הנה זמן הפיוס / שיר מאת אודט דמרי

חברי הקהילה | 23/3/2012 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

יום ששי היום

ותיכף תרד לה השבת,

כהינומה לבנה אל ראש הכלה

עוטפת את עולמנו הירוק, התכול, החוּם והאדום.

ולאחריה מבצבצים הפרחים

ושוצפים הנחלים

והשמש מחייכת וקרניה בוהקים

והמטר ישביע את הארץ,

וירווה העולם,

ואחרי האפור יבוא הצהוב, הבהיר והמואר

ואתו האביב

עם הזמן לפיוס.

ובזמן הפיוס

נִתן קלות זה לזה,

את פיסת החן ואת טפטופי הרוך

ונשיל את הכאב, הפגיעה והאכזבה.

ונפתח חלונות לבנו, ונתאוורר ונתרכך

ונאמין כי ננצח

ונאמר לנו ולאחרים,

הנה היא מגיעה

הנה ההתפייסות.

עטויה בלבן, במלמלה ובחוֹם

עם חוטי הזהב ומרגניות העולם,

ונתחבר ונתקדש, ונחבוק ונאהב

באה ההתפייסות, ועִמה עולמנו החדש.

*

נכתב ב-22 במרץ 2012