על בתים, מסעות ושיבות

שפיות זמנית | 28/11/2012 | 4,585 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

זה מכבר יצא תרגום חדש למסתו המפורסמת של פרויד אודות האלביתי ("Das Unheimliche"; בתרגום קודם היא נקראה "המאוים"), ובין השאר העלה שוב למרכז התודעה את העיסוק בבית, בתחושות שהוא מייצר ומאפשר, ובמקומו בחוויה האנושית.
פרסום זה העלה על דעתנו שתי יצירות הרחוקות בזמן מיצירתו של פרויד. הראשונה היא אחת היצירות הקאנוניות ביותר המתייחסת לבית, ובעיקר לשיבה אליו - ה"אודיסיאה" להומרוס, שפרויד הכיר היטב. האודיסיאה מספרת את סיפור מסעו של אודיסיאוס חזרה לביתו שבאיתקה, ובחרנו להביא את קטע הפתיחה ממנה בתרגום היפה של שאול טשרניחובסקי:

"כַּני לי, מוזה, הגבר זה רב הנסיון, שנדד
הרבה מאוד אחר הרסוֹ את טרויה הקריה הקדושה;
ראה ערים של רבים בני אדם וחקר ארחותם;
רבים מכאובות סבלה נפשו על פני רחבי ימים;
בעמלו למלט את נפשו ולהשיב עמיתיו לארצם;
אולם את רעיו לא הציל, אף כי השתוקק למלטם,
יען כי אבדו כולם ברשעם אשר רשעו,
פתאים כמותם, שאכלו את בקרו של הליוס הִפֶּרְיוֹן,
אל השמש, ומנע מהם את יום שובם לביתם.
יתרם, כל אלה שמלטו את נפשם מכליון אין מפלט,
היו בביתם, כי נצלו משד המלחמה והימים.
אולם רק אותו, העורג לתשובה אל ביתו ואל אשתו,
עצרה קליפסו הנימפה היפה, הנפלאת באלות,
בתוך מערתה הגדולה, כי חשקה בו להיות לאיש לה"

היצירה השניה היא השיר "בדרך הביתה" שכתב והלחין ישראל ברייט ומובא כאן בביצועה של רונה קינן. היא אמנם אזוטרית יותר מהאודיסיאה, אך עם איכויות מיוחדות משלה.