פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
האמפטיה שבמוזיקה | יואל בלום

האמפטיה שבמוזיקה | יואל בלום

חברי הקהילה | 19/1/2016 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

אתה לא תגיע לנפשו של המטופל אם המוזיקה שלך לא תואמת את מה שאתה אומר לו. והמוזיקה של מה שאתה אומר כוללת את הנכונות שלך כמטפל לרדת לעומקם של החלקים הפרימיטיביים בתוך עצמך. משם, מההיכרות העצמית שלך עם חלקים אלו, ולא מהתעלמות או מייפוי שלהם, תוכל לעשות עבודה משמעותית. זו משמעותה האמיתית של אמפטיה. זה לא מהפה לחוץ. ולא מסתכם בלהגיד: ״אני מבין אותך״. אמפטיה היא לא טקטיקה או טכניקה.
והיא לא קשורה ללעודד באופן מאולץ או להעביר השקפת עולם בריאה או חיובית. היא קשורה לספציפיות של המפגש האנושי, לא לסיסמאות ולא לאג׳נדות או לקונספציות ארוזות מראש. היא קשורה גם ליכולת שלך להישאר בעמדה של לא יודע, בנכונות שלך לשאת את הפגיעות הנרקסיסטית שלך, בנכונות שלך לא לרצות לתקן את מי שעומד מולך, היא קשורה ליכולת להתבונן אל תוך נפשו של אדם מבעד למילותיו ולהסבריו. היא קשורה ליכולת לוותר על המקום של להיות צודק. היא קשורה גם להרבה מאוד דברים שלא מלמדים בהכשרה הטיפולית. היא קשורה להיכרות העצמית שלך, לפתיחות העצמית שלך, למקומות שמהם אתה פועל, לאינטיליגנציה שלך, לעומק שלך, לרוחב האופקים שלך, לניסיון חיים, לסבלנות לתהליכים, לאהבה וכבוד כלפי מה שלא רציונלי, ליושר הפנימי שלך, לגמישות נפשית, לרגישות טבעית, ליכולת שלך ליצור יחסים עמוקים ומשמעותיים, וכן- לכישרון. כי יש דברים שלא ניתנים ללימוד- במובן של רכישת ידע תיאורטי. מקצוע קשה זה. ואתה צריך להיות מוכן לטבול את היד שלך עמוק בבוץ. ולעיתים, להישאר המון זמן בבוץ הזה. ואתה חייב גם להכיר בצרכים הנרקסיסטיים הבריאים של עצמך, בתשוקות שלך, בחשקים שלך, ביצריות שלך. ולא להונות את עצמך שאתה אלטרואיסט דגול. וגם להותיר זמן ומקום לעשות שפכטל לנפש שלך, כי אתה זקוק להזנה עצמית כי גם לך יש צרכים עמוקים. אתה צריך להיות ילד ומבוגר בו זמנית. להיות מחובר למקומות האלו. ומסוגל ליהנות, לשחק, לכאוב ולכעוס. כל זאת- ועוד. מת על זה. גם כשאני שונא את זה- אני מת על זה. בורכתי. כך אני מרגיש. תודה על ההזדמנות לשתף.

(פוסט שנכתב בעקבות סיום טיפול בן שלוש שנים וחצי עם מטופלת אהובה ויקרה לי עד מאוד).

עוד בבלוג של חברי הקהילה

את רגישה, מתנפצת את באה והולכת רואים אותך צוחקת אבל אז את משתבללת. את. את רגישה ומתמסרת אבל...
היא השתוממה אודות אנשים שהם נורא ברורים לעצמם. שגם כשהם מדברים על היסוסים ואנושיות- זה מתוך ע מ ד ה (והלא...

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

יואל בלוםיואל בלום19/1/2016

הי מיכל. תודה רבה על התגובה, שמח על ההדהוד. בדבריי רציתי להפנות זרקור אל המקום הפנימי העמוק שממנו המילים נאמרות. את בטח מכירה חוויה שבה את יכולה לשמוע את אותו המשפט (הטקסט) משני אנשים שונים, והחוויה שלך תהיה שונה לגמרי. מדוע? כי אולי הכיוונון של האחד לא תאם את מילותיו ונוצר פער. זה כמובן לא עניין טכני אלא מהותי. אז זה גם סימבולי אבל גם ממשי מאוד. אי אפשר לבלף או לזייף כאן, אחרת זה לא מגיע ולא נוגע. לכן הכלי (המטפל עצמו במקרה זה), רצוי שיהיה מכוונן פנימית. והמוזיקה הבוקעת ממנו תהיה מחוברת. באשר לשאלתך השניה- לא, אני לא עושה שימוש במוזיקה בטיפול אלא מטפל בפסיכותרפיה מילולית.

יואל בלוםיואל בלום19/1/2016

גליה, תודה [ל"ת].

מיכל בר-קמהמיכל בר-קמה19/1/2016

תודה יואל. אני מוצאת בדבריך הקצרים הד לתחושות ולמחשבות שלפעמים קשה לתת להן מילים. וזה מדויק לי. כמטפלת במוזיקה אני משתמשת חלק ניכר מזמן הטיפול בהקשבה ללא מילולי ולתכנים המוצאים את ביטויים במוזיקה... אתה מזכיר את המוזיקה בהקשר של אמפתיה... ומסקרן אותי- האם המוזיקה עבורך היא ייצוג סימבולי של החיבור אל המקום היצירתי האותנטי, אל הקול הפנימי , או שמא אתה עושה במוזיקה גם שימוש ממשי בטיפול? מיכל.

גליה דוכןגליה דוכן19/1/2016

מאוד. מאוד מתחבר לי למטפלת שלי. תודה