גַּם הֶחֳדָשִׁים יַחְזְרוּ עַל עַצְמָם וֶאֱלוּל יִתְמַזֵּג בְּתִשְׁרֵי
עלון פסיכולוגיה עברית | 6/9/2026 | 229 צפיות | הרשמו כמנויים
איכשהו חלף הקיץ, ספטמבר הפציע, וראש השנה עוד פחות משבוע כאן. שלד הזמן יציב – הזמן נע, התאריכים הנעוצים בלוח השנה הם נקודה רחוקה ואז הופכים כמו פתאום לרגע הבא. אל עדות המזרח הצטרפו אתמול בלילה גם עדות אשכנז לאמירת הסליחות. אלול נושק לתשרי, שנה נושקת לאחותה, והזמן כמו זמן, נוהר, דוהר. ובתוך אלה, אנחנו מבקשים לזהות את עצמנו, נאחזים בפעימות לוח השנה – רגע, מה עכשיו, זמן סליחה? אה, עכשיו אמורה להיות התחדשות? עד כאן מה שהיה ומעכשיו אחרת? לפעמים לוח השנה מייצר רקע מעורר לחוויה הפנימית, ופעמים אחרות הוא תפאורה לא מותאמת במיוחד לזמן הנפשי, שמתנהל בקצבו, בעונות השנה, וב'חגים' האידיוסינקרטים שלו. ובכל זאת, אנחנו מבקשים לעצור ולאחל לכם.ן, חברי וחברות קהילת פסיכולוגיה עברית, שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה לה עוד רגע ממש.
השבוע באתרנו חומרים חדשים. נפגש בשנה הבאה!
מהו הקשר ההתפתחותי בין שקר וסוד לבין כינון אותנטיות? במאמרן של תמי יגורי ופנינית רוסו-נצר נטען ששקרים וסודות הם שלבים חיוניים בגיבוש זהות עצמית, זאת בניגוד לתפיסה המקובלת שרואה בשקר ניגוד לאותנטיות. במאמר מוצג רצף התפתחותי שעל בסיסו מתעצבת הזהות: מיכולת קוגניטיבית לשקר בגיל הרך, דרך בחירה מודעת בשמירת "סוד בריא", ועד לשחרורו המכוון. הסוד הבריא יוצר מרחב אוטונומי שמאפשר שליטה בייצוג העצמי מול העולם. האותנטיות, אם כן, אינה מצב סטטי אלא תהליך מתמשך של עיצוב זהות, שנבנה מתוך המתח שבין הסתרה לגילוי, בין נפרדות לשייכות ובין חרדה לחירות. בראייה זו, הסוד הבריא יוצר פרטיות ואף מרחב של אפשרות, שבו רגשות ומשמעויות מתהווים לכדי קול פנימי ברור לפני שהם נמסרים לאחר.
במדור הספרים תוכלו להתוודע לספרו של פרופ' מיכאל בר אלי 'באפס, מעשה - אי־עשייה כאסטרטגיה: מתי ההחלטה הנכונה ביותר היא דווקא לא לעשות דבר?' - האם שעמום יכול להועיל? למה דחיינות אינה תמיד חולשה, ומדוע דווקא המתנה עשויה להיות אסטרטגיה מנצחת? באפס, מעשה! מציע מבט מקורי ומעורר מחשבה על אחד הטאבו הגדולים של תרבות זמננו: אי־עשייה. בעולם שמקדש מהירות, יוזמה ושליטה, פרופ' מיכאל (מיקי) בר־אלי מראה כיצד שתיקה, המתנה, איפוק, השהיה ואפילו שעמום אינם בהכרח כשלים ולעתים הם המפתח להחלטות טובות יותר, לביצועים טובים יותר ולחיים עשירים יותר. פרק מהספר זמין לקריאתכם – 'גם לא לעשות צריך לדעת'.
ובפסיכובלוגיה
ד"ר חנה דויד כותבת על חקר המחוננות של ויליאם שטרן: מבוא עם טקסטים מקוריים שהתפרסמו ושלא התפרסמו.
"חקר המחוננות שהתגבש בגרמניה בעשור הראשון של המאה ה-20, ושיאו היה בתקופת מלחמת העולם הראשונה ושל רפובליקת ויימאר (1918-1933), עוצב במידה מכרעת על ידי הפילוסוף והפסיכולוג היהודי ויליאם שטרן (1871–1938). המחקר המדעי של האינטליגנציה והכישרון האנושיים, שביסוד יצירתו הענפה והמגוונת של שטרן, הניח את היסוד לדיסציפלינה מרכזית, חדשה ועצמאית בפסיכולוגיה, בתחילת המאה ה-20: מחוננות".
חוזר חלילה / אביחי קמחי
הַשִּׁיר הַזֶּה יִכָּתֵב מֵהַסּוֹף
שֶׁל הָעוֹנָה שֶׁעָבְרָה
סוֹף הַקַּיִץ מְבַקֵּשׁ זִוּוּג עִם הַחַגִּים
וְאֵלֶּה יָעִיקוּ וְיַחְזְרוּ עַל עַצְמָם בְּעַקְשָׁנוּת
גַּם הַקַּיִץ יַחְזֹר עַל עַצְמוֹ
אַךְ לֹא מָאַסְתִּי בּוֹ
וְכָל עוֹד קַיִץ נִתָּן לְהַצִּיל אֶת עוֹלָמִי
גַּם הֶחֳדָשִׁים יַחְזְרוּ עַל עַצְמָם
וֶאֱלוּל יִתְמַזֵּג בְּתִשְׁרֵי
אַךְ יֵשׁ בְּכָךְ חֲשָׁשׁ לִגְלִישַׁת הַמַּר שֶׁל
אֱלוּל לַבְּרָכוֹת הַסֻּכַּרְתִּיּוֹת שֶׁל תִּשְׁרֵי
וְאוּלַי הַשָּׁנָה נִהְיֶה לִבְנֵי אָדָם
לֹא לְרֹאשׁ שֶׁל כֶּבֶשׂ וְלֹא לְרֹאשׁ שֶׁל דָּג
כָּל כָּךְ רָצִיתִי לִנְסֹעַ הַשָּׁנָה לַגָּלִיל
שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אֳנִי מְדַבֵּר עַל כָּךְ
וּבַסּוֹף נָפְלָה הַהַחְלָטָה שֶׁנִּסַּע לִנְתַנְיָה
הַמִּתְחַדֶּשֶׁת מֵאַפְרוּרִיּוּתָהּ
חָשׁוּב מִי יִהְיֶה אִתָּנוּ
וְאַף שֶׁזֶה מְתַקְתַּק וְשָׁחוּק
יֵשׁ בַּזֶּה מִן הַבְּרָכָה
(מתוך אנתלוגיית חגי תשרי במדור השירה של עיתון מעריב)
Photo by Kristaps Ungurs on Unsplash
