נשים כותבות שירה: שלושה שירים ליום האישה

חברי הקהילה | 6/3/2013 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

יוֹנִים / תמי קויפמן

אִילָנָה, בְּכָל לַיְלָה, הָיוּ יוֹנִים הוֹמוֹת בְּבִטְנָה מְגַרְגְּרוֹת דְּמָעוֹת לְתוֹךְ רַחֲמָהּ.
בַּבֹּקֶר הָיְתָה טוֹמֶנֶת בַּסְּדִינִים הֶמְיוֹת קְטַנּוֹת
וּמְחַכָּה.
יוֹם אַחַר יוֹם נִשְׁאַר חַלּוֹן פָּנייה פָּתוּחַ
עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ נֵס וְיוֹנָה אַחַת אַקְרָאִית
טָמְנָה בָּהּ הֶמְיָה צוֹחֶקֶת
שֶׁהָלְכָה וְתָפְחָה, הוֹתִירָה בָּהּ
בְּשׂוֹרָה

מחודשת/ שלומית מירון

היא ישבה יפה
מאוד יפה
בגו זקוף
שומרת על חשיבה צלולה
על הבעה נינוחה
על ריכוז והקשבה
מהנהנת מול המבט שמולה
מגלגלת עיניה כמהרהרת
ובפנים, בפנים היא חשה
איך משהו מתחיל להיפרם
עצמות ונימים
אף אחד לא שומע, אף אחד לא רואה
ואם היא תתרכז חזק
ותמשיך לחייך
אף אחד גם לא ירגיש
זה הכל בפנים כלוא ובטוח
רגל על רגל, נעל עקב,
חצאית מהודקת וליפסטיק תואם.
ואז פתאום בבת אחת
בלי שום אזהרה
פוף
נפלטה ממצחה פיסת עור,
בלחץ נפלטה
ומים רבים החלו להישפך
מרטיבים את כולה
מרטיבים את הרצפה.
מהר, שמישהו יביא מטלית
ופקק
לעצור את הזרימה
והנה היא לוחצת חזק והזרם פוסק.
תמשיכו, תמשיכו, לא קרה כלום -
היא מאיצה בסובבים,
זו רק תקלה קטנה,
הנה אני כבר מתוקנת.
והיא כמעט משכנעת
עד ש'טראח'
עצם השוק
קורעת את עורה
וצונחת לצדה.
היא מנסה להחזירה למקום
אבל הכל יוצא מכלל שליטה
הנימים נוזלים, הורידים מתפוצצים
העצמות מתפוקקות והיא נוזלת כמו שעווה
שכבות, שכבות
מעל עצמה
סך כל האדם+מע"מ
מח קטן שנשאר מאוגרף
אובד
מחפש מה לעשות עם עצמו עכשיו
ובאמת כבר לא חשוב לו
זכר או נקבה
שמאל או ימין
חיים או מוות
העיקר שמישהו
יגדיר לו מטרה
מחודשת.

נמשכת ההרשמה למחזור לימודים חדש (מחזור שמיני)
של תוכנית הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

דימוי עצמי / חנה הופמן

אילו היתה לי עין ירוקה
ושפתיים כאלה
וצמת זהב ארוכה ...
הייתי מאושרת פי אלף.

אילו גיליתי למה נפל התפוח,
או משהו על יצר לב האדם.
אף לו קיבלתי מידי נחש אחד תפוח,
אז הייתי הכי גיבורה בעולם.

אבל אני לא.
אני סתם חתולת רחוב
עם עין ירוקה, פרווה בזהוב,
ואוכלת נחשים. תנו לי שאפו!