אֲדֹנָי נַפְשִׁי שְׁפוּכָה לְפָנֶיךָ

עלון פסיכולוגיה עברית | 14/9/2025 | הרשמו כמנויים

בליל אמש הצטרפו גם עדות אשכנז לאמירת הסליחות בבתי הכנסת, בישורת האחרונה שלפני השנה החדשה. הסליחות הן מעין מאמץ רוחני מרוכז – לדרוש דבר מה, להתחנן, לחפש. בתוך כל הכאוס הזה, עולה, אצל מי שעולה, תפילה. אפשר לחשוב את התפילה כתנועה נפשית, כאקט של פתיחת שער לאפשרויות אחרות. בתוך מרחב אטום, שמצד אחד מיטלטלים ללא הרף ומצד שני עומדים בו בלא תנועה, הרמת המבט, השקעת הכוונה בדבר מה אחר, היא כמו התגייסות אל מציאת צוהר. קשה להתניע את הלב לתפילה, ובמילים אחרות – קשה לפלס בתוך הייאוש והסטגנציה דימוי ודמיון של מציאות אחרת. אבל כל עוד הנפש ערה היא מבקשת – פתח לנו שער, פתחי לנו שער, פתחו לנו שער, 'שומשום הפתח', אנא.

השבוע באתרנו התפרסמו מאמרים מקצועיים חדשים, וספרים מסקרנים:

סקירת ההיסטוריה וההתפתחות של ההיפנוזה בישראל דרך דמותו פורצת הדרך של פרופ' מוריס קליינהאוז והמהדורה החדשה של ספרו עם ד"ר פזית סלע. במאמרו מעורר המחשבה מציג נחי אלון את גישתו האינטגרטיבית של קליינהאוז, ששילבה באופן יצירתי בין תיאוריות ופרקטיקות שונות לטיפול בבעיות רפואיות, נפשיות וחוויות טראומטיות, והדגישה את כוחות הריפוי העצמי של המטופל. לצד סקירה זו נדונה הסיבה לכך שההיפנוזה נתפשה במשך שנים כטכניקה שולית או מפוקפקת – בשל דימוי מהפנטי במה, הסתייגות פרויד, והחמצת תרומתה כפרדיגמה טיפולית רחבה.

כיצד יש לפרש התנהגות של ילד בגיל היסודי הבוחר בעקביות לבלות עם בנות, או של ילדה הבוחרת בעקביות לשחק עם בנים? האם מדובר בביטוי מוקדם של זהות מינית שאינה תואמת את המין הביולוגי? שאלות אלה עולות לעיתים קרובות בקרב הורים, אנשי חינוך ואף מטפלים. מאמרה של חנה פישר גרפי בוחן מחדש את הפרשנות הרווחת לתופעות של שונות מגדרית בגיל החביון, תוך הבחנה מושגית ותיאורטית בין נטייה מינית לבין זהות מגדרית קבוצתית בגיל החביון, ובהסתמך על ממצאים קליניים, מחקריים והתפתחותיים.

התמחות בפסיכולוגיה קלינית!
בית איזי שפירא פותח את שעריו להתמחות קלינית מרפאתית-אישפוזית, בילדים נוער ומבוגרים.

במדור הספרים – ספרה של אביטל מושינסקי, 'מיום כיפורים זה עד יום כיפורים הבא' הוא קובץ סיפורים מטלטל ונוגע ללב, הסובב סביב מעגל החגים. דרך המסע בחגי לוח השנה העברי, נחשף סיפורה של משפחה ישראלית: החל מעלייתם של זוג הסבים לארץ לאחר השואה והצטרפותם לדור המייסדים של קיבוץ בנגב, ועד לימינו אנו, לשבר הפוליטי בחברה הישראלית המפלג את המשפחה. כל סיפור בקובץ עומד באופן בלתי תלוי בסיפורים האחרים, אך ישנם חוטים המקשרים ביניהם: קשרי המשפחה בין הדמויות, החגים כפי שהם נחגגים ונחווים בתוך המשפחה, וההתמודדות עם השכול המשפחתי הכואב ממלחמת יום הכיפורים.

ועוד ספר, שמתכתב גם עם עולמות האובדן והשכול – ספר שיריה החדש של חלי טל שלם 'קצינת נפגעים'." ספרה החדש של חלי טל-שלם הוא ללא ספק הבשל והשלם בספריה. כמי שמלווה את כתיבתה של שלם מראשיתה כמעט, אני מרגיש שקובץ השירים האחרון של חלי עשוי היה להיתמצת בפסוק הביאליקאי: האבך לחורבנך אם אבך לחורבני…? זהו אחד מאותם מקרים נדירים שבהם שירת היחיד מזככת את לשונו של השבט, כהגדרתו של ת. ס. אליוט. קשה להעמיד את הספר על מרכז חוייתי אחד; ובכל זאת. העיסוק של חלי בחשיפתה המוגברת לאובדן ולשכול במהלך שירותה הצבאי, ולחתימה שהותירה בחייה התקופה שבה שימשה כקצינת נפגעים צה"לית; האופן שבו החוויות האלה נמסכו בחייה הפרטיים, חלחלו במערכי הנפש והתערו ברקמות החוויה האינטימיות ביותר.."

Photo by Jr Korpa on Unsplash