לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
מיתולוגיה / שיר מאת חנה הופמן

מיתולוגיה / שיר מאת חנה הופמן

חברי הקהילה | 9/1/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

(מבוסס על סיפור אמיתי)

א. פרולוג

אדם וחווה אכלו הרבה דבש.

הם לא הבינו "גבר, אישה".

עד שהגיע אתם יודעים מי,

הנחש.

לכן נולדו קין והבל

ואחד מהם מת

ומאז אנחנו, אתם יודעים,

באבל.

ולכן נסענו משם רחוק

על סוסים עם כנף,

במרכבות, וכמובן,

בים העמוק.

ובגלל כל זה בנינו בתים גם כן

והלכנו ללמוד, וקנינו דבש בכסף.

ובגלל אותו נחש אני שמה ליפסטיק.

כן. בשביל למצוא חן.

ב. העלילה מתפתחת

בעצב תלדי בנים.

בעצב לא תלדי בנים.

אחד הומת

מה הוא כבר עשה.

השני, הוא נד

אחרי מה שעשה.

ג. דימינואנדו

הלכתי לטייל ביער

עם בטן לא קטנה,

עם ליפסטיק, ועלה התאנה.

אי אדם? הוא לומד תורה?

נחש, תעוף מפה, יותר נכון, תזחל.

נותרתי רק עם שיר,

עצוב, אמיתי, באנאל.

ד. הפילוג

חזרתי הביתה, עייפה אך רעבה.

מה לעשות עם שיר ועם פירות הבוסר?

(אלה מקודם, עוד זוכרים?)

אין בעיה.

עוגת תפוחים.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא:
אדי דימוב
אדי דימוב
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
רמה רוזנבוים
רמה רוזנבוים
יועצת חינוכית
מטפלת זוגית ומשפחתית
רחובות והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), בית שמש והסביבה
ניצן בסקינד
ניצן בסקינד
עובד סוציאלי
כפר סבא והסביבה, פתח תקוה והסביבה, נתניה והסביבה
רותם סגל
רותם סגל
פסיכולוגית
באר שבע והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), קרית גת והסביבה
סתו שחורי
סתו שחורי
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה
חגית ספיר כהן
חגית ספיר כהן
עובדת סוציאלית
אילת והערבה, אונליין (טיפול מרחוק)

עוד בבלוג של חברי הקהילה

אני רואה אותה מתקרבת. בעצם אני מריח הבל חם עמוק מתנשב לעברי אבל אולי זהו צליל. הצליל של רקיעות נעליה....
שוב שברנו חשבון חיסכון בין קמטי השמיכה הזוגית, עובר ושב כאן ועכשיו, היינו גלים סוערים, ואיים,...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

dvora ashkenazidvora ashkenazi9/1/2013

המיתוס בחיים והחיים כמיתוס. המיתוסים השונים מכילים בתוכם את החיים, הרגשות המאוויים, הכמיהות וגם את הנפילות.
חנה,
מאוד אוהבת את שירך המוליך את האדם מגן העדן עם הדבש אל עוגת התפוחים,
אוהבת את ההומור והדקויות,
תודה על החוויה