פסיכולוגיה עברית

×Dafna Wexler
 Dafna Wexler ©
זכור אותי

תר בתרבות

שמואל ברנשטיין

על חודם של להבי הגיליוטינה

שמואל ברנשטיין | 29/12/2017 | הרשמו כמנויים

מגוחכת הצעקה שקמה כנגד מיצג הגיליוטינה בהפגנה כנגד השחיתות בת״א. מפתיע עוד יותר לגלות, כיצד גם אנשים בולטים במחנה המתקומם כנגד שחיתות השלטון ממהרים להתקיף ולגנות את המיצג ואת יוצרו, אחרי צעקת עסקני הימין כי זוהי הסתה לרצח.
מיצג כזה, הוא סמל, יצירה אמנותית (גם אם חפוזה ולא איכותית במיוחד) מרובת משמעויות. היחס לאמנות, או לסמלים בכלל, מבחין בין סקטורים הנוטים לליברליזם, נאורות ופתיחות לבין אלו הנוטים לשמרנות, מוסרנות וצרות אופקים. אין זה לומר כי במחנה הימין אין אנשים היודעים להעריך אמנות ולהבין סימבולים מבלי להפכם לסימנים שדופי משמעות, אבל אפשר לראות איך לאורך ההיסטוריה מחנות בעלי אידאולוגיה קיצונית, דתית, לאומנית או אף פאשיסטית, נוטים לפרש סימבולים בצרות אופק מצמצמת ועל כן לפחד מכל ביטוייה של האמנות. כך משטרים בעלי איפיונים כאלה שרפו ספרים, החרימו ציורים, אסרו אמנים, או לחילופין הגיבו באכזריות ליחס שלילי לסמלים הנבחרים והמקודשים על ידם. לאמור, צרי האופק, הבלתי מפותחים, או המפוחדים, עלולים להרתע מסמלים מורכבים ורבי-משמעות הנשגבים מבינתם, ונוטים להפוך אותם לסימנים בעלי רובד צר של משמעות, לעשות קונקרטיזציה שלהם. כך צלב קרס, או מדים נאציים הם סמל טראומטי ליהודים והשימוש בהם עלול להביא לתגובה נוקשה וקשה גם בקרב יהודים נאורים. יחד עם זאת, אם הפגנות הימין הלאומני שעשו שימוש בכרזות עם רבין בלבוש קצין אס אס לא היו חוליה בדרך לרציחתו, אפשר להניח שלא היו הופכות לכה נוראיות בעיני רבים.
הגיליוטינה היא סמל הלקוח ממקום אחר, היא איננה קשורה בטראומה של יהודים. זהו אמצעי הוצאה להורג, שדווקא במהפכה הצרפתית הפך להיות סמל שלו גם משמעויות חיוביות - חיסולם של העריצים וקבלתם של ערכי החופש השוויון והאחווה - לידתה של הרפובליקה החופשית. הוא אמנם נועד להוצאה פומבית להורג בככר העיר, עם נופך דרמטי משלהב המונים שיש למראה ראש נכרת ומתגלגל, אבל גם נועד לגרום למוות מידי ללא ייסורים - מתקדם יותר מתליה או כתת יורים. גיליוטינה היא גם שמם של מתקני חיתוך שונים בתעשיה ובשימוש משרדי וביתי, מכשיר שחותך סרחי עודף ומשפר דיוק ואיכות. אחד מצעצועיו החביבים של מעשן סיגרים היא הגיליוטינה המשמשת לקטימת הקצה הסגור של סיגר משובח, וראש הממשלה הנוכחי הוא גם חובב סיגרים וגם סרח-ראש - מנהיג שירד מדרך הישר, הלך וסרח ויחד אתו חבר מקורביו. מיצג הגליוטינה לכן, הוא סמל אמנותי לכך שהגיע העת לקצוץ סרח-ראש זה ולהקים ראש חדש תחתיו. מי שמפרש זאת כהזמנה לדה-קפיטציה קוקנרטית, הוא כנראה בור, או פאנאט, או אדם מאד מפוחד, או רק צדקן שמתבייש לתת ביטוי לרחשי ליבו למשמע צעקות מתלהמות סביב.
המשאלה לחיסול פוליטי היא לגיטימית. היה זה לגיטימי מצד תומכי הימין הלאומני לרצות לחסל את מנהיגותו של רבין, אלא שבחדרי חדרים, נתקבצו להם מי שהכריזו על ׳דין מוסר׳ והפכו את החיסול למטרה קונקרטית מעשית. רדוקציה שכזו, שאינה אלא חיפוש אחר קיצור דרך, היא תצורת ביטוי רגרסיבית, פרימיטיבית, של העמדה הפאראנואידית בהתפתחות - העולם נחלק כביכול לחיובי ושלילי ומה ששלילי בעיני, חייב להיות מסולק, מחוסל, מושמד - כך כביכול ישאר עולם שכולו טוב - פנטזיה שעומדת מאחרי כל אידאולוגיה פאנאטית. פרוש סמלים מעמדה פאראנואידת הוא מסוכן, בהובילו אותנו לנסיגה לעמדה התפתחותית לא מפותחת דיה ובעקבותיה למאבקים טעוני עצמה והרסנות.
אגב, יש רצף אמנותי יפה בין הפסל המוזהב של ביבי כרודן, שהועמד לפני מספר חדשים ברחבת ככר רבין ובמיצג הגיליוטינה בהפגנת די לשחיתות בשד׳ רוטשילד - ׳סוף גנב לתליה׳, או סוף ראש-ממשלה שסרח, להפסיק להיות ראש.

עוד בבלוג של שמואל ברנשטיין

מעבר לדיון המורכב בכוחות הפועלים על אירופה, או על העולם המערבי בכלל, והצגת הדילמה הקשה בין צידה ההומני...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

גלית ארדגלית ארד1/1/2018

צלב קרס. לא אתייחס לפוסט בכללותו, וגם אין לי אמירה "פסיכולוגית" לומר, רק אנושית, ובהתייחס לקטע הבא: (אני מעתיקה)


"כך צלב קרס, או מדים נאציים הם סמל טראומטי ליהודים והשימוש בהם עלול להביא לתגובה נוקשה וקשה גם בקרב יהודים נאורים. יחד עם זאת, אם הפגנות הימין הלאומני שעשו שימוש בכרזות עם רבין בלבוש קצין אס אס לא היו חוליה בדרך לרציחתו, אפשר להניח שלא היו הופכות לכה נוראיות בעיני רבים."


נאורה או לא, לטעמי, כל שימוש בסמל נאצי הוא נוראי ואינו במקום, ומשתמעת ממנו קלות ראש בהתייחס לשואה - מה שלא יעלה על הדעת.

גם לשימוש בסמלים יש וצריך להיות גבול. 

חגי מלרחגי מלר31/12/2017

מאמר פוליטי - חבל. אני מתפלא על המערכת שפרסמה מאמר פוליטי שכזה באצטלה של מאמר פסיכולוגי בזכות השימוש בכמה מונחים מעולם הפסיכולוגיה. לי אין בעיה עם מאמרים פוליטיים גם בפורום זה, אבל בתנאי שהפסיכולוגיה תהיה העיקר ולא עלה תאנה.
חבל!