הבסיס הגנטי להומוסקסואליות?

שפיות זמנית | 23/11/2014 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת "Psychological Medicine"והוזכר במדורי הבריאות של וואינט ושל עיתון הארץ, נטען כי נמצא הבסיס הגנטי להומוסקסואליות. החוקרים בדקו מאות אחים הומוסקסואלים וזיהו דמיון בשני אזורים: באזור מסוים בכרומוזום 8 ובאזור מסוים בכרומוזם Xq28. ממצאים אלה מחזקים את הטענה כי שני הכרומוזומים הללו משפיעים על התפתחות הנטייה המינית בקרב גברים.

זו לא הפעם הראשונה שחקרו ומצאו תרומה גנטית להתפתחות הנטייה המינית. מצד אחד ממצאים אלה עשויים להפחית את הסטיגמה החברתית כלפי הומוסקסואלים, שכן הם עולים בקנה אחד עם הטענה שהומוסקסואליות איננה בחירה, ממש כמו מאפיינים גנטיים אחרים כגון גובה, צבע עיניים ומבנה גוף. מצד שני, עצם הניסיון לחקור את התופעה נובע מהנחה שמדובר בתופעה חריגה, הנחה שנודף ממנה ניחוח שיפוטי משהו.

יש הטוענים גם כי הומוסקסואליות, כמו נושאים אחרים המאפיינים את ההתנהגות האנושית, היא עניין מורכב, רב רבדים ולא חד-משמעי, כך שאדם עשוי לפתח משיכה לבני מינו רק בשלב מאוחר בחייו, או לחלופין להתנסות ביחסים אינטימיים עם בני מינו בלי להיות מוגדר "הומוסקסואל". כך או כך, כמו רוב החוקרים של רוב ההתנהגויות האנושיות, גם החוקרים במחקר הנוכחי טוענים שנטיתו המינית של אדם מושתתת על אינטקרציה בין גנטיקה לסביבה.