פרופ' עמנואל ברמן כמה סוגיות לגבי חלומות וטיפול נפשי: מהו חלום, והאם יש לו חשיבות? האם אפשר לעשות אנליזה עצמית? ולמה בעצם לא להדחיק?

 

שנת חלום מתקיימת אצל כל היונקים היבשתיים כבר מראשית הופעתם על פני כדור הארץ (לפני 150 מיליון שנה לערך) דבר המעיד על התפקיד החשוב שיש לשינה זו בהישרדות היונקים. יתרה מזו, העובדה שגם עכברים וחתולים חווים שנת חלום, מצביעה על כך שמקורה - ואולי גם תפקידה - אינו רק פסיכולוגי, כי אם גם ביולוגי. מהו התפקיד הביולוגי ומהו התפקיד הפסיכולוגי של החלומות, והאם התפקיד האחד משלים את התפקיד האחר או סותר אותו? הראיון עם צבי ינאי התפרסם בספר "החיפוש האינסופי, שיחות עם מדענים", בהוצאת עם עובד.

 

היסטוריונים של התרבות מציינים את פרסומו של פירוש החלום ב-1900 כאחד מרגעי הפתיחה המשמעותיים של המאה העשרים; רגע שבו החלה החשיבה הפסיכואנליטית, ובמרכזה תשומת הלב לתהליכים לא-מודעים, לחלחל לתוך התרבות המערבית. מקומו של פירוש החלום מובטח בכל רשימה של "הספרים החשובים ביותר", כקלאסיקה מודרנית. הספר תורגם לעברית לראשונה ב-1958 כפשר החלומות. התרגום החדש מגרמנית מעביר את לשונו הצלולה של פרויד לעברית בת-זמננו. בקישור הבא מצוי הפרק הראשון של הספר בתרגומו החדש לעברית.

 

סקירה והרחבה של מאמר מאת פרופ' מרק סולמס. סולמס הוא נוירופסיכולוג ופסיכואנליטיקן, יליד דרום אפריקה – אשר מקדם היום את הזרם של הנוירופסיכואנליזה, המחבר בין גישות ביולוגיות של חקר המוח מצד אחד – לבין פסיכולוגית המעמקים, מצד שני. התיאוריות שלו לגבי חלימה – מהוות גשר המאפשר לחבר את חקר השינה ו הREM עם הפסיכואנליזה, אחרי כמה עשורים של פיצול והתרחקות.

 

אחת השיטות המקובלות לקבלת חלום בעולם העתיק היא ה'אינקובציה' - טכניקה לקבלת מידע בחלום המתבצעת על ידי שינה המתרחשת לרוב במקומות מקודשים ושמלווה באקטים פולחניים. שני המושאים המקובלים ביותר בספרות העת העתיקה לחלומות אינקובציה הם שאלות בעלות גוון לאומי, הרווחות יותר בספרות המקרא והמזרח הקדום, ושאלות אישיות הנוגעות בעיקר לנושאים רפואיים המקובלות בעיקר בעולם היווני-רומי

 

מאמר מבוא המתאר את הסיווג המקובל של הפרעות השינה ( 1. דיסומניות 2. פארהסומניות 3. הפרעות שינה עם רקע פסיכאטרי/נוירולוגי ) - והקריטריונים לפניה למעבדות שינה.

 

החלום כתופעה אנושית לא רצונית, שתכניה לעתים אניגמטיים או סמליים ותכליתה אינה ברורה, הציב בפני חז"ל אתגר פרשני, תרבותי ותיאולוגי מורכב. התמודדותם של חז"ל עם אתגר זה החל מתקופת המשנה ועד למדרשים המאוחרים, באה לידי ביטוי בעשרות רבות של מאמרים, סיפורים ודיונים תיאולוגיים הקשורים לפעולת החלימה. מטרת עבודה זו היא להעמיד תמונה כוללת הבוחנת את תופעת החלום בספרות חז"ל על כל שלביה, החל מפעילויות טרום חלימתיות, עבור דרך סיפור החלום עצמו וכלה בכלים שנוצרו לצורך תיווך בין החלום ומשמעותו. בנוסף לכך, העבודה תבחן את מערכת הזיקות הקיימת בין היחס לחלום כפי שהוא משתקף בספרות חז"ל ובין התרבויות עמן חז"ל באו במגע ובעיקר התרבות ההלניסטית. נקודת המוצא להשוואה זו היא שלחלום - עקב אופיו האישי, תכניו הפסיכולוגיים והיכולת המועטה לשלוט בו ובתכניו - ישנה ניידות תרבותית רבה מאוד המאפשרת מעבר בין-תרבותי חופשי יחסית של מערכות הסמלה וטכניקות פתרון.

 

הראיון נערך בהמשך ליום העיון על חלומות ופסיכותרפיה "התיאטרון הפנימי - החלום בטיפול על פי הגישה היוניאנית" שנערך במכללה בפברואר 2007. הראיון עוסק בנושאים שונים הקשורים לפסיכותרפיה בכלל ולפסיכולוגיה היונגיאנית בפרט.

 

סמים מעוררי הזיות ומשני מצב תודעה (פסיכוטומימטים או האלוצינוגנים) אסורים כיום על פי חוק עקב ההתמכרות והשימוש לרעה שנעשה בהם ברחוב. אך עד אמצע שנות השישים נעשה בהם שימוש רפואי מבוקר, מתוך אמונה שיעזרו הן בהבנת מחלות הנפש והן בתהליך הטיפול בהן, כולל בזרוז תהליכים פסיכודינאמים תוך כדי פסיכותרפיה. המאמר הנוכחי מסתמך על מחקר שנעשה בבי"ח הפסיכיאטרי "טלביה" ופורסם ב 1960 .

 

המאמר סוקר את המצבים המוגדרים "חוויות שינה" שכוללים לדוגמה: חלומות מוחשייים, חלומות צלולים, שיתוקי שינה , הזיות היפנגוגיות וחוויות נרקולפטיות. מתואר המחקר בנושא, תוך בדיקת הקשר לתכונות אישיות, עם דגש על תכונת ה "טרנסלימינליות" . תכונה זו מוגדרת כמעבר של חומר פסיכולוגי בקלות בין סף המודע ללא-מודע . נראה כי חקר חוויות השינה הוא בעל השלכות על תחומים אחרים בפסיכולוגיה ואף בפסיכופתולוגיה. מצבי תודעה מיוחדים אלו, המתרחשים בשינה (או במעברים שבין עירות לשינה), נוטים להופיע במקבץ ומהווים תכונת אישיות יציבה. בנוסף, הם קשורים לנטייה לשינויים תודעתיים דיסוציאטיביים בזמן העירות.

 

"חלומות אצל נשים בעת ההריון " - זהו פרק מתוך המבוא לעבודתה המקיפה של רעיה שריד בנושא: "הקשר בין מצוקה שלאחר לידה אצל גברים ונשים לבין עבודה רגשית בחלומותיהם בזמן ההריון". הפרק הנוכחי דן במאפיינים של חלומות של נשים מול גברים, וחלומות בהריון, תוך התיחסות למוטיבים לפי שיטתו של יונג. רעיה שריד הינה חברה בפורום ל"מצבי תודעה וחלימה".

 

דיון בוידאו מאוניברסיטת חיפה על הקשרים הדו- צדדיים בין חלומות לבין ספרות.