פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
שכחת את הסיסמא? הקלידו אימייל ולחצו כאן
הסיסמא תשלח לתיבת הדוא"ל שלך.

הפודקאסט הפסיכולוגי העברי

ארנון רולניק

על אינטואיציה קלינית ועוד דברים שלא מלמדים – שיחה עם Terry Marks Tarlow

ארנון רולניק | 16/2/2018 | הרשמו כמנויים

 

חיפוש הבית המקצועי שלי והתקווה שממיצגת גישת ה Interpersonal Neurobiology

אני ממשיך לחפש את הבית שלי. את הבית המקצועי שלי. זהו חיפוש אינסופי, רצוף תקוות התלהבויות , אכזבות ושוב גילויים חדשים. אני מחפש את האסכולה שתייצג את הבנתי על האדם, צרכיו, שאיפותיו, קשייו ויכולות ההתמודדות שלו. 

אז נכון את וואכטל שמשלב התערבויות התנהגותיות בתוך העולם ההתיחסותי סימן לי בית אפשרי כזה. את חשיבתו האינטגרטיבית איתרתי כבר לפני לא מעט זמן, (אפילו הצעתי לו להיות יועץ כבוד בבית ספר לפסיכותרפיה בו לימדתי.) ואז גם התאהבתי בJeffry Young  מפתח ה"טיפול מבוסס הסכמה" ונסעתי לחול ללמוד אותו. אלא שאף אחד מהם לא שילב את העקרונות הנוירולוגים והפסיכופיזיולוגים שאני מאמין בהם.

אז נכון מארק סולמס קנה את ליבי עם הנוירופסיכואנליזה שלו (ואף ארגנתי קבוצת לימוד שראתה אותו בוידאו כבר לפני כ 15 שנה) אלא שמארק, כך דומני, נשאר צמוד מדי לנסיון לייצג את החשיבה הפסיכואנליטית הקלאסית, ובסיס חשיבתו הוא עדיין פרוידיאני.

על ה Interpersonal Neurobiology

ואז מצאתי את ידידי מקבוצת Interpersonal Neurobiology  מדובר בקבוצות חוקרים המובלת על ידי Daniel Sigel, Alan Schore ו louis Cozolino שמהווים גם את עורכי הסדרה של כ 50 ספרים בהוצאת Norton העוסקים בנסיון לחבר חשיבה ביולוגית עם ידע מתחום תאוריית ההיקשרות.

לא קל יהיה להגדיר את התחום. וכל אחד מחלוצי הגישה מגדיר אותה קצת אחרת. אולי  הדרך הפשוטה תהיה להבין שהגישה מונחית על ידי שני עקרונות בסיסים:

האחד האומר שלא נוכל להבין את הנפש האנושית, המודעת והלא מודעת, ובעיקר את הרגשות השונים, מבלי להבין את הבסיס הנוירוביולוגי שלהם.

העקרון השני הוא שהנפש האנושית, כמו גם מערכת העצבים האנושית תלויה, מכוונת ומושפעת על ידי האחר/אחרים. במובן הזה גישת ה Interpersonal Neurobiology  היא קודם כל קרובה לגישה האינטרסוביקטיבית, אך היא אינה נעצרת המילים, ובוינייטות הטיפוליות אלא מחפשת את המרכיבים הפיזיולוגים של התהליך הבין אישי.

כדי להכיר יותר טוב את התחום, יציג מדור זה מידי פעם ראיונות עם הכותבים המרכזים בתחום. ואףיעניין את קוראי/שומעי מדור זה להשתתף בהשתלמות שאני עומד לפתוח לאנשי הקליניקה שלי בתחום חדש יחסית זה. ההשתלמות תועבר על ידי אנשי מקצוע מובילים מחו"ל.

ראיינתי עבור מדור זה את אפרת גינות, פסיכואנליטקאית מניויורק,   שכתבה ספר על הלא מודע מנקודת מבט  של גישה זו, וגם את Daniel Hill  שכתב על ויסות הדדי בטיפול מנקודת מבט של ה Interpersonal Neurobiology.

הפעם בחרתי לראיין כותבת אחרת מקבוצה זו את Terry Marks Tarlowשכתבה ספר בשם

Clinical Intuition in Psychotherapy: The neuropsychology of embodied response

מי היא Terry Marks Tarlow?

Terry  היא פסיכולוגית קלינית, וגם אמנית (ציירת רקדנית) אך בעיקר היא מרשימה בחשיבה המקורית ואולי גם האינטואיטיבית שלה. ספריה עוסקים בעיקר בחלקים הפחות מודעים ופחות רציונאלים של החוויה האנושית. ולמרות זאת כתיבתה היא מאוד מדעית ומוכונת על ידי היידע המקצועי בתחום.

תוכלו להתרשם בשיחה כיצד אנחנו איננו מדברים רק תאוריה אלא בודקים את האינטואיציה שלנו האחד כלפי רעותה. בחוויה שלי היה לנו חיבור מיוחד. לחשוב על כך שני אנשים שלא מכירים האחת את זולתו, יוצרים קשר באמצעות המייל וכמה ימים לאחר מכן מנהלים שיחה פתוחה בה  מעיזים לומר האחד לשני כיצד אכל אחד "עוברים ברשת". מפגש כזה אינו ברור מאליו. ומעורר למחשבה על יכולת הסינכרון בן בני אדם, כמעט זרים, ומרחוק.

מה יגידו אנשי ה Interpersonal Neurobiology  על שאלת הטיפול מרחוק

השיחה עם טרי עוזרת לי גם לעסוק בשאלה אחרת המעסיקה אותי בשנים האחרונות: מה עובר, מה עובד ומה אובד בטיפול מרחוק.

מטפלים הנדרשים לשאלת הטיפול מרחוק מתחלקים בדרך כלל לשניים: אלו הרואים בטיפול מרחוק "חילול הקודש" והשואלים הכיצד ניתן "לקיים החזקה טיפולית" ללא מפגש ישיר ואישי. מול קבוצה אחרת של מטפלים שעברו לטפל ברשת מבלי לשאול את עצמם על המשמעויות של הנעבר לטיפול "ללא גוף"

בספר שאני עורך עם ד"ר חיים וינברג אנו דנים בשאלה זו ממש, ובראיון  תשמעו את התייחסותה של טרי לנושא.

ועכשיו על אינטואיציה

טרי סוקרת את מה שנכתב לגבי אינטואיציה בפסיכותרפיה ומראה שיש מעט מאוד מאמרים וספרים בתחום.. כידוע לנו אין גם  קורסים  בנושא זה בלימודי הקלינית או בבתי ספר לפסיכותרפיה.

יתכן אפילו שבמחלקות הפסיכולוגיה באוניברסיטאות השונות ש"נכבשו בסערה" על ידי אנשי ה CBT או ה Evidence Based Psychothedrapy אפילו עשויים להתנגד לקורס כזה.

וגם אם בתי הספר לפסיכותרפיה היו ממריאים מעבר לקורסים השגרתיים על פרויד,ביון ויניוט וקוהוט – האם אפשר ללמד אינטואיציה וכיצד?

טרי חושבת שהכרחי ללמד אינטואיצה ואחרי ספרה הראשון שהןא מדעי יותר ומנתח את נושא האינטואיציה ספר אחר שלה עוסק בשאלה איך לפתח את האינטואיציה הקלינית וכך נכתב על הספר בסקירות שונות       

 through a series of exercises to help therapists at all levels of experience hone their sensitivity to their non-conscious resources and apply intuition effectively in therapy. With exercises in breathing, mindfulness, meditation, play, perspective-building, and much more, Awakening Clinical Intuition is a practical workbook for eliminating mental clutter, getting in touch with right-brain, embodied responses to psychotherapy, and cultivating a unique, intuitive style.

ומה לגבי השלוב באפשרי שלל מדדים פיזיולוגים יחד עם מפגש אינטרסובייקטיבי?

מה חסר לי בספרה של Marks Tarlow וגם נעדר בשיחתי עימה היא השאלה האם אפשר להשתמש גם במדדים פסיכופיזיולוגים לעידוד היכולת לאינטואיצה וליכולתנו לחוש את האחר. בעוד היא מדברת הרבה מאוד על השמוש שאנו יכולים לעשות בגופנו כדי לקלוט את המתרחש בגופו של הזולת, היא כמעט ואינה מתייחסת לכיוונים מחקרים המראים כיצד גופנו יכול לעזור בקבלת החלטות.

אדגים כיוון מחשבה זה דרך מחקריו של חוקר המוח הידוע אנטוניו דמאסיו

דמסיו טוען שתחושת הבטן מקדימה את קבלת ההחלטות הרציונלית ומכוונת לכיוון מסויים על פי התאוריה שלו וחלק גדול של החלטותינו מבוססות על של ה somatic markers  שמסמנים לאדם על  עדיפות של החלטה אחת על פני אחרת כדי להראות זאת דמאסיו העמיד נבדקים בפני תהליך קבלת החלטות. והראה שהמדדים הפיזיולוגים של האדם – בעיקר המוליכות החשמלית של העור "ידעו להחליט" הרבה לפני שהאדם באופן מודע קיבל החלטה..

פסיכולוגים אינם נוטים להשתמש במדדים פסיכופיזיולוגים קלאסים כחלק מטיפול או כחלק מהבנת המטופל. ההשערה היא כי עלינו להבין את האדם דרך חוויתו הסוביקטיבית בלבד.

אך אם נעקוב אחרי מה שטרי מלמדת אותנו ההנחה היא שהרבה מהחוויה מתבטא בגוף, מדוע אם כן שלא נקשיב גם לתגובות הגופניות כפי שנמדדות במדדים דוגמת קצב לב, מוליכות חשמלית של העור וכו. אלו כמובן מדדים שמתמשים בהם בביופידבק אלא ששם הם משמשים בעיקר לצורך תהליכי ויסות עצמי.

בעקבות ההצעות של טרי לפתח אינטואיציה האם לא נכון יהיה ללמד את האדם להקשיב טוב יותר לתגובותיו הגופניות באמצעות מדדים אלו?

ובאופן מקיף יותר אני מציע לאנשי הביופידבק ללמוד את החשיבה האינטרפרסונאלית של אנשי הה interpersonal neurobiology  ולאנשי אסכולה זו ללמוד מאנשי הביופידבק את האפשרות לשלב מדדים פסיכופיזיולוגים.

 

עוד בבלוג של ארנון רולניק

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

Haim WeinbergHaim Weinberg21/2/2018

על אינטואיציה. שלום ארנון,
קראתי בענין, כמו תמיד. מי ששם דגש על אינטואיציה בטיפול הרבה לפני טרי הוא כמובן ביון. אחד הרעיונות שלו שאנו מרבים להשתמש בו הוא שעל המטפל להיות ״ללא זכרון וללא תשוקה״. ביון כתב על כך מאמר קצר של שני דפים שרב בו הנסתר על הגלוי. אוגדן כתב על שני הדפים הללו מאמר ארוך שפורסם ב- Psychoanalytic Quarterly. הנה משפט מתוכו:
The paper, I now realize, is not about memory and desire, it is about intuitive thinking, and the ways in which intuitive thinking works in the analytic situation