מה עושה הפסיכולוג כשמרקורי בנסיגה?
שפיות זמנית | 5/9/2019 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
איך מתמודדים מטפלים עם עיסוקם של מטופליהם ברעיונות ברוח הניו אייג', כמו קלפי טארוט, רייקי או אסטרולוגיה? מאמר שפורסם בשבוע שעבר בניו יורק טיימס מביא את התמודדותם של מטפלים עם רצונם ההולך וגובר של המטופלים שלהם באלטרנטיבות. האם פסיכולוג צריך להתנגד לכך שמטופל שלו ילך לטיפול במקביל גם אצל שאמאן?
מטפלים במאמר מציעים שכאשר מטופל מתעניין בסוג טיפול שאינו מבוסס ראיות, כמו למשל טיפול בקריסטלים או בטארוט, כדאי לנסות להבין באיזה אופן הפרקטיקה הזו היא משמעותית עבור המטופל, ובעיקר - מה הוא היה רוצה לקבל ממנה שהוא אינו מצליח לקבל בפסיכותרפיה. כמו כן, הם מציעים שכדאי להיות רגישים תרבותית, ולשים לב מה משמעותה של הפרקטיקה הזו בתרבות שממנה מגיע המטופל.
מטפלים רבים בכתבה מדברים על הצורך ללמוד יותר על הנושאים הללו, לאו דווקא מתוך אמונה בהם, אלא בעיקר כדי להבין את המטופלים שלהם יותר טוב. אחת המטפלות מספרת שלמדה מסרטים דוקומנטריים על ה-kambo, טיפול שעושה שימוש ברעל המופק מצפרדע הקמבו שמקורה ביערות האמזונס. במקרה אחר, היא הקשיבה בטיפול יחד עם מטופלת שלה להקלטה של המדיום שאליה הלכה המטופלת כדי ליצור קשר עם אדם שהלך לעולמו. לטענתה, ההאזנה המשותפת הזו הובילה לפריצת דרך בטיפול, משום שזו הייתה דרך אמיתית עבור המטופלת להיפתח ולגעת באבל.
מעניין לשים לב לכך שפרקטיקות אחרות ברוח הניו אייג' שהגיעו למערב, כמו מדיטציה, עברו תמורות והפכו עם השנים לטיפול נחקר ומבוסס ראיות כמו המיינדפולנס. האם בעתיד נראה רעיונות נוספים מחלחלים אל תוך הטיפולים הממוסדים? ואיך אתם מגיבים כאשר מטופל אומר שהוא עצוב כי מרקורי נמצא בנסיגה?
