לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
עקרונות לליווי משפחות וחטופים החוזרים הביתה מן השבי

עקרונות לליווי משפחות וחטופים החוזרים הביתה מן השבי

פסיכולוג ארצי | 29/11/2023 | הרשמו כמנויים

מצ"ב המלצות הוועדה בנושא עקרונות לליווי משפחות, וחטופים החוזרים הביתה מן השבי, מטעם המועצה הלאומית לפוסט טראומה.

תודה לד"ר קרן גינת, יו"ר הוועדה ולחברי הוועדה על עבודתם החשובה בטווח זמנים קצר:

  • מר אריק אבנרי, פסיכולוג קליני מומחה ומדריך, מומחה לפוסט טראומה
  • עו"ס ענת אוחיון, עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית פסיכואנליטית
  • מר עוזי בכור, פסיכולוג קליני מומחה ומדריך, מפקד היחידה לתגובות קרב, צה"ל
  • ד"ר איתמר ברנע, פסיכולוג ראשי, נט"ל
  • גבי בלה בן גרשון, ממונה על טיפול בטראומה נפשית וחירום, משרד הבריאות
  • ד"ר קרן גינת, מנהלת המרכז לבריאות הנפש מזור - יו"ר הוועדה
  • ד"ר אופיר לוי, מפקד לשעבר של היחידה לת"ק, מנהל הקליניקה במרכז הלאומי לטראומה וחוסן, אונ' ת"א
  • פרופ' והבה סולומון, פרופסור אמריטה בבית הספר לעבודה סוציאלית, אונ' ת''א
  • פרופ' איל פרוכטר, מנהל המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה
  • ד"ר לילך רחמים, פסיכולוגית קלינית מדריכה ורפואית מומחית לתגובות טראומה אצל ילדים והורים
  • ד"ר יעל שובל צוקרמן, ראש ההתרכזות הטיפולית, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אונ' בר אילן
  • ד"ר יהודה ששון, יועץ פסיכיאטרי ארצי, המוסד לביטוח לאומי

 

הוגש למר משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות

31 אוקטובר 2023, ט"ז חשון תשפ"ד, סימוכין: 525435123


 

מבוא

אירועי ה- 7 באוקטובר והלחימה בעקבותיהם, הביאו למספר גבוה של חטופים - אזרחים מכל הגילאים והמדינות, חיילים וחיילות. כולנו תקווה שיחזרו הביתה בשלום, אך יש כעת להיערך לכל מצב - חזרה מלאה של כלל החטופים, חזרה חלקית, חזרה לאחר פגיעות (פיזיות, מיניות ונפשיות), בכמות גדולה חד פעמית או ב"טפטוף" כמו עד כה.

המועצה הלאומית למניעה וטיפול בפוסט טראומה, הקימה צוות לריכוז ידע קיים ולגיבוש המלצות להערכות: לפני (רק מול המשפחות), תוך כדי ולאחר הקליטה של החטופים.


- פרסומת -

המסמך ייכתב בלשון זכר אך כמובן שמתייחס לכל מגדר.

 

כללי

הגופים המעורבים כעת : צוות פעולה בראשות גל הירש לשחרור השבויים ואיתור הנעדרים. לצוות זה קשר למשרד הבריאות דרך 2 נציגות, בראשות ד"ר לנה נטפוב, מנהלת אגף בריאות השן בחטיבת הרפואה.

הצוות עובד עם מרכז מנהלת נמ"ל של משרד הביטחון. אלו נתמכים (לא ברור כיצד בשלב ּה) על ידי מרפאת מודיעין של בית החולים מרחבים.

בתחום ריכוז ליווי המשפחות וסגירת מעגלים לטיפול, עובד הצוות מול אגף המשפחות של המוסד לביטוח לאומי, עבור משפחות האזרחים בהובלת אל"מ במיל. יפה מור.

המקבילה לכך במשרד הביטחון, עבור משפחות החיילים השבויים, בהובלת אל"מ במיל. יאיר בן שלום.

 

מקורות הידע

לצורך גיבוש העקרונות, נעזר הצוות בידע אישי של עוסקים במלאכה לאורך ההיסטוריה, פק"לים רלוונטיים מצה"ל שרועננו סביב חזרתו של גלעד שליט, חומרים מחיל הרפואה האמריקני.

 

להלן העקרונות שגובשו

1. היכרות וליווי משפחת החטוף:

כבר מרגע החטיפה, ועד תקופת מה (לפחות כמה חודשים) לאחר החזרה הביתה, יש צורך בליווי המשפחה על ידי איש קבוע, שיכיר וייתן מענה לצרכים ביו- פסיכו- סוציאליים. הליווי חייב להיות קבוע, וצריך שיינתן על ידי 2 אנשים: האחד- איש רווחה/ק.קשר (אזרחות/צבא)-למענה לצרכי היום יום ולליווי אל מול רשויות, תקשורת וכו', כדי לספק חוויה של הכלה, עטיפה ובטחון. השני, איש ממקצועות הטיפול, עם התמקצעות והדרכה על ליווי זה. תחילה ישמש לצורך התחלת יצירת קשר, הבניית משמעות לחיזוק "הקן המקבל" ולשימור משאבי המשפחה. לאורך ההמתנה, ילווה את המשפחה בתהליך הארוך שמתחיל בהתמודדות עם החטיפה, ממשיך בחוסר הוודאות, ובהמשך יסייע לקליטה חזרה או לעיבוד אבדן ואבל במידת הצורך. איש המקצוע יבצע אפיון אישי להתאמת תגובות אופייניות, זיהוי חזקות וחולשות, מתן אפשרות לביטויי קושי וביצוע התערבות/תגובה מותאמת אישית לצורך של בני המשפחה.

התהליכים הפרקטיים המומלצים בעבודה עם המשפחה:

פגישה עם המשפחות :

  1. הכנת המשפחה טרם המפגש- חשוב לייצר חוויה לא שיפוטית והתחלה של נורמליזציה יחסית של תגובת המשפחה.
  2. בתוך כל משפחה, וגם בין המשפחות, ניתן לשאוב כוח מהתמודדות של האחרים. לדוגמא : מציאת כוחה של האם בתוכה בכדי להילחם לקבל את הנעדר חזרה.
  3. יש לשדר כל העת נרטיב של חזרה, אם כי להתייחס לכל גישה אחרת באופן שאינו שיפוטי אלא מקבל.
  4. כמו בכל התערבות במשבר, חיזוק כל מה שעובד - אמונה דתית, תפקוד בפעילות ספורט, קשר עם יתר בני המשפחה (ילדים) ועוד, תוך מסר שמחזיקים את החסר אך גם מנסים לשמר תפקודים קיימים ב-3 המישורים במידת האפשר (תפקוד תעסוקתי, חברתי ופנאי).
  5. חייבים מרחב שיאפשר גם התנתקות מהתהליכים, למרות התחושה ש"כל דקה חשובה" ושאסור לנשום כי היקר לנו עלול למות. מדובר במרתון שיסתיים רק זמן רב לאחר החזרה הביתה.
  6. יש לחזור על תיאור פני האירועים העתידיים לקרות בכדי לנסות להחציר חוויה של שליטה בסיטואציה.
  7. יש לשמור על אמירת אמת - ולהקפיד להגיד מה בעובדות ומה במשאלות.
  8. יש להקפיד על ליווי ונוכחות בנקודת המפגש עם החטוף או עם מסירת המידע כי לא ישוב.
  9. יש להמשיך וללוות את המשפחה, ולאפשר להם לדבר על קושי בלי שיפוטיות גם לאחר החזרה, גם לנוכח תחושות ש"אם חזר אז איזו זכות יש לי להתלונן..."

 

2. עקרונות הקליטה של החטוף

החזרה הינה אירוע דרמטי, בעלת משמעות לאומית, אך טומנת בחובה מכשולים פוטנציאלים רבים. אין מידע לרוב על מצב החטוף המשוחרר מראש (גופנית, נפשית), ויש לדאוג לקצר ככל שניתן את זמן החשיפה שלו לתקשורת ואת הזמן עד לחבירה עם המשפחות.

ההמלצות הפרקטיות לפיכך:

א. קבלה ע"י הצבא

  1. קבלה ע"י ראש משלחת במסר בהיר של קרקוע. הגעתם לארץ, אתם איתנו, היום יום ה... יום X ללחימה.
  2. בדיקות רפואיות מינימליות ממש לרבות צרכים מיידים - ביגוד, אוכל, שתיה.
  3. ברה"ן - שלילת פסיכוזה, סיוע בקרקוע במידה ומבטאים חוויה של ניתוק - דה ריאליזציה ודה פרסונליזציה אופיינית - זה לא אמיתי, מרגיש כמו סרט, איך יכול להיות שהעולם מתקיים? חשוב לעשות קרקוע ע"י חמשת החושים, הסבר על מה יקרה בקרוב עם הגדרת זמן (חצי שעה תפגוש משפחה, אח"כ תהיה תקשורת ואז מעבר לדה קומפרסיה). יצירת קשר והבטחת רציפות - חיכינו לך, אני פה ונלווה לאורך כל ההסתגלות חזרה. להכין להתמודדות עם התקשורת ועם הסביבה (לרבות "פוליטיקאים"). בכל מקרה, במידה ואין צורך בהול (למשל פסיכוזה) ההתערבות בשיחלוף וטרם הפגישה עם המשפחה חשוב שתהיה קצרה ומינימלית בלבד.
  4. לזכור:
    1. אנשים אלו חוו נטילה של מוקד שליטה הכי קשה שיכול להיות - חשוב להקפיד על אוטונומיה - גם גופנית (להימנע ממגע למי שאינו בן משפחה או קרוב - אלא אם המשוחרר מסמן בצורה ברורה שמעוניין) וגם אישית ונפשית (מה ילבש, מה ירצה לעשות כעת). להקפיד להחליט אתו ולא במקומו.
    2. לא להתמקד על אשמה ואם עולה, לעקוף אותה או לעשות לה רה-פריים. לא להיכנס לרגשות אם האדם אינו מעלה, אפשרות של תחילת הסללה של תהליך ארוך שבסופו יש תקוה.

ב. לאחר החבירה למשפחות, יש להניח כי לא ימנע מפגש עם התקשורת. הכלל צריך להיות שהמפגש יהיה בליווי המשפחה, כמה שיותר קצר, ייצוגי לא שיפוטי ולא חודרני. עדיפות למספר מוגבל של מראיינים מצלמות ובוודאי למשך חשיפה מקוצר ומכבד.


- פרסומת -

ג. תחקור - במידה וניתן להימנע- עדיף. אם אין ברירה, יקרה בקצרה ולאחר המפגש עם המשפחה, ובנוכחות לפחות איש משפחה קרוב אחד. לזכור- לא חקירה אלא תשאול/תחקור/ניסיון ללמוד. יש להסביר את הרציונל- "אני שואל כי ננסה בעזרת המידע- אולי- להציל אחרים", "אני שואל כי המידע המודיעיני חשוב לי, אך אם לא תהיה מסוגל לענות, זה ברור ולגיטימי". התשאול, צריך להיות דומה לעקרונות לשיח עם התקשורת שהועברו - רלוונטי גם שם, ללא שיפוט.

בכל מקרה, להבהיר כי המידע לא "קריטי" להצלת אחרים ולא "הכל על כתפי המשוחרר".

לשאול את האדם האם כבר מסוגל ולהבין שייתכן ויהיו מספר מפגשים והכי חשוב שחקירות יהיו בליווי מלווה ברה''נ האישי בנוסף לאיש המשפחה, בכדי לסייע באיסוף הנרטיב, בהבניה של ריפריימינג אם צריך ובהסתכלות על דרכי קרקוע.

ד. המעבר הביתה: בארצות הברית ישנו מושג של דה קומפרסיה קרי שהות מעבר של 3 ימים בבית חולים בגרמניה לפני חזרה. לשבויים לשעבר שלנו יש נרטיב לא טוב על החזרה לווינגייט של שבועיים, ולכן לאחר פגישה עם המשפחה, תחקור במידת הצורך ואז כמה שיותר מהר שוב עם המשפחה ותוך מתן מרחב אישי מקסימלי. ניתן להציע למשפחה ולחוזר אפשרות של מלון יחד לסוף שבוע ולאפשר דה קומפרסיה טבעית ועדינה לפני שובם לשכונה המוכרת וההצפה של אנשים טובי לב הממתינים שם. זה נכון בעיקר אם הקהילה עדיין בפינוי ו"עקורים" מביתם. חשוב מאד להציע ולא להנחות שוב בשאלת האוטונומיה.

ה. המשך ליווי בבית, תחילה באופן הדוק, ובהמשך ניתן לבצע בביקורים עיתיים על פי הצורך.

ו. במידה ויש צורך באשפוז או בעבודה על פגיעות גוף או פגיעות מיניות, יש להיעזר כמובן באנשי מקצוע רלוונטיים.

 

בכבוד רב,

פרופ' איל פרוכטר, יו''ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה

 

העתקים:

  • ד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל
  • ד"ר הגר מזרחי, ראש חטיבת הרפואה
  • ד"ר גלעד בודנהיימר, מנהל אגף בריאות הנפש
  • גבי גרסיאלה ביל, מנהלת תחום בכיר מועצות לאומיות

עקרונות לליווי משפחות וחטופים החוזרים הביתה מן ה 1


תגיות:

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: מלחמה וטרור, שיקום, טראומה
רחל הילסון
רחל הילסון
עובדת סוציאלית
אונליין (טיפול מרחוק)
לילך לבנה
לילך לבנה
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), יקנעם והסביבה
זמירה כהן
זמירה כהן
פסיכולוגית
מטפלת זוגית ומשפחתית
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
מורן זיו אש
מורן זיו אש
עובדת סוציאלית
שרון ושומרון, פתח תקוה והסביבה
רדה רוזלר דוידוב
רדה רוזלר דוידוב
עובדת סוציאלית
רמת גן והסביבה
גליה שדה
גליה שדה
עובדת סוציאלית
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה

עוד בבלוג של פסיכולוג ארצי

תגובות

הוספת תגובה לפוסט

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.