"תקנה לי חלקת אדמה על החוף"
עלון פסיכולוגיה עברית | 20/5/2012 | הרשמו כמנויים
משבוע לשבוע אנו מתבשרים על מקרי אלימות קשה בחברה הישראלית, כשכל שבוע נפתח ומסתיים בתיאורים חדשים, ונדמה שרגישותינו הולכת ומתקהה. מה עושה האלימות הזו לנפשנו?
התבשרנו על פטירתו בשיבה של ז'אן לאפלאנש, שהמילון שכתב הופיע גם בעברית. ועוד מהזירה הפסיכואנליטית הבינלאומית: דר' רפאל שפרינגמן-ריבק מתרגם ומביא מונולוג מאת מייקל אייגן, שפורסם במקור בכתב העת האינטרנטי "Moondance", ובספר מ2009 "Flames From the Unconscious: Trauma, Madness and Faith". ואם בדרמה עסקינן, זה הזמן לברך את תמי וילדמן, פסיכודרמטיסטית, שהצטרפה לצוות פסיכובלוגיה, והעלתה פוסט ראשון שנוגע בחוויית ההתחלה בכתיבה ובטיפול. ועוד פסיכואנליזה: חנוך ירושלמי בוחן פעולות והחלטות שנוקטים מטפלים באופן ספונטני בטיפול, וטוען כי גם מה שנראה לא מתוכנן נובע ממערכת החלטות, תפיסות ואמונות לא מודעות. ובחדר הטיפול נשארת ליאור גרנות לתהות על משמעות המילה, הליריות, עבור המטופלים והמטפלים. גם בשפיות זמנית מועלית השאלה מה עושה אמנות למוח, הפעם אמנות פלסטית. המושג mindfulness, או קשיבות בעברית, הוא מוקד המאמר של מתי ליבליך, אשר מדגימה כיצד תובנות בודהיסטיות עשויות לשמש בתהליך הטיפולי. בעיקר בוחנת ליבליך את תפיסות הסבל בחברה המודרנית ועל פי הבודהיזם. המאמר החותם את השבוע החולף נוגע לחוויה ספציפית הכורכת בתוכה סבל ותקווה, דיכאון לאחר לידה. למרות עליית המודעות לשכיחות הבעיה, טוענת שרהלי גלסר, עדיין נשאלת השאלה כיצד נערכים שירותי הבריאות הראשוניים בארץ לזיהוי, מניעה וטיפול בנשים הסובלות ממנה. פתחנו באלימות, וסיימנו בכאב, אך עם קורטוב של תקווה. שבוע אחרון לספירת העומר, בטרם חג.
"תקנה לי חלקת אדמה על החוף,"
כל הורדים פרחו בחמדה,
"בין מי הגלים והחול הצהוב,
ולך אהיה אז אחת יחידה." (מילים: יעקב שבתאי)
