מצא את נקודת הבראשית
עלון פסיכולוגיה עברית | 7/8/2016 | הרשמו כמנויים
מי שבשלב כלשהו בחייו השקיע משאבים בניסיון להתיר את סבך נפשו, ודאי מצא את עצמו מדי פעם תוהה מתי "זה" התחיל; האם השורש לקשייו נטוע בחוויות ילדותו הראשוניות? אולי היו אלו טראומה או משבר שמהם והלאה הופרע מהלך חייו? תפקידו של התהליך הטיפולי הוא לחשוף את נקודות הראשית האלו ולעבד אותן, וכך להרחיב את אפשרויות הבחירה של האדם.
ד"ר אילת ברק נחום מציעה אפשרות חדשנית להביא לחיים חוויות בסיסיות וראשוניות לחדר הטיפול. השיטה הייחודית שהיא מציגה הופכת את המטבח לקליניקה ומבקשת לגעת באופן ישיר ביחסי ההזנה באמצעות שימוש במזון כחומר גלם של יצירה משותפת. מנגד, ד"ר מיכל פיק חמו עוסקת בספרה החדש "מולדת פצועה", ביצירה הקולנועית. היא מציעה להתבונן בשינויים החלים בקולנוע הישראלי ככאלו המשקפים תהליכים פוסט-טראומטיים לאומיים.
חשיפת נקודת הראשית והעבודה הטיפולית מאפשרת לברוא עתיד אחר. בספרם החדש "אילמות סלקטיבית", רות פרדניק ויואל אליצור סוקרים את הגורמים המביאים להתפתחותה של ההפרעה ומציעים מדריך להורים, מחנכים ומטפלים בדרך להחלמה.
כך או אחרת, הדיון בנקודת הבראשית מניח את הקיום האפשרי של חיים אחרים, שהוחמצו, שניתן היה לחיות "לו רק". רועי סמנה דן בתחושת ההחמצה ובאיזון הנדרש בין העצמי האקטואלי לעצמי האפשרי.
"הַחַיִּים שֶׁיֵּשׁ לְךָ
הֵם הַחַיִּים שֶׁחָיִיתָ
הַבֵּט אָחוֹרָה בַּהֲבָנָה
מְצָא אֶת נְקֻדַּת הַבְּרֵאשִׁית
הַבְּרִיאָה
בְּרָא אֶת עַצְמְךָ
זֶה הָעוֹלָם הַטּוֹב בְּיוֹתֵר
הַיָּחִיד
שֶׁתּוּכַל לִבְרֹא"
(יונה וולך, מתוך "תת הכרה נפתחת כמו מניפה")
